הנוף משכר: מסע יקבים בשפלת יהודה
החבורה של תומר נויהאוזר יצאה לסיור יקבים באזור שבין ירושלים ושפלת יהודה. המסע כלל זיתים, עתיקות, פונדק אופניים, ויין, הרבה מאד יין
שפלת יהודה נגלית מיקב מוני צילום: תומר נויהאוזר
מועדון "יקבי יהודה", הכולל את מיטב היקבים באזור ירושלים ושפלת יהודה, כולל כ-25 יקבים. חלק מהם גדולים וידועים כמו יקב הקסטל או צרעה, אך רובם יקבי בוטיק קטנים ומשובחים לא פחות, יש לציין, לא כולם כשרים.
שפלת יהודה היא אזור שהתברך בתנאים נהדרים לגידול גפנים. מסע ב"דרך היין" באזור עובר בחלק גדול מהיקבים, וכך אפשר לטעום ולהשתכר לא רק מהיין, אלא גם מהנוף.
את הסיור בחרנו להתחיל באזור דיר ראפאת ביקב של מוני. יקב זה הוקם לזכרו של מוני ערטול, שנפטר ב-1995. היקב, השוכן למרגלות מנזר דיר ראפאת, מייצר משנת 2002 יינות מזנים רבים כגון קברנה, מרלו, שיראז, פטי סירה, שרדונה, זינפנדל וקברנה פרנק. ניתן לטעום כאן גם שמן זית וזיתים שמייצרת משפחת ערטול.
פסל מריה בקצה המנזר בדיר ראפאת צילום: תומר נויהאוזר
כשהגענו למקום גילינו לצערנו שלמנזר לא נוכל להיכנס עקב החגים, אבל הנוף הנהדר הנשקף מאזור המנזר וגן המשחקים שנמצא צמוד אליו עזרו לנו להתגבר על האכזבה. זו לא הייתה האכזבה היחידה שלנו מהמקום. למרות שהובטח לנו בטלפון שנקבל סיור ביקב ובאזור הייצור, בפועל התברר שהסבא מעביר סיורים ביקב בלבד, ושלאזור הייצור לא ניתן להיכנס ללא משגיח הכשרות. למרות זאת הצלחנו להגניב מבט אל היקב ומערת היישון החצובה בסלע הגיר.
אחרי שקיבלנו סיבוב טעימות קצר מתוצרת היקב, מצאנו שהיינות ומחיריהם סבירים ביותר, אבל המוצרים המוצלחים ביותר ביקב הם דוקא שמן הזית והזיתים המיוצרים במקום. כמעט לא היה מישהו בקבוצה שלא קנה צנצנת זיתים סורים לדרך.
מנהרת היישון המקורית ביקב מוני צילום: תומר נויהאוזר
היקב הבא שלנו היה יקב קטלב, הנמצא לא רחוק, בישוב נס הרים. היום היה עדיין צעיר, והחלטנו לעשות עצירה קטנה בחרבת חנות, הנמצאת בין שני היקבים, ליד הישוב מטע. מאזור החרבה מתחילה דרך נופית בשם דרך הקיסר, ואתר הטיפוס זנוח נמצא גם הוא באיזור.
יקב קטלב הפסטורלי צילום: תומר נויהאוזר
בדרכינו ליקב עברנו סמוך לפונדק "בר-בהר" הנמצא על אם הדרך. הבטן החלה לקרקר מעט, ולהזכיר לנו שאומנם יין כבר שתינו ועוד נשתה, אך אוכל מוצק לא אכלנו כבר הרבה זמן. הפונדק ידוע בקהילת רוכבי האופניים כתחנת עצירה. מהמרפסת שלו נשקף הנוף הנפלא של נחל קטלב, שהוא מסלול יפה בפני עצמו.
אכלנו לשובע, אך וכמו שאומרת ידידה איטלקיה שלנו, "לאכול ארוחה בלי יין זה כמו לראות את הזריחה בלי השמש", והמשכנו ליקב קטלב.
חושפים את הפסיפס בחרבת חנות צילום: תומר נויהאוזר
היקב הוא מבנה אדמדם עם ארובה מעשנת, הממוקם מול הנוף הפסטורלי של שמורת קטלב. מרחוק הוא נראה קצת כמו צימר רחב, ורק ערימת בקבוקי היין המרשימה בכניסה מרמזת על טיבו האמיתי.
בכל יקב מתיישנות חביות היין במנהרות קרירות. ברוב היקבים המנהרות חצובות בסלע, וביקב קטלב המנהרות בנויות בתוך המבנה, בצורה כזו שתנאי הקור והלחות של מנהרה חצובה מתקיימים גם כאן.
בעל היקב, יוסי יתח, נתן לנו הסבר קצר אך מקיף על היקב וההיסטוריה שלו, ומעט פרטים טכניים, ואז ניגשנו למלאכה. הרגשנו כמו מלכים כאשר התיישבנו
סביב שולחן רחב, ויוסי דאג להגיש לנו כוסות יין המלוות בהנחיות כיצד לטעום ומה להרגיש. חבל שאת הקברנה-סוביניון המעולה שלו קיבלנו כבר בהתחלה, כי הוא העמיד בצל את שאר היינות שטעמנו.
ביקב יוסי מייצר גם יינות מזנים נוספים כגון מרלו, שרדונה ובלנד של מרלו-קברנה בשם "ואדי קטלב", שאותו לא הספקנו לטעום, כי השבת כבר עמדה בפתח, ואחוזי האלכוהול בדם כבר עירפלו מעט את חושינו. כך, מבושמים קלות (וכלוט), ישבנו אל מול הנוף, נושמים אויר הרים צלול כיין ומוכנים לקבל את השבת בשמחה.
נא להמתין לטעינת התגובות
