ירושלים השחורה: טיול באתיופיה
החג הלאומי באתיופיה הוא סיבה טובה עבור מטיילים רבים להגיע לכאן. ביקור במדינה במהלך החג מעניק הזדמנות לבקר גם בשמורות היפות של אפריקה ולפגוש את השבטים העתיקים ביותר בעולם. טיול לאתיופיה

מעל לכול, אתיופיה היא ארץ מגוונת של תרבות, נופים ועולם חי מופלא. ההיסטוריה המרתקת, הנופים הפראיים, ההרים הנישאים והשווקים הססגוניים, הופכים אותה לאחת הארצות המרתקות ביותר במזרח אפריקה.
חגיגות הטימקט (Timkat) במדינה, המתקיימות מדי שנה ב-19 בינואר, הינן האירוע הדתי החשוב ביותר באתיופיה. מוקד החגיגות הוא בצפון המדינה, בערים אקסום ולליבלה, שם חוגגים האתיופים האורתודוקסים את "ההתגלות", אותו אירוע מכונן בו התגלה כי בגופו של ישו שוכנת גם ישות אלוהית.
בפסטיבל מציינים גם את ההטבלה של ישו על ידי יוחנן המטביל במי הירדן.
זהו אירוע לאומי ומשמעותי מאוד לזהות האתיופית הנוצרית. הפסטיבל צבעוני, מרגש, סוחף, וכולל תלבושות מיוחדות ותהלוכות דתיות, במהלכן נושאים הצועדים דגמים של ארון הברית, שהאתיופים טוענים כי הגיע לאתיופיה יחד עם מנליק, בנם של מלכת שבא והמלך שלמה.
את הטיול באתיופיה כדאי להתחיל באזור אל גונדר. צפונה מכאן שוכן הפארק הלאומי הרי סימיאן, בעל הנופים המרהיבים, צמחייה מגוונת ומגוון עשיר של חיות בר, וביניהן קופי הג'ילאדה - קופים אנדמיים החיים בשמורה זו בלבד. זהו רכס ההרים הרביעי בגובהו באפריקה. פסגתו הגבוהה ביותר, ראס דאשן, נישאת לגובה של 4,620 מ'.

העיר גונדר מכונה "קמלוט של אפריקה", וזאת בזכות מבחר הארמונות, הטירות והכנסיות שנשארו בה מימי הביניים, החושפות עושר ארכיטקטוני. היא מוקפת בגבעות התחתונות של הרי סימיאן הדרומיים. גונדר נוסדה ב-1632 על ידי השליט פאסילדס, והפכה לבירת המדינה. על שטחה של העיר קיימות מספר טירות שנבנו בין השנים 1623 - 1832 על ידי השליטים השונים של האזור באותה תקופה.
גונדר עשירה גם במשאביה התרבותיים. במשך מאות שנים הייתה העיר מרכז של אומנות, מוסיקה, דת ומסחר לכל אפריקה. אחד
טיסה מקומית תיקח אותנו ללליבלה, העיר בה חוגגים הנוצרים את חג הטימקט. תושבי המקום ממלאים את הרחובות כשהם לבושים בבגדי חג, מפזזים בריקודים מסורתיים ומנגנים ניגונים אותנטיים. העיר החצובה בסלע ההר היא אחד המקומות היפים והמיוחדים באתיופיה, מעין "פטרה" אתיופית.
באתר 11 כנסיות חצובות בסלע האדום, שרק גגותיהן נראים מעל האדמה. העיר נקראת גם "ירושלים החדשה", והיא נבנתה במאה ה-12 על ידי המלך לליבלה. בעבר נקראה העיר בשם רוהא (Roha), והייתה בירת שושלת סגווה, אשר שלטה באתיופיה במשך מאתיים שנים. יש אומרים כי מלכי העיר היו יהודים במוצאם. השושלת כללה שבעה מלכים, שהחזק שבהם היה המלך לליבלה והחזיקה מעמד עד שנת 1,150.

אחרי חגיגות הטימקט מומלץ להמשיך לטייל במקומות נוספים ומיוחדים המעניקים הזדמנות לתפוס ולו במעט מעושרה של המדינה. בין המקומות שכדאי להגיע אליהם:
הכפר של השבט Konso, המפורסם בזכות צורת הבנייה הייחודית לו ובזכות פסלי עץ גדולים שבני השבט מעטרים בהם קברים. הפסלים מתעדים את קרובי המשפחה של הנפטר, את חבריו ואת אויביו.
הכפר Mursi: שבט המורסי הוא אחד השבטים המיוחדים והמסקרנים ביותר באפריקה. נשותיו עונדות דסקיות חימר גדולות, המושחלות בשפתן התחתונה. בעבר הייתה מטרתן של הדסקיות למנוע מ"עין הרע" לחדור אל תוך הגוף וכך להרתיע סוחרי עבדים.
שבט המורסי חי במאגו פארק (Mago National Park), שטח שימור שבו 56 זנים של בעלי חיים, ביניהם ג'ירפות, באפלו, פילים, אריות, צ'יטות, נמרים, זברות וראמים. בכפר Key Afer מתקיים מדי יום חמישי שוק ססגוני ומדהים ביופיו, אל השוק מגיעים בני השבטים Tzemai ו-Bena, לסחור בסחורות מקומיות ולמפגשים חברתיים.

שבטי עמק האומו: כאן גרים בני שבט Geleb, בני שבט Nyangatom ובני השבט קארו, שחיים בכפר יפיפה על מצוק הצופה על נהר האומו. גופם של תושבי הכפר מעוטר בשלל צבעים כחלק מטקסים ואמונות מקומיות. בני שבט Hammer ידועים במנהגם לצבוע את גופם ולענוד חרוזים צבעוניים. הנשים והגברים כאן יפי תואר, ומושכים את גופם ושיערם בחומר אדמדם.
המידע באדיבות חברת עולם אחר