אמריקן קולוני: סיפורה של כת משיחית
ספר חדש מתאר את הקבוצה האפוקליפטית שהתנחלה בירושלים בסוף המאה ה-19 והקימה את "אמריקן קולוני" הידוע, ואת הנביאה הכריזמטית ששלטה ביד רמה
אנה ספאפורד
אנה ספאפורד הייתה בת 39 ב-1881, כשהיא ובעלה הוראציו הגיעו לירושלים עם חבורה של חסידים כדי לקבל את בואו המחודש של ישוע. הם נודעו עוד בשיקגו בשם "המתגברים" (Overcomers) והתקבצו סביב משנתו האפוקליפטית של הוראציו. אך בארץ הקדוש התבלטה אנה כנביאה חזקה יותר, ותקשרה מסרים מהעולם שמעבר ב"התגלויות" אקסטטיות. כשהוראציו מת ב-1888 הפכה אנה למנהיגה הבלתי מעורערת ושלטה בכת עד מותה, ב-1923. למרות שהיו לה אמונות דתיות ביזאריות, הרי ש"אמריקן קולוני", כפי שנקראה הקבוצה, זכתה להוקרה בשל פעולות הצדקה והסיעוד למוסלמים, יהודים ונוצרים כאחד. "נביאה אמריקנית", ספר חדש של ג'יין פלטשר ג'ניס, עוקב אחר האודיסיאה של הכת המוזרה ושל הרודנית הכריזמטית שעמדה בראשה.
בני הזוג ספאפורד הגיעו לירושלים רק אחרי מסע ארוך של טרגדיות אישיות ומהפכים כלכליים. השריפה הגדולה בשיקגו ב-1871 הביאה את הוראציו לפשיטת רגל ולחובות. ארבע בנותיהם טבעו במהלך הפלגה לאירופה יחד עם האמא ב-1873, כאשר אירעה התנגשות בין ספינות באוקיינוס האטלנטי. בעודה נאחזת בקרש באמצע הים, כך סיפרה לימים אנה לחברה, היא שמעה קול שאמר, "חייך ניצלו לשם מטרה". כעבור שלוש שנים הוראציו פרש מהכנסיה הפרסביטריאנית ובנה בית תפילה משלו מאחורי ביתם.
"נעלה לירושלים לקבל את פני המשיח"
חברי הקהילה באמריקן קולוני, 1915
ספרה של ג'ניס עוסק יותר בפן הפסיכולוגי מאשר בתיאולוגי; אחרי שבני הזוג ספאפורד, שני התינוקות שלהם וחסידיהם משתכנים בבית גדול בירושלים, היא מתמקדת בדינמיקה הקבוצתית. הוראציו הטיף לפרישות, אך אנה היא שהחריבה כל "היקשרות" שעלולה לעמוד מול שליטתה האבסולוטית. ילדים הופרדו מהוריהם, זוגות נשואים לא הורשו לישון יחדיו, והנישואים עצמם לא היו מותרים שנים רבות. ג'ניס מתארת מפגשים קבוצתיים שבהם תורגלה ביקורת-עצמית היאה למהפכת התרבות בסין, עם נידוי מוחלט של חברים מרדניים. הוראציו, שלא אהב אמצעים אלו, נדחק לבידוד כששכב על ערש דווי ואף חל איסור לדבר עליו או לשים לב אליו. בעת שגסס אנה רקדה בחוץ, חוגגת את החיבור הייחודי שלה לאלוהים.
אל החומר האפלולי הזה, המשרטט דיוקן רודנית המפעילה סמכות בלתי-מבוקרת על עדר חסידים מפוחד, נוסף התיאור המחמיא של מעשי הצדקה של אמריקן קולוני בירושלים. "המתגברים" האכילו רעבים, סעדו חולים ולימדו ילדים
בני כל הדתות, כשהם שומרים על יחסים חמים עם כולם, כולל השליטים העות'מאניים של העיר, בתקופה שבה התפוררה האימפריה הטורקית מחד והמפעל הציוני מאידך הפך את היחסים בין יהודים וערבים למתוחים יותר ויותר. מבין הבודדים שלא הסתדרו עם חברי הקולוניה היו שני קונוסולים אמריקאים, שהיו משוכנעים שהמקום הוא קן של מטורפים שניצלו את ילדיהם ולא שילמו חשבונות. אנה בסופו של דבר הצליחה לצאת מהחובות שהשאיר הוראציו וייסדה כמה עסקים מצליחים עבור הקולוניה, שאכן התבססו על עבודת ילדים שלא בתשלום.
לשווא יחפשו הקוראים את דעתה המפורשת של ג'ניס על כל מה שהתרחש. היא מיטיבה לספר את הסיפור המשלב בין המניפולציות הברוטליות שעושה אנה לחסידיה, התביעות המשפטיות השונות מול הקונוסולים העוינים והחברים המדוכאים של הקולוניה, ההתפתחויות הפוליטיות במזרח התיכון וההשפעה המתגברת של הבת הבכורה, ברתה ספאפורד, שפחות התעניינה בדת ויותר בנישה מכובדת בחיי החברה של ירושלים.
אחרית הדבר מתארת בקצרה את האמריקן קולוני כיום – מלון מצליח ומרפאה ראויה לשבח המטפלת בילדים בני כל הדתות. "אין רשעים או קודים בסיפור הזה", מסכמת ג'ניס. "אם יש לקח ללמוד הוא שאדם צריך לחשוב בכוחות עצמו כדי שלא ינוצל לרעה". זוהי בריחה חמקנית, וכך גם הניסיון לקשר בין רעיונותיה של אנה לחלום האמריקני. כך שלמרות כמה אנקדוטות טובות ופה ושם ניתוח אינטליגנטי, הספר "נביאה אמריקנית" הולך לאיבוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
