ישמח לבב: סקר יינות במחירים טובים
במיוחד לטובת כל אלה שהמיתון הצליח להזדחל מהכיס אל הכוס שלהם, שלחנו את גבי בר-חיים לדגום יינות חדשים במחירים סבירים מי הפתיע לטובה ומי אכזב? התשובות בפנים
בקבוקי יין צילום: רובי קסטרו
בקיצור , כאלה שמחפשים השקעות שפויות. אחת המסקנות המיידיות שלי היתה שיינות פיצ'יני, שמיובאים כרגע לארץ, הם תוספת הגונה למדף היינות. מדובר בנוזלים נגישים במחירים סבירים (הסדרה הנמוכה ממש זולה, והיינות מהסדרות הגבוהות יותר הם אחלה תמורה לכסף).
היקב המשפחתי, שיצר את הקיאנטי הראשון שלו ב-1882, אחראי היום לכ-12 אחוז מייצור היינות בקיאנטי. לאחרונה עבר היקב תהליך של מיתוג מחודש, במסגרתו שונו התוויות על הבקבוקים, ובמרכזה של האסטרטגיה הושמה הפנייה לקהל צעיר יותר, שמחפש ביין השלמה חווייתית לארוחה, במקום התפלפלות אינטלקטואלית.
הנה מה שנדגם:
קיאנטי DOCG 2006 :
הקיאנטי הזה, עם התווית הכתומה והצעקנית מעט (תוצאת המיתוג מחדש), כונה בטעימה "פרקפקט פיצה וויין", ובצדק . זה יין שולחני, פשוט ואפילו פשטני, אבל מנגד, הוא חומצי מאוד ושטוח. זו גם הסיבה בגללה הוא יתאים מאוד עם אוכל שמנוני (להלן, פיצה, אבל גם פסטה ברטבים כבדים תעשה את העבודה). קשה ליפול ממנו, אבל עם המחיר קשה להתווכח: 42 שקל.
קיאנטי קלאסיקו סולקו 2006:
קצת עולם חדש: נוכחות מורגשת של פירות אדומים וטאנינים מודגשים. גוף אלגנטי ומודרני. יופי של תמורה לכסף. מחיר: 62 שקל.
קיאנטי ריזרבהDOCG 2004 :
קצת אכזב: יותר קלאסי מהקודם, בעל חמיצות טובה, אבל מורגש חוסר בפירותיות, למי שכבר התרגל ליינות מודרניים יותר. מומלץ במיוחד לשמרנים, ומוצלח יחסית למחירו. 58 שקל.
קיאנטי קלאסיקו ריזרבה 2005:
נעים מאוד, יופי של יין. בעל גוף וחמיצות טובה, טאנינים שריריים שמתרככים משמעותית אחרי שהייה בכוס ועושר של פרי אדום ושחור. 88 שקל.
ברונלו די מונטאלצ'ינו, וילה קורטילה DOCG 2003:
נכון , קנייה יקרה משהו, אבל היי, מדובר בברונלו. היין המקסים הזה נעשה מהחלקות העיליות שבבעלות היקב, מתיישן בחביות שנתיים, ומאושפז ביקב לעוד שנה. התוצאה היא יין מודרני מאוד, עם צבע אדום כהה ועושר של פטל שחור . וכמו בכל תענוג, גם עליו משלמים בהתאם. 220 שקל.
סלציונה אורו ריזרבה Selezione Oro) 2004 ):
הסלציונה , שמתעתד לנחות בארץ בקרוב, שווה הרבה תשומת לב. האף שלו מאוד מודרני ומתפוצץ מפרי, ובפה מתגלה יין עוצמתי ואלגנטי מאוד, עם סיומת רכה. שווה מאוד. 150-160 שקל.
יינות ישראלים:
ברקן רזרב קברנה סוביניון 2005:
סדרת הריזרב של ברקן, מהיקבים הגדולים בישראל, היא הסדרה האמצעית של היקב (מעליה הסופריור ומתחתיה הקלאסיק), והיא בהחלט מספקת כמה פתרונות שתייה נעימים - גם אם לא בעלי אישיות חד פעמית-במחיר סביר לחלוטין.
הקברנה של היקב בילה 20 חודשים בחביות עץ אלון,
ומאופיין באחוז אלכוהול גבוה יחסית (15). לדעתי , הוא המוצלח בסדרה: לא חנפני, כבד או סובל מעודף מתיקות ופירותיות, כמקובל בז'אנר הישראלי. טאנינים רכים, אבל לא רכרוכיים, בנוסף לנוכחות של פרי יער שחור ואדום משלימים את הקנייה.
מחיר: 69 שקל.
ברקן פינוטאז', רזרב 2006:
הענב הזה, שהוא הכלאה מודרנית בין סינסו (Cinsault) העמיד לפינו נואר האצילי, הוא המצאה דרום אפריקאית. בארץ הוא לא זוכה להתעניינות, אבל בברקן מאמינים בו, ושוברים את ההגמוניה הישראלית של קברנה, מרלו ועוד קברנה. האף יגלה דומיננטיות של תבלינים כפלפל וציפורן, לצד דובדבנים בשלים, והמגמה הזו נמשכת בפה, לצד מתיקות דומיננטית מדי. יין עשוי היטב ומעניין, לחובבי הז'אנר.
מחיר: 69 שקל.
ברקן, שיראז, רזרב, 2006:
עולם חדש ועוצמתי, שרירי, עם טאנינים מורגשים. בעל ניחוחות של פירות אדומים ותבלינים. הטעם? נו, מתיקות, פירותיות סמיכה, כאלה. לסוגו, הוא עשוי היטב. יש בו משהו שמזכיר מאוד את הקברנה של הסדרה. הקברנה והפינוטאז' עדיפים.
מחיר: 69.
הרי גליל ברברה 2006:
מעניין יותר מהיינות , , של ברקן, וגם זול מהם. הזן האיטלקי הזה (שהוגים כ barbera. לא כמו ברברה בוש. אז אנא), גדל בעיקר באזור פיימונטה ומאופיין בחמיצות טובה, צבע אדום חזק, טאנינים רכים ופרחוניות. האף בורסיה של הרי גליל קצת אלכוהולי (בזכות 15 אחוז), אבל מתאזן יפה עם הנוכחות של הפטל האדום, גרגרים שחורים וקצת וניל וציפורן. קנו אותו.
מחיר: 60 שקל.
נא להמתין לטעינת התגובות
