ישו היה פטריה
ספר חתרני שכתב מרצה לתנ"ך מבריטניה טוען שהנצרות היא בעצם תולדה של כת סמים שניסתה לחמוק מידי הרומאים, ושישו הוא שם קוד לפטריית הזיות
זה נראה כמו ספר ברוח היפית שלקח רחוק כמה מהמאפיינים ההיפיים של ישו עצמו: אהבה ללא תנאי, הילינג ורייקי לעיוורים ולפסחים בבית המקדש, גירוש הסוחרים והחלפנים משם, טיולים רגליים בארץ, שיער ארוך, מסע להודו וכו'. אבל המחבר, ג'ון מ. אלגרו, הוא מרצה לשעבר לתנ"ך באוניברסיטת מנצ'סטר ומראשוני החוקרים של מגילות ים המלח. הספר המדובר נכתב ב-1970 ולאחרונה הועלה בשלמותו לרשת.
בביקורת של המגזין TIME על הספר נאמר: "שיטתו של אלגרו היא לרדת אל מתחת לפני השטח של משמעותן והקשרן של המילים התנ"כיות [של הברית החדשה] ולהיקסם מהמשמעות הארוטית השורשית שטמונה בהן לעתים מזומנות (מקורה של המילה 'נוצרי', אומר אלגרו, הוא במילה שומרית שמשמעותה 'מרוח בזרע'). השורשים הללו, הנשכחים למחצה, מקשרים את הדמויות והסיפורים של הברית החדשה לכתות האורגיות ולכתות הפטריות שלעתים קרובות היו מחוץ לחוק במזרח הקרוב. לדוגמה, המילה היוונית ל'אבן נגף' שמשמשת לתיאור ישו הצלוב באגרת אל הקורניתים א', משמעותה היא 'בורג', מה שמוביל את אלגרו לקישור אל הפטריה, 'צמח הבורג', בעלת הצורה הפאלית; לפיכך הוא מסיק ש'אבן נגף' משמעותה היא למעשה רמיזה נסתרת להתמסטלות מפטריה."
מיותר כמעט לציין שהספר הותקף, אבל אלגרו שומר על קור רוח. הוא עמל עכשיו על ספר נוסף שידון בסוגיה "לאן אנו ממשיכים מכאן, כעת כאשר אין בסיס לנצרות?" הוא הבהיר שעניינו בסמים הוא אקדמי בלבד ואמר ל-TIME את מה שניטשה אמר לפניו לכולנו: "סמים הם כמו דת. עם שניהם אתם יכולים לשכנע את עצמכם בדברים שאינם אמת."
וכך כותב אלגרו: "הדרך אל האל וההצצה החמקמקה אל גן העדן התאפשרו באמצעות שימוש בצמחים שהיו ספוגים בזרעו של האל יותר מאשר צמחים אחרים. אלה היו עשבי הסמים, שמדע גידולם והשימוש בהם נצבר לאורך המאות על ידי תצפיות וניסויים מסוכנים. לעתים נדירות מאוד, וגם אז רק לשם מטרות מעשיות דחופות, הסודות האלה הועלו על הכתב. באופן רגיל הם הועברו מאיש הדת אל בעל הסוד בהוראה שבעל פה... אבל, אם בשל סיבה קיצונית כלשהי, כמו התפוררות מרכזי הפולחן שלהם במלחמה או כתוצאה מרדיפות, היה צורך לכתוב את שמותיהם יקרי הערך של העשבים, את אופן השימוש בהם
"האמצעים להעברת הידע היו ברי השגה, וכך היו במשך אלפי שנים. סיפורי העם הקדומים הכילו מיתוסים שהתבססו על האנשה של צמחים ועצים. היו בהם תכונות וסגולות אנושיות ואופיים ושמותיהם הוענקו לגיבורים ולגיבורות של הסיפורים... כאן נמצא האמצעי הספרותי להפיץ את הידע הכמוס למאמינים. לספר את הסיפור על רבי ששמו ישו, ולטעון אותו בכוחות ובשמות של סם קסם. להחיות אותו לפני המאורעות האיומים שערערו את חייהם. להטיף לאהבה בין בני האדם שכוללת גם את הרומאים השנואים. לפיכך, בקריאת מעשיה כזאת, אם נפלה לידיהם של הרומאים, אפילו אויביהם המרים ילכו שולל ולא יחקרו לעומק את פעילות תאיהן של הכתות המסתוריות שמצויות בשטחיהם."
הנה שוב הלינק לספר.
נא להמתין לטעינת התגובות
