ביקורת מסעדה: ברונו
מנות הפתיחה הזכירו, מה נגיד, גן אירועים. השירות הזכיר גם הוא גן אירועים. המנות העיקריות לא ממש הבריקו. והמחיר? של מסעדת גורמה. וכל זה אפילו שאחד ממשתתפי "המטבח" נצפה בשטח. איפה הצרחות של עזרא קדם כשצריך אותן?
צלעות עגל בברונו צילום: תומר וינר
הגענו ל"ברונו" בצהרי יום שמזג האוויר בו נפלא. גם מצב הרוח היה מרומם. ריחו הסתווי של סוף השבוע הקרב עלה באפינו, והמריץ אותנו לטפס לקומה השלישית בקניון. הכניסה לא ברורה מספיק (כמעט נכנסו לתצפית), הדלת צדדית ומוסתרת, אבל כשנכנסים ריח חזק של עשן בשרים מקבל את פני הבאים ומעורר תיאבון.
ארוחה עסקית בצהריים עולה כאן 99 שקלים (מנה ראשונה ועיקרית בלבד, ללא שתייה וקינוחים), ובהתחשב בהיצע הלא גדול של מסעדות גורמה כשרות בעיר, עבור שומרי הכשרות נראה כי מדובר בדיל שחבל לפספס.
ברונו צילום: תומר וינר
קוביות הבטטה העניקו סוג של גלגל הצלה לפתיחה הצולעת, בהיותן מלוות ברוטב טריאקי, דבש ושמן שומשום. בסך הכול מדובר בפתיחה מאכזבת שמזכירה אולם אירועים יותר מאשר מסעדה. בתוך דקות הוגשו לשולחן גם צלחת חומוס עם גרגירים, לא רע, פוקאצ'ה בינונית נטולת מלח ורוזמרין וחציל קלוי בטחינה, ששכב שם קר לגמרי כאילו הוצא להורג בלי משפט. סתם מוות מיותר. מיותר לגמרי.
המנות העיקריות כבר היו סיפור אחר. מתוך התפריט בחרנו את סטייק האנטרקוט המיושן, שלווה בפוטטוס פריכים ויפים וסלט ירוק. הסטייק הוגש ברמת צלייה מדויקת והיה מצוין. פסי חריכה אכזריים שתי וערב על שני צדיו, ותוכו ורדרד ומגרה. סטייק צריך ללעוס בשיניים, הוא לא צריך להיות נימוח ומתמסר.
אם הסטייק מאיכות טובה ויושן כמו שצריך, פעולת הלעיסה תשחרר לחלל הפה טעמים עמוקים של בשר. כמה פשוט, ככה טעים. גם ציר היין שליווה אותו היה מתקתק ועשיר. רק חבל שהסלט הוגש בצמידות לסטייק, באותה הצלחת. חום הבשר גרם לעלים להתקמל ולהתקפל, ומכל החיים הירוקים הרעננים נותרו פיסות עלים חמימות ועלובות.
טונה אדומה צרובה בברונו צילום: תומר וינר
רצועות הסינטה, שלוו ברוטב טחינה, היו סבירות, לא יותר, לא פחות. לפחות רמת הצלייה שלהן הייתה מדויקת גם היא כי צלייה ממושכת של סינטה אינה נסלחת. כמות הסינטה מכובדת (להערכתנו, הגיעה לכ-300 גרם), אבל המנה נטולת כל פחמימות.
גם הקרניבורים האדוקים ביותר היו שמחים לגוון את טעם הבשר במעט אורז, תפוחי אדמה או אפילו סתם צ'יפס. מזל גדול שכוס קברנה סוביניון של יקבי גמלא (38 שקלים) עשתה עבודה לא רעה וגרמה לנו להפסיק ללעוס מדי פעם.
הקינוחים שהזמנו היו סופלה שוקולד חם (שלושים שקלים), שלמעשה היה סוג של תמיסת שוקולד נוזלית לחלוטין. עדיף היה לצרף לה קש במקום כפית. פרפה חלווה (שלושים שקלים), שצף לו כמו נרקיס באמצע ביצת וניל, היה נחמד ותו לא. טוב, קינוחים פרווה אינם יכולים לעולם להתרומם לדרגת המוצרים המופקים מחלב ומשמנת, ולפיכך הכול עניין של יחסיות. בסופו של צהריים
משמים שילמנו (32 שקלים) על ארוחה שלא נרצה להיזכר בה.
משפט על השירות: המלצרים אדיבים וקשובים מאוד, אבל ניכר שגם הם אינם מקצועיים. על סלט הארטישוק-שומר-סלק אמרה המלצרית: "יש פה סלק ועוד משהו", מלצר אחר לא ידע לומר לנו ממה עשוי הרוטב הנלווה לסינטה.
לנו היה נדמה שמדובר במלצרים של אולם אירועים, חובבניים וחביבים שבסך הכול מחכים לטיפ בסוף הארוחה. לימוד המלצרים על הרכבי המנות יכול לעשות רק טוב לכולם. גם השירותים המבזים (כמה מהם מלוכלכים) הזכירו לנו מחוזות אפלים, ובעיקר לא שום מסעדת גורמה. כל כך חבל.
בזווית העין זיהינו את אחד המתמודדים מסדרת הראליטי המופתית "המטבח", כשהוא עומד מעל לגריל ומוודא שהמנות יוצאות כשורה. דווקא סימפטנו אותו בתכנית וחשבנו שיש לו פוטנציאל. אם זה מה שמומש ממנו, שיקראו בבקשה לשף עזרא קדם, מישהו צריך להרים פה כמה צעקות.
"ברונו", מרכז עזריאלי (קומה 3), פתוח : א'- ה' 24:00-12:00, טלפון 6093030 .
ציון: 2 (מתוך 5)
נא להמתין לטעינת התגובות
