סופגניות במצעד
ימי החנוכה, הצורך בסופגניה עסיסית עולה ויורד חליפות, כשהוא מושפע מתאווה בלתי נשלטת, רגשות אשם קלוריים, ואילוצים של חגיגות משפחתיות, ילדיות ומשרדיות. הנה המצעד המעודכן לענייני בצק, מילוי, והפתעות יצירתיות. חלבה אין, שמן אאוט

בצק: סופגניות זה קודם כל בצק. מטוגן וכבד, חסר ערך תזונתי. בקיצור, בעל כל התכונות מקדמות הצרבת ורגשות האשם. עם הנתונים הלאה, רולדין
מילויים: הנבחרים הם קרם השמנת והפטיסיר שמלווים שניהם בציפוי שוקולד, ומהווים שילוב מצויין שמעדן את החוויה. עוד מילויים: גנאש שוקולד, גנאש חלבה, שוקולד חלב עם חלב קוקוס, ריבות חלב ותות, ועוד ועוד.
הפתעה: אין הפתעות. יש מאמץ גדול לחדש, אבל שום חידוש לא מפתיע, לטוב ולרע.
מחיר: 4.5-7.5 ש"ח
ציון: 9.5

בצק: הסיבה שמתוקה מתייצבת במקום השני, היא הקולקציה היחסית צנועה שלה. אם לבחון על פי הסופגניה הקלאסית בלבד, היא נמצאת לטעמנו במקום הראשון. הסופגנייה הקטנטנה אוורירית וקלה, והריבה, שהיא אחד מסמלי הקונדיטוריה המוצלחת, היא מסוג טוב.
מילויים: שוקולד, ריבת פטל, ריבת שזיף, חלבה, ריבת חלב.
הפתעה: סופגנייה מקמח מלא, במילוי שוקולד חרובים, ובערך תזונתי של 200 קלוריות. טעים מאד זה לא. אם כבר צרבת, אז מהדבר האמיתי.
מחיר: 4.5-6.5 ₪.
ציון: 9.5

בצק: נחמד מאד, שומר על כובד בסיסי, אבל יש בו ניצוצות של אוויריריות. הסופגניה הקלאסית טעימה ומתקבלת בקלות על ידי הפה והלסת.
מילויים: בטאטי לא מתפזרים ושומרים על הבסיס המורחב של ריבת תות, ריבת חלב, גנאש שוקולד, והכוכב השנתי - החלבה.
הפתעה: סופגנייה אפויה נטולת שמן. טעמנו עם ריבת תות. סופגנייה אין פה. לחמניה מתוקה עם ריבה, לעומת זאת, יש ויש, והיא עונה על הציפיות ככזו.
מחיר: 6-9 ש"ח
ציון: 8.5

בצק: טעמו טוב, אבל כבד. מרקמו חלק, אבל דחוס. הבצק של מזרין הוא בעייתי אם חושבים על סופגנייה. אז הסופגנייה הקלאסית אכזבה, אבל אם מדמיינים שזה אוסף פטיסרי לעומת זאת, חלק ממנו ממש ממש טוב, טעים ומספק. יש כדור בצק מגולגל בקינמון וסוכר, שעושה חשק לבצוע ממנו עוד ועוד, ויש סופגנייה קטנטנה עם מילוי מלבי ומי ורדים שנימוחה בפה.
מילויים: ריבת תות, ריבת חלב, קרם שוקולד, מלבי ומי ורדים.
הפתעה: סופגניית שוקולד אפויה, שהיא מעין עוגת קפה קלה ופריכה, מתוקה במידה, ומוצלחת.
מחיר: 5 ש"ח
ציון: 7.5

בצק: הקונדיטוריה המצויינת קצת אכזבה בעניין של סופגניות החג הקלאסיות. פשוט לא היה כל כך טעים. למרות הגודל הטוב (שהוא קטן), היה בהן כובד מיותר אפילו למאכל המכביד מראש הזה. הסיבה שהן כאן בכל זאת היא בסיווג ההפתעה.
מילויים: ריבת חלב, קרם וניל, קרם שוקולד, קרם חלווה, קרם מוקה, קרם בטעם קינמון, ריבת תות.
הפתעה: בגזרת ההפתעות, חטאים נתוקים מנצחת בגדול, עם סופגניות פפנאש רומניות, עסיסיות ומצויינות, שקיבלו ליווי הכרחי של שמנת חמוצה וריבת תות ביתית. לכו על זה בגדול.
מחיר: 4.5-5 ש"ח
ציון: 7

יש מטעמים שלא נכנסו למצעד כי באופן כללי הם לא עונים על ההגדרה של קולקציית סופגניות לחג. למרות זאת, יש כאלה שאומרים, שאסור לוותר עליהם.
האופציה האקזוטית: הצ'ורוס של מקס ברנר הם מנת חג אמיתית. הסופגניות הארגנטינאיות שנמכרות בבואנוס איירס בכל פינת רחוב, מידיו של בעל העגלה, מוצעות כאן במבחר רטבים של תות, ריבת חלב ושוקולד. זאת מעין גרסה לספינג' משודרג. הן פריכות ומצופות סוכר, ומתפצפצות בפה בחמימות.
האופציה הצרפתית: בקפה קפה ויצרו על סופםפגניות ובמקומם מציעים בריוש עם מילוי קרם וניל. כנראה שהרעיון נראה להם אלגנטי יותר. האמת היא שהמחשבה על נעיצת שיניים בסופגנייה עתירת אבקת סוכר באמצע בית קפה, היא סיבה מספיק טובה להחליף לבריוש. בכל מקרה התוצאה מוצלחת.

אופציית החגיגה במשרד העשיר: הסופגניות הקטנטנות של חברת הקייטרינג לקוקטייל קנאפ'ס, עונות ביעילות על הגדרת הכיבוד המתאים לאסיפת עבודה. הגודל מאפשר ביס אחד בלבד, והתמורה הולמת לאפשרות ההזמנה ישירות לכל מקום.
אופציית החגיגה בבית/ בגן הילדים/ במשרד הלא עשיר: גם הסופגניות של שופרסל נטעמו. למרות שהן לא מתיימרות לעמוד בסטנדרטים של קונדיטוריה, זאת עדיין אופציה לא רעה בכלל לכיבוד חנוכתי כשיש הרבה אנשים, בעיקר אם הם לא מהסוג הביקורתי.







נא להמתין לטעינת התגובות