השבוע בגן הבוטני: הנרקיס
הנרקיס הוא מפרחי הנוי היפים והמוכרים בארץ. בישראל אפשר לראות מינים רבים של נרקיסים, חלקם גדלים בר, וחלקם נמצאים רק בחנויות. מבט מקרוב אל הפרח שיופיו שימש מקור לאגדות לאורך ההיסטוריה ועד היום
הנרקיס הוא אחד מהפרחים הבולטים כעת בגן הבוטני, בטבע ובחנויות הפרחים. המינים השונים פורחים החל מהסתיו, לאורך כל החורף ועד לאביב. בצליו מיוצאים במיליונים לפני כל חורף מישראל לארצות שונות. מינים אחרים מיובאים ארצה.
הנרקיס הינו צמח בעל בצל ממשפחת הנרקיסיים (Amaryllidaceae). הבצל בנוי מגלדים האוגרים חומרי מזון ומים, ומעבר להיותו איבר אגירה, הוא גם איבר רביה: הוא מתחלק לבצלי בת באופן ספונטני. בטכניקות שונות ניתן לחלקו באופן ידני לגלדים או קטעים המתפתחים לצמחים חדשים.
העלים הסרגליים מופיעים לפני הפרחים, והתפרחות חסרות עלים, נושאות פרח אחד עד מספר פרחים. זוהי תפרחת סוכך בה יוצאים כל הפרחים מנקודה אחת. הניצנים עטופים בעלה קרומי הנקרא מתחל, המתחל נקרע עם בוא הפריחה. הפרח עצמו בעל צורת מסמר – צינור ארוך הנפתח בקצה לשישה עלי עטיף, במרכזו עטרה.
הפרחים הריחניים מושכים חרקים שונים הניזונים מהצוף המופרש בעומק צינור הפרח. מתחת פרח אפשר לראות גוש ירוק, זוהי השחלה המתפתחת מאוחר יותר לפרי עם זרעים. פרי הנרקיס הינו הלקט (פרי קופסתי יבש) הנפתח לעת ההבשלה וזרעיו הכהים מתפזרים ומופצים.
הנרקיס בגינה
רוב מיני הנרקיסים מרגישים טוב בארץ. האקלים הים-תיכוני עם תוספת השקיות עזר דומה לתנאים באזורי המוצא שלהם. את בצלי הנרקיס ניתן להשיג כבר בסוף הקיץ. מומלץ לשתול אותם בחודשים אוקטובר-דצמבר. את הבצל יש לטמון בקרקע בעומק השווה או קצת גדול יותר מגובה הבצל (10-6 ס"מ). בצלי נרקיס קנויים יפרחו בשנה הראשונה כמעט בכל מקום, גם ללא דישון וגם בצל, זאת תודות למאגרי המזון בהם התמלא הבצל בעונות הקודמות.
אולם אם אנו מעוניינים לקבל פריחה גם בשנים הבאות, מומלץ לשתול אותם במקום פתוח עם שמש ישירה או במקום חצי מוצל. כמו כן מומלץ לדשן על ידי הצנעת דשן בין הבצלים. ניתן לשתול בצפיפות וכך לקבל כתמי פריחה יפים. מומלץ לשלב עם פרחי חורף ואביב נוספים.
לאחר הפריחה העלים עוד ירוקים במשך 3-2 חודשים, זמן זה קריטי למילוי הבצל בחומרי מזון לשנה הבאה, לכן אין לקטום את העלים. ניתן להצניעם בין צמחים אחרים או על הקרקע ולחכות עד להתייבשות.
עם התייבשות העלים במינים הים-תיכוניים (קטני הפרחים) ניתן להשאיר את הבצלים במקום אם הערוגה איננה מושקית בקיץ. אם מתוכננת השקיה קיצית, מומלץ להוציא את הבצלים ולשתלם בסתיו הבא. בניגוד לעיל הנרקיס העטור על זניו אינו סובל מהשקיית קיץ וניתן להשאירו במקום.
כבר בסוף החורף ובאביב מתפתחים הפירות ובתוכם הזרעים. בתנאי גידול ביתיים יקח לזרע מינימום של 4-3 שנים עד להגעתו לבצל פורח. מומלץ לזרוע מיד עוד באותה עונה ואז הנביטה טובה. חשוב להאריך לנבטים את העונה הלחה ולהשקותם עד לתחילת מאי. בקיץ יש לייבש אותם ולשמור אותם במקום מוצל. בשמש רוב הבצלים הצעירים יתייבשו ויאבדו נפח יקר.
לעיתים קרובות בצלי הנרקיס מתפצלים לגוש של בצלים קטנים שאינם פורחים. במקרה כזה יש לעקור את הגוש, להפריד את הבצלים ולשתול אותם נפרדים מחדש. בשנה שלאחר מכן יש לזבל את הבצלים ואלה יגדלו ויפרחו תוך שנה עד שנתיים.
העונה הטובה להעתקת הבצלים היא באפריל-מאי, כאשר העלים מצהיבים והקרקע מתייבשת, ניתן לשמור את הבצלים במקום חשוך ויבש עד לסתיו הבא, מומלץ לאבקם בחומרים קוטלי מזיקים.
מגוון הנרקיסים בארץ
בארץ קיים מגוון יפה של מינים וזנים. לעיתים קשה להבדיל ביניהם היות ובמלאכת הטיפוח הכליאו אנשי המקצוע מינים שונים. כך לדוגמא בנרקיס הניירי שטופח בארץ יש גם גנים של נרקיס מצוי. למרות זאת ניתן להגדיר בארץ מספר מינים וזני תרבות ברורים.
נרקיס מצוי (Narcissus tazetta)
זהו המין הנפוץ בטבע בארץ. בגן הבוטני תמצאו אותו פורח בחלקת הים התיכון ומרבד מאחורי האשל בחלקת אסיה. ברחבי הארץ הוא מצוי בכל החבל הים-תיכוני במרכז וצפון הארץ ונדיר באוכלוסיות מקוטעות במדבר. לאוכלוסיות המקומיות יש פרח עם עטיף לבן ועטרה צהובה.
לנרקיס המצוי שני גלי פריחה בטבע: הראשון בנובמבר-דצמבר בבתי-גידול סלעיים בהר ולכן הוא נקרא "נרקיס ההר", והשני בינואר-פברואר באזורים מוצפים-בוציים, ועל כן הוא נקרא "נרקיס הביצה". למעשה שני נרקיסים אלו משתייכים למין נרקיס מצוי ולנגד עיננו אנו רואים את תחילתה של התמיינות המין לשני מינים עתידיים.
נרקיסי הביצה מקשטים את
מרבדי נרקיסים נוספים, גם הם בסכנה, מוכרים מהשדות סביב הצ'ק פוסט בחיפה ומאתרים נוספים.
בהר הנגב הנמוך נמצאות אוכלוסיות מדבריות של נרקיסים. אלה מצליחים לשרוד במדבר הודות לבית-גידולם מתחת לשכבות סלע גיר קשה התורמות מי נגר רבים לקרקע שמתחתם.
זהו הנרקיס הנפוץ ביותר בחנויות הפרחים בארץ, וגם הוא צמח נוי מוצלח. מיליוני בצלים של מין זה מיוצאים מהארץ לארה"ב, והוא נחשב להצלחה כלכלית עצומה בענף. מין זה מוכר בארץ בשם אחד הזנים המוצלחים שטופחו כאן, נרקיס 'זיווה', על שם זיוה פורמנסקי ממכון וולקני, שטיפחה אותו תחת הדרכתה של חרות יהל. הנרקיס הניירי הוא מין מערב ים-תיכוני המאופיין בפרחים לבנים אחידים ובריח פחות נעים בהשוואה לכל זניו של הנרקיס המצוי.
הוא יוצר גושים יפים בגן, אולם לעיתים קרובות בצליו מתפצלים יתר על המידה ואינם פורחים. הפריחה של מין זה מוקדמת ואפשרית בחודשים נובמבר-פברואר. ריכוזי שדות בהם מגדלים את הנרקיס הניירי נמצאים לאורך כביש באר-שבע תל-אביב מאזור צומת ראם ועד לצומת בית קמה. ספיח של הנרקיס הניירי נראה בשולי שדות אלה גם לאחר שעברו החקלאים לגידולים אחרים.
נרקיס 'גרניום' (Narcissus Geranium)
זהו מכלוא בין שני מינים, נרקיס מצוי (Narcissus tazetta), ממנו ירש את ההתאמה לתנאי הארץ, ונרקיס פייטני (Narcissus poeticus), ממנו ירש פרחים גדולים. גבעול התפרחת נושא פרחים אחדים שקוטרם 7-4 ס"מ. הפרח בעל עטיף לבן ועטרה צהובה בעלת שוליים משוננים-גלוניים או עטרה מחולקת. נרקיס זה מאופיין בפריחה מאוחרת מסוף פברואר ולאורך מרץ. מתאים לגינון באזור ההר.
אלה הם הנרקיסים גדולי הפרחים הנקראים בפי העם גם נרקיסי חצוצרה. מוצאם מאירופה המערבית מאזורים קרים בהם יורדים גם גשמי קיץ. כל גבעול פורח נושא בדרך כלל פרח ענק יחיד בעל עטרה חצוצרתית מרשימה. לנרקיס העטור עשרות זנים בצבעים צהוב, לבן ואף ורדרד, חלקם אף בעלי פרחים מלאים. בחלק מהזנים הפרח נטוי ובחלקם הפרח זקוף. מספר נסיונות מסחריים לגדל את זני הנרקיס העטור נכשלו בארץ וכיום מיובאים בצליו כל שנה מאירופה. למרות זאת, הנרקיס העטור הוא צמח גינה מוצלח לאזור ההר בגינה המושקית גם בקיץ. ההשקיה הקיצית חשובה למילוי הבצל ולפריחה בעונה הבאה.
נרקיס 'טט-א-טט' (Narcissus Tete-a-Tete)
נרקיס מכלוא בין נרקיס רקפתי (Narcissus cyclamineus) ונרקיס מצוי (Narcissus tazettla). מאופיין בעמוד תפרחת לא גבוה הנושא פרחים אחדים צהובים לגמרי שקוטרם 4.5-3 ס"מ. נרקיס זה מוצלח לגינון במיוחד באזור ההר. הפרחים נוטים מעט כלפי מטה ולעיתים קרובות פרח של צמח אחד נוגע בפרח של צמח שכן, מכאן שם הזן שפירושו ראש לראש.
נרקיס סתווי (נרקיס אפיל, Narcissus serotinus)
זהו הנרקיס השני הגדל בר בארץ. את הנרקיס הצנוע והמקסים הזה ניתן לראות בעיקר על רכסי הכורכר בחוף הכרמל באזור מעגן מיכאל וג'יסר א-זרקא. פעם גדל גם בשרון אולם נכחד מרוב האתרים בו ונותר בכתמים שרידיים באזור בנימינה ופרדס חנה. כל גבעול נושא פרח אחד עד שניים.
הצמחים הצעירים מוציאים עלה יחיד ולא פורחים והצמחים הבוגרים ניחנים בגבעול פורח, ללא עלים, במקרה זה תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) מתרחש רק על הגבעול. הפרח עדין, לבן והעטרה שלו זעירה בהשוואה לנרקיס המצוי. תצפיות ראשונות בצמח זה בגן הבוטני בירושלים מראות כי הנרקיס הסתווי מתרבה יפה ויוצר גושי פריחה מרהיבים הפורחים כל שנה ללא כל השקיה. בגן הבוטני בירושלים מגדלים שתי אוכלוסיות של מין נדיר זה וכך שומרים על צמחים לגיבוי במקרה שאוכלוסיות הבר האחרונות יפגעו.
נרקיסים בגן הבוטני בירושלים
הנרקיסים מהווים גורם חשוב בגינון בשטחים לא מושקים בחלקת הים התיכון בגן ובשטחים מושקים בתצוגת הכניסה. נרקיסים נוספים נמצאים באוסף הגיאופיטים במיכלים. גלי הפריחה מתחילים כבר בסוף אוקטובר ובנובמבר עם הנרקיס הניירי וממשיכים עם זני הנרקיס המצוי ומינים חורפיים נוספים בחודשים דצמבר-פברואר. הנרקיס העטור ונרקיס 'גרניום' מסיימים את הסדרה בפריחה בחודש מרס.
בגן אפשר ליהנות גם ממינים אשר לא נמצאים בשוק המקומי כמו נרקיס בולבוסי (Narcissus bulbocodium), מין מעניין ומבטיח מבחינה גננית, המאופיין בעטרה ענקית ובעטיף מנוון, נרקיס סמרי (Narcissus jonquilla), בעל עלים חוטיים, נרקיס הסלעים (Narcissus rupicola) בעל פרחים צהובים פרושים, נרקיס המושק (Narcissus moschatus) בעל פרחים לבנים ענקיים ועוד ועוד.
תודה לנורית חרמון ולד"ר אבנר כהן על האינפורמציה ועל העצות המועילות.
הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, א' - ה' משעה 7:00 ועד רדת החשיכה, יום ו' מ-7:00 עד שעתיים לפני כניסת השבת. טלפון: 02-6794012
נא להמתין לטעינת התגובות
