דרומית לגבול, מערבית לאילת: מלון הילטון טאבה
כפר נופש של רפי נלסון היה סמל לסקס, סמים ושלום בשנות ה-70 וה-80. מלון הילטון טאבה וכפר הנופש הצמוד אליו, שנבנה על חורבות הכפר ההוא, הם משהו אחר לגמרי, ועומדים בסטנדרטים האירופיים המחמירים ביותר. תחליף טוב לנופש באילת
מלון הילטון טאבה צילום: רוי רגב
לאלו מביניכם שמודאגים כי המלון המצרי יציע פחות פאר והדר, נספר כי השיפוץ שעבר המלון בהשקעה של 15 מליון דולר הפך אותו לבורגני ומפנק בדיוק כמו המתחרים באילת. אנחנו באופן אישי מעדיפים את השקט והשלווה שמציעות הסוויטות באזור הכפר של נלסון, הנמצא ממש על החוף. מדובר בחדרים צנועים יותר, אבל אין הרגשה טובה יותר מלפתוח את דלת המרפסת ולצעוד הישר לים.
גמל נח בצל צילום: רוי רגב
המסעדות
המלון מציע 12 מסעדות, ברים ובתי קפה כאשר המקומות האיכותיים יותר לאכול בהם הם שלושת המסעדות הממוקמות על החוף. מסעדות אלו כוללות מסעדה מרוקנית בשם מארחבה, את המסעדה האיטלקית קאזה-טאבה ובשביל נישנושי צהריים לא רעים בכלל יש הבר של נלסון, שנראה בדיוק כמו לפני שני עשורים.
האופציה הטובה ביותר היא מארחבה, שתקלע ודאי לטעמו של הקהל הישראלי. המנות שמוגשות במקום גדולות ומשביעות, והמחירים סבירים בסטנדרטים ישראליים. מנות בשר הכבש בתוספת אורז עשיר בתבלינים מומלצות מאוד ומנות הפתיח לא מפתיעות אך טעימות וכוללות מגוון סלטים ופיתות.
מלון הילטון טאבה צילום: רוי רגב
לאחר בירור קצר התברר לנו כי כל שלושת המסעדות, המנוהלות על ידי המלון, נפתו מחדש לפני קצת יותר משנה. ניכר כי רשת הילטון הנחילה בשנה האחרונה סטנדרטים אירופאים קפדניים יותר. כל עובדי המלון הם בעלי אזרחות מצרית (ממשלת מצריים מחייבת את המלון להעסיק מקומיים בלבד), אבל ההנהלה מקפידה על כך שלא תרגישו ששכרתם חושה אלא חדר במלון יוקרתי.
בנוסף, תוכלו כמובן לאכול ארוחות בוקר, צהריים וערב במלון עצמו. אנחנו ממליצים על ארוחת הבוקר העשירה (המון ביצים, גבינות וירקות טריים) ולוותר על ארוחת הערב הפחות מוצלחת. אם אתם כמונו ומעדיפים לוותר על ביקור בקזינו הצבעוני (צבעוני ורועש מדי עבורנו. האמת שמרגיש קצת כמו אילת) ומעדיפים לבלות רוב היום בחוף, תרגישו חופשי להזמין אוכל ומשקאות מהמלצרים האדיבים בחוף. המחירים לא יקרים כל כך ואין כמו מיץ גויאבות ו-וודקה קרה על החוף.
קצת היסטוריה
המלון הוקם בשנת 1979 כאשר עדיין שלטה ישראל בחצי האי סיני. את המיזם הקים איש העסקים אלי פפושדו בסמוך לכפר הנופש של רפי נלסון. נלסון הפעיל את הכפר משנות ה-60 ועד שנות ה-80 (נפטר ב-88) והפך אותו למרכז הבוהמה הישראלית-סטלנית. עבודתו הקודמת כעיתונאי עזרה לו למשוך שחקנים ואושיות נוספות למרחצי עירום ועישון עשבים שונים. הכפר שנבנה על חורבותיו של הכפר הישן מצליח לשמור עדיין על רוח הסתלבט, למרות שהפך למעט בורגני בעזרת רשת הילטון.
מסעדת מארחבה צילום: רוי רגב
ב-2004 נפגע המלון בפיגוע הטרור הידוע, ומאז שופץ במשך שנתיים עד שנפתח שוב ב-2006 תחת אבטחה מוגברת וכמות מחסומים בלתי נגמרת. למרות גלאי המתכות והבודקים הביטחוניים מכל עבר נעים, וקל יחסית לעבור אותם. בצדו המצרי של הגבול נמצא נציג של המלון שיעזור לכם לעבור את הבידוק המצרי בקלות ואף ידאג להעברת המזוודות.
כפר נלסון צילום: רוי רגב
שיפוץ המלון כולל לובי חדש הכולל גם בר מהודר, שמשום מה נטוש במרבית היום (נראה שקהל אוהבי השתייה מעדיף להיות בקזינו ואנחנו כאמור נמנענו מלהגיע לאזור זה), בית קפה ובקרבת מקום נמצא גם מגרש גולף לא קטן. החדרים עצמם שופצו גם הם ובהחלט עומדים בסטנדרטים של המלונות האיכותיים באילת.
לפני מספר חודשים הגיע מנהל חדש למלון, בריטי בשם מרטין רוג'רס, אשר החליף את מנהל המלון בארבע השנים האחרונות, זיאד טאנטאווי.
לדברי רוג'רס, הוא מתעתד לשים דגש על השירות ולנצל את מאות העובדים במלון כדי לתת תחושה למבקרים שמישהו מטפל בהם בכל שעה.
רוג'רס מאמין כי המלון יכול להציע חבילה אטרקטיבית במיוחד לישראלי המצוי, עם מחיר של 550 שקל ללילה עבור חדר זוגי ואורחת בוקר, מחיר שבהחלט מעניק תחרות קשה למלונות באילת. עוד מספר רוג'רס כי הוא ממליץ לעקוב אחרי פרסומים של המלון שמציע מדי פעם חבילות נופש מיוחדות וזולות.
דברים שצריף לדעת
במידה והחלטתם לרדת לטאבה, אל תשכחו כמובן דרכון, למרות התחושה כי המקום הוא המשך ישיר לאילת עדיין מדובר במדינה אחרת. התקעים במקום הם של 220V כך שאם אתם רוצים להטעין את הסלולארי רדו לקבלה ובקשו מתאם. כל החדרים ממוזגים וחיבור אינטרנטי אפשרי תמורת תשלום נוסף. חשוב מאוד להצטייד בלירות מצריות משום שזהו המטבע הסחיר היחידי במלון, למרות שקיימת במלון עמדה להמרת מטבע. הקזינו מיועד לבני ה-18 ומעלה.
הכותב היה אורח של רשת הילטון
נא להמתין לטעינת התגובות
