האם זכית להיות ההורה המועדף?
האם גם הילדים שלכם מטיחים כלפיכם מדי פעם "אני אוהב את אבא (או את אמא) יותר"? (טבעי בהחלט). האם גם לכם זה צובט בלב? (ברור). האם אתם מגיבים בכעס? (לא מומלץ). האם אתם מצליחים להתעלות? (כל הכבוד!)
הנה, תשאלו אותי. בזמן האחרון, בתי המקסימה, חוזרת ומקניטה אותי, כשהיא אומרת בהתרסה ובתוספת של חיוך מתוק: "אבל את אבא אני אוהבת יותר". "אז מה?", אני משיבה לה באהבה - "אני מצדי אוהבת אותך יותר מהכל, בלי קשר למידת האהבה שלך אלי". בינינו, גם אם מדובר במרדנות וקנטרנות של מתבגרת, בתוך הלב פנימה המניפולציה הזאת עושה קווץ' קטן, ואני שואלת את עצמי, איפה טעיתי?
"אכן, זה מעליב ופוגע, קשה לקבל את העובדה שהילד מעדיף הורה אחד על פני האחר", מסכימה הפסיכולוגית החינוכית הילי כוכבי, שחיברה את "המדריך הישראלי להורים" יחד עם פרופ'עמירם רביב (הוצאת כנרת זמורה ביתן). "זה צורב במיוחד כשהילד אינו מדגיש את אהבתו לאחד ההורים, אלא דווקא מבליט את דחייתו מפני ההורה האחר. לדוגמה: 'אני לא רוצה שאבא יישב לידי', 'אני לא רוצה שאמא תשיר לי שיר' ועוד".
לא נעים, אבל טבעי?
כוכבי: "העדפת הילד את אחד ההורים היא אחד המצבים השכיחים בשנות הילדות המוקדמות. לפעמים הוא רוצה 'רק את אמא', לפעמים היא רוצה 'רק את אבא'. ההעדפות עשויות להתחלף בתוך דקות ספורות או להתפרש על פני תקופה של כמה חודשים ('תקופת אבא'). ועם זאת, לפעמים לא קל להיות דווקא ההורה המועדף. תחושת הגאווה הסמויה, אולי גם הניצחון, המתעוררת בנו כשילדנו מעדיף אותנו על פני בן או בת זוגנו, נמהלת מיד ברגשות אשם, ואולי גם בצורך עז להגן על ההורה האחר ולפצות אותו".
אביטל יעקובי, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית ומטפלת משפחתית, סבורה כי ילדים בגיל הרך מתבלבלים בין סוגי הרגשות המפעמים בהם. "לעתים הילד כועס ומטיח בהורה 'אני שונא אותך'. הוא לא בהכרח שונא את ההורה, אבל באותו רגע הוא מבטא רגש קשה, לא נעים כלפי ההורה, שאינו מצב תמידי. צריך לבחון את הנסיבות ואת ההקשר שבו נאמרו הדברים. נניח, שאמא אסרה על הילד לאכול סוכרייה והכעיסה אותו, והוא בתגובה אומר לה 'אני שונא אותך'. סביר להניח שהתגובה נובעת מהאיסור שאינו מוצא חן בעיניו. אם מדובר באירוע חד פעמי, אין לראות זאת בחומרה, אבל אם הדבר חוזר על עצמו, כדאי לבדוק את מצב היחסים".
מהן הסיבות להעדפת הורה אחד על פני השני?
יעקובי: "מומלץ להסתכל על התופעה בצורה רחבה, להבין שלא קיימת שוויוניות מוחלטת ברגשות, וכי הילד אוהב כל הורה בצורה אחרת. עם זאת, להעדפה יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות, ובהן: אישיות שונה לכל הורה, שבעטיה הילד יוצר תקשורת מסוימת עם האב ותקשורת אחרת עם האם, או כימיה טובה יותר עם אחד ההורים. יש ילדים שנרגעים בקלות רבה יותר אצל אמא או אבא, שרוצים שרק אבא יקלח/יספר סיפור/יקום אליהם בלילה ועוד. לעתים ההעדפה של אחד ההורים קשורה בשלבי ההתפתחות השונים.
"בתקופת הינקות, למשל, התינוק קשור יותר לאם שמיניקה אותו. בהמשך הוא משתחרר מהתלות המוחלטת
"לעתים הדבר נובע מהיעדרותו של ההורה המועדף מהבית, והילד רוצה לפצות את עצמו על הזמן שלא בילה עם אבא, או לחלופין להעניש את האב, על שהוא נעדר מהבית ולהצהיר על כך באמצעות ההצהרה על אהבתו לאמא. יש פעמים שהילד מביע רגשות קשים דווקא כלפי ההורה שהוא יודע שיקבל אותו בכל מצב. הילד רואה בהורה הקשוח, זה שמציב גבולות ברורים בחינוך, את ההורה 'הרע', והצהרת אהבה להורה ה'רך' היא סוג של מניפולציה, המיועדת לפגוע בהורה הדורשני".
האם יש לכך השפעה על הילד?
"זה לא מצב בריא להעדיף לאורך זמן ובאופן ברור את אחד ההורים. המצב האידאלי הוא כמובן שהילד יהיה קשור לשני הוריו. שכן הילד עלול לפתח רגשי אשמה כלפי ההורה שהוא אוהב פחות".
אצלנו, ההורים, מתפתחים במקביל רגשות אחרים, עלבון למשל. איך מתגברים על התחושה הצורבת?
"אין ספק שהעדפה והפגנת אהבה כלפי אחד ההורים פוגעת ומעליבה את ההורה ה'דחוי'", אומרת יעקובי. "ואולם אמא או אבא שמרגישים בטוחים בהורות שלהם, ייעלבו פחות מאלה שיש להם ספקות לגבי טיב ההורות שלהם. כדאי להימנע מתגובות נוסח: 'אני נמצאת איתו כל היום, משקיעה בו את כל כולי, ובסוף הוא רק רוצה את אבא'. זו תגובה המשדרת לילד חולשה ויוצרות אצלו קונפליקט המחייב אותו לבחור בין שני הוריו, ומצב כזה לא נכון ולא בריא".
ועלול לחזק את התחרות בין ההורים?
"לעתים נוצרות קואליציות במשפחה. למשל, אמא שמגינה על בנה מפני האב, ומפצה אותו על יחסיו הבעייתיים איתו, ועל יד כך מושכת אותו לצדה. לרוב, הקואליציה מתרחשת שלא במודע או בתקופות של משבר בזוגיות. לפעמים התחרות על אהבת הילד גורמת להורים לפנק אותו יתר על המידה, לדרוש ממנו פחות, במקום לשדר לו חזית הורית אחידה".
איך נוהגים ההורים "הדחויים" להגיב?
"ישנם הורים שהאמירות הללו פוגעות בהם והם מתרחקים מהילד, מעדיפים את אחיו על פניו. לעתים נדרש אדם שלישי, מטפל שיאבחן אם מדובר בסיבות עמוקות ומורכבות. לעתים הילד פשוט מנסה לבדוק את ההורה, לבחון את מידת אהבתו אליו. ייתכן גם שהילד מרגיש שהוא מעורר בהורה דחייה, משום שהוא מזכיר לו משהו שאינו אוהב בעצמו, והילד מחזיר לו בדחייה משלו, ומוצא נחמה אצל ההורה השני".
האם הורים פגועים עלולים "לוותר" על הילד?
"זו תגובה חמורה ביותר. שכן הילד זקוק להורה שלו, גם אם הוא חווה משברים בקשר איתו. הוויתור עלול להיות הרסני כלפי הילד, הוא ירגיש מחוק ודחוי, והכתם הזה ילווה אותו כל חייו, יפגע בהערכה העצמית שלו, בקשרים הזוגיים ועוד.
"ההורה חייב להתעלות על עצמו ולנהוג כמצופה מאדם מבוגר. לאפשר לילד להתנהג כמו ילד, שלא בהכרח מתכוון לדברים הפוגעניים שהוא מטיח".
האם מומלץ לשוחח על כך עם הילד?
"כאמור, ההורה נדרש להגיב בצורה בוגרת. במקום להיעלב כשהילד אומר שהוא אוהב יותר את אמא/אבא, לעשות איתו ברוגז 'אני לא רוצה לדבר איתך' או להתרחק מהילד ולהפוך אותו ל'ילד של אבא', כדאי בהחלט לפתוח את הדברים בשיחה עם הילד. להגיד לו: 'זה פוגע בי', או 'אני לא חושבת שאתה באמת שונא אותי, אולי אתה כועס עלי כי...', או 'שמתי לב שבזמן האחרון אנחנו מפספסות אחת את השנייה', או 'אני מתגעגע לימים שעשינו דברים ביחד'.
"בשיחה, אפשר לשאול את הילד למה הוא מרגיש כך, והאם הוא באמת שונא את אמא. אפשר לנסות לברר אם משהו ספציפי שההורה עשה גרם לו להרגיש כך, ולשאול אותו למה הוא מצפה. כמו כן, "מומלץ להגיב בהומור - אם הילד אומר 'אני שונא אותך', אפשר להגיד לו 'גם אני אוהב אותך', התגובה תפתיע את הילד ותיטיב איתו.
"מומלץ להורה לבטא את אהבתו לילד, בלי קשר למה שהילד מרגיש כלפיו. מגיל תשע לערך אפשר כבר לעשות הסכם של לקיחת אחריות הדדית, כדי להפחית את מספר המריבות וכך לנטרל את הכעסים, ולפתוח דף חדש ביחסים. הכוונה היא להתקרב אל הילד בגישה בונה, ולא להטיח בחזרה 'אם אתה אוהב את אבא, אז תהיה עם אבא' ובכך לגרום לילד תחושת אשמה".
בגיל ההתבגרות, לעתים קרובות גם השיחות אינן עוזרות.
"בגיל ההתבגרות הנער מגבש את זהותו דרך המרד בהוריו - הוא חייב ליצור הפרדה בינו לבין ההורה, ואחת הדרכים שלו היא לבטא דחייה נוסח 'אני לא אוהב אותך', 'אני לא אוהב מה שאתה אוהב', 'אני לא אוהבת איך שאת מתלבשת' ועוד.
"המתבגר, שבשלב זה בחייו הפנים את הידיעה שהוריו אינם אידאלים ומושלמים, כפי שחשב בילדותו, מפגין כלפיהם כעס וטינה. על ההורים לאפשר לו להתנגד להם ולהוסיף ולומר לו: 'אני אוהב אותך, אני פה ואני בעדך', וכולם ייצאו נשכרים מכך".
נא להמתין לטעינת התגובות
