השעות העליזות: היינות שאחרי הסקי
סקי ואלכוהול הולכים מצוין יחד באירופה, והמשקה המועדף על הגולשים הוא יין על גרסאותיו השונות והמגוונות. לכל אזור הסגנון והתוספות המיוחדות שלו, אבל כולם מחממים ושוברים את הקרח במסבאות העמוסות
בין הצרפתים למשל, ובין האלכוהול שלהם הקשר סבוך, וההיצע שהוא מעבר לכל דימיון. כידוע, בצרפת היין נשפך כמים, ואם אתם כבר באזור סבואה, אז כדאי להתענג על היינות הלבנים של האזור, כמו מריניאן (Marignan) אחד מהגידולים של וין דה סבואה, יקב קטן ליד אגם למן. בשנים האחרונות יצא גם שמן של הבירות המקומיות, העושות שימוש במים המינרליים הנפלאים המבעבעים במאות מעיינות סביב האלפים. בירה אחת כזאת שלא כדאי לפספס היא ה-Mont Blanc, שמספרים עליה שהיא מהטובות שיש לצרפת להציע.
בעיירות טין ו-ואל ד'יזר, ובעיירות נוספות הנמצאות באזור Haute Savoie בצרפת, מגישים עד היום משקה אלכוהולי בשם La Viperine אשר מופק מצמח בר שגדל באזור, הנוצר בשילוב עם מים מהאגמים המקומיים. המשקה אינו חוקי כיום, אז אל תחפשו אותו בסופרמרקטים. תחילת הסיפור היא לפני מאות שנים, כאשר במהלך החורף היו תושבי אזור הוט-סבואה ההררי מבודדים לגמרי מהערים הגדולות, והיו צריכים להעביר את החורף כשהם מסתמכים אך ורק על מזון ושתייה מתוצרת עצמית.
המשקה הספציפי הזה מופק מצמח שגדל בתנאים הקשים הללו ואשר מפיקים ממנו אלכוהול באחוז מאוד גבוה, בשילוב עם מי השלגים שקופאים באגמים. את המשקה ניתן למצוא רק בחנויות מקומיות בעיירות באזור, וגם בחלק מהמסעדות.
את ה-Viperine מוכרים בתוך בקבוקים המעוטרים בציורים שונים, בדיוק כמו בתקופה בה הומצא המשקה ונשות הכפר היו מעטרות את הקנקנים בהם הוא היה נשמר. בתוך הבקבוק נמצא לא פחות מנחש אמיתי, מת אמנם (מזכיר קצת את הטקילה עם התולעת) אשר לטענת המקומיים, נותן למשקה צבע ירוק יותר וטעם מיוחד יותר.
הקפאין האיטלקי
הגולש באיטליה יפגוש לא רק יינות איטלקים מצוינים באתרי הגלישה, אלא כמה משקאות שקשה לשכוח או להתאושש מהם. הגראפה, כך נראה, משחק תפקיד מרכזי באתרי סקי. לא רק שזהו המשקה האלכוהולי החזק באיטליה, האיטלקים מצאו לו שימוש חברתי ובידורי כאחד.
גרולה (Grola) הוא ערבוב מלא מרץ של גראפה משובחת וקפה. מקורו של המשקה הוא מאזור Valle d’Aosta שם הוא מוגש בגביע עץ בעל כמה פיות. הגרולה הוא המקבילה של מקטרת השלום של ילידי אמריקה. את המשקה המכיל מינונים שונים של אספרסו, גראפה ולעתים תוספות כמו סוכר, תבלינים וליקרים אחרים. מחממים היטב, ולפני ההגשה מציתים אותו למשך דקה ולאחריה נאטם הכלי במכסה ייחודי.
כשמוגש הגרולה לשולחן, טועם ממנו אחד המסובים מאחת הפיות ומעביר אותו הלאה, לכל לוגם פיה. אין דבר טוב מזה כדי להפשיר את הקרח בין יושבי השולחן. המקומיים יודעים לספר שהשילוב בין אלכוהול לקפה ממריץ ומשחרר כאחד, וגם מצוין לשרירים תפוסים.
גראפה ממשיכה לשחק תפקיד במשקאות נוספים של אתרי סקי איטלקיים. בעיירה צ'רוויניה נהוג לשתות גראפה עם פירות יער הגדלים במקום. בתוך קנקן גדול מוזגים שני שליש גראפה ושליש פירות יער, ועם מצקת מעבירים את התכולה לכוסות באותו היחס. פירות היער שמושרים בגראפה זמן רב סופגים את האלכוהול לתוכם. את המשקה נהוג לשתות בלגימה אחת עם הנוזלים והפירות, אותם לועסים מעט בפה לפני הבליעה.
התוצאה היא משקה אלכוהולי חזק מאוד, כשפירות היער משנים את טעמן ממר למתוק בשל הגראפה. אחרי לגימה של כוס כזאת במסעדה, ניתן לצאת לקור המקפיא בחוץ גם ללא מעיל, ועדיין להרגיש חמימות...
לא רק שניצל
אצל האוסטרים, כמעט לכל אחד יש בחצר האחורית מזקקה ביתית לייצור שנאפס, זיקוק של יין פירות ממותק. להכנת שנאפס אמיתי לוקחים פרי, מתסיסים אותו, ומזקקים את היין שנוצר. לאחר מכן מוסיפים סוכר ומבקבקים. בחבל טירול מומלץ לנצל יום סופה, ולבקר במזקקת השנאפס של משפחת ארבר. תמורת 3.50 יורו תקבלו סיור עם טעימות שישכיב אתכם לנוח גם אם לא תרצו.
השנאפס הוא הדז'סטיף הלאומי של האוסטרים, ואת שאר זמנם הם מעבירים בשתיית בירות. להיות באוסטריה מבלי לטעום את התוצרת המקומית
הפסקת צהריים באתר סקי אוסטרי אינה שלמה בלי שתיית יין חם. ה-Glühwein האוסטרי הוא יין חם אדום המוגש עם תבלינים. הוא מוגש עם פיסת השטרודל המתבקשת, ואף אחד לא יעיר לכם גם אם תשתו קנקן שלם לבד. אם ביין רגיל חשקה נפשכם, מומלץ ה-Trokenbeerenauslese האציל, או יינות הענב המקומי, גרונר ולטינר, ששמם יצא למרחוק.
הסוד השוויצרי
רק אחוז אחד מיינות שווייץ זוכה להיות מיוצא אל מחוץ לארץ השעונים והשוקולד, מהסיבה הפשוטה שהמקומיים שותים את כל השאר. האזרח השוויצי צורך מדי שנה 42 ליטרים יין, וכמעט כולם מייצור מקומי. סיבה נוספת לאלמוניותם של היינות השוויצרים היא איכותם.
אל תצפו כאן ליינות גדולים, אבל בתור יין שולחני קליל וזול הם עושים היטב את העבודה. בראש מובילים ה-Dole האדום וה-Fendant הלבן. רוב היינות הטובים מגיעים מעמק Lavaux שנמצא מזרחית מאגם ז'נבה והזנים החמים הם הומיין, קורנלין וז'והניסברג.
התושבים בעיירות הסקי הציוריות נוהגים להגיש משקה המערב קקאו עם רום, שהוא קלאסיקה חורפית מחממת ומתוקה, שמסבירה גם למה הספיקו המקומיים, ב-800 שנות שלום, כל כך מעט...
הכתבה באדיבות המגזין מכור ללבן של חברת סקי פס
נא להמתין לטעינת התגובות
