בהלת תחליפי החלב: דוח מצב
אפשר להבין את חששות ההורים מתחליפי חלב לנוכח הפרשות האחרונות (מרמדיה ועד החלב הסיני), אבל האם כדאי לשלב בין פורמולות כדי להקטין את הסכנות? המחלוקת בעיצומה
בדיקות מעבדה מצאו בתרכובות המזון שיעורים גבוהים של הכימיקל התעשייתי "מלמין", המשמש בתעשיות הפלסטיק, שזיהם את המזון וגרם ליצירת אבנים בכליות אצל התינוקות. הסיבה לנוכחות המוזרה של המלמין בחלב נעוצה, כך מתברר, בניסיון של חקלאים סינים לרמות את הרשויות ולהציג כמות מספקת של חלבון בחלב, כפי שנדרש מהם.
מלמין הופך את החלב לצמיגי, ומכשירי המדידה אינם מסוגלים לגלות את התרמית. כך קרה שמאות אלפי תינוקות הוזנו בחלב מזוהם, ונפגעו כתוצאה משיקולים כלכליים העיוורים לבריאות התינוקות, וכתוצאה מבעיה אמיתית ביכולת הפיקוח. הבהלה הגיעה עד ארצות הברית, שם מינהל התרופות והמזון (FDA) בדק את תרכובות המזון ואכן מצא נוכחות של הכימיקל מלמין בשתי תרכובות מזון, אולם בשיעורים נמוכים משמעותית מהשיעורים שנמצאו בסין, ומיד הוציא הודעה לקהל המבוהל כי אין חשש להשתמש בפורמולות.
מנגד, בישראל עדיין מעכלים את תוצאותיה החמורות של פרשת רמדיה, שהוכיחה שגם הגרוע ביותר עלול להתרחש. לכן, טבעי בהחלט שהורים לתינוקות יחפשו פתרונות כדי להבטיח את בריאותו של התינוק שניזון מתרכובות מזון בלבד. אחד הפתרונות שהורים מעלים בדעתם הוא לשלב בין כמה תרכובות מזון כדי להפחית את הסיכון, וכך למנוע מצב שבו התינוק מוזן רק מפורמולה שקיים בה מזהם או שחסר בה מרכיב חיוני להתפתחותו.
האם פתרון כזה הוא יעיל? האם הוא מקטין את הסיכון והאם הוא אפשרי בכלל? תלוי את מי שואלים. "יש בזה הרבה מאוד היגיון", אומר פרופ' שאול דולברג, מנהל המחלקה לילודים ופגים בבית החולים ליס ליולדות, "אם נותנים לאותו תינוק תרכובת מזון מכמה מקורות, הסיכון בוודאי יורד. אם קיים מחסור של מרכיב מסוים באחת התרכובות, זה יהיה רק בחברה אחת והחברות האחרות יכסו על זה".
גם פרופ' פרנסיס מימוני, מנהל הדסה ילדים ומחלקת ילדים במרכז הרפואי שערי צדק, סבור כי הפתרון הגיוני למדי: "עד גיל שישה חודשים, אם ילד אינו יונק ומקבל פורמולה, הפורמולה שלו זה הרכיב הבלעדי שהוא מקבל. אם חסר משהו בפורמולה או שיש מזהם חיידקי או סביבתי כמו המלמין באחת הפורמולות, ייתכן שאם הוא יקבל פורמולה נוספת
עם זאת, פרופ' מימוני טוען כי מיותר לשלב בין פורמולות, משום שלדעתו רשויות הבקרה עושות את מלאכתן כראוי. "יש לנו מדינה שהפכה להיות פרנואידית", הוא אומר, "אני מאמין ביכולת המעבדות היום לבדוק את התרכובות הללו ברמה גבוהה מאוד, כך שלדעתי אין טעם בשילוב".
גם פרופ' אורי קוגן, מומחה בטכנולוגיה ותזונה של חלב מהפקולטה להנדסת ביו?טכנולוגיה ומזון בטכניון, סבור כי שילוב בין פורמולות הוא מיותר. לטענתו, שילוב כזה אף עלול לגרום לתוצאה הפוכה. "אם ההורה מחלק את הסיכון בין שני יצרנים, הוא למעשה מגדיל פי שניים את הסיכון שהתינוק ייפגע מבעיה שקיימת, אם קיימת, במוצר מסוים", הוא מסביר, "התינוק אמנם ייפגע פחות, אבל הסיכוי שלו להיפגע גדל. נכון שאם החשש הוא מהישנות מקרה דומה למקרה רמדיה זה יעזור, אבל זה בעצם להתכונן למשהו שכבר קרה ולא יקרה שוב".
מעבר לכך, בשל מחסור בניסיון מעשי, לא ברור כיצד יגיב התינוק לפתרון היצירתי. פרופ' רם רייפן, מומחה למחלות דרכי עיכול ותזונה בילדים מבית הספר למדעי התזונה של האוניברסיטה העברית, טוען כי ניסיון כזה עלול להיות בעייתי ולהביא לכך שהתינוק יאכל פחות.
לטענתו, התינוק יתקשה להתרגל לכמה טעמים שונים. "אנחנו רוצים להרגיל את התינוק לאכילה מסודרת, ולא ליצור אצלו קשיים שנובעים מטעם וריח", הוא אומר, "צריך לבנות לו טעם, וכל פעם להכניס טעם נוסף, בהדרגה. תינוקות עלולים לפרש טעם שונה כטוב או כרע, ואז להקטין את הכמות שהם אוכלים. אני רואה בלי סוף תינוקות שמעבירים אותם מפורמולה אחת לשנייה, וחלקם משנים את הרגלי היציאות שלהם ואת כמות האוכל שהם אוכלים".
לדעת פרופ' רייפן, צריך להתמיד עם פורמולה אחת כדי שהתינוק יתרגל לטעם, למרקם ולריח, ומעבר בין פרומולות צריך להיעשות רק אם נוצרת בעיה כמו אלרגיה, פליטות מרובות, או בעיה במערכת העיכול והספיגה. מעבר לכך, פרופ' רייפן מציע להרגיל את התינוק למקורות מזון נוספים מגיל ארבעה חודשים.
"אין שום משמעות לשינוי הטעם אצל תינוקות", טוען מנגד פרופ' מימוני, "תינוקות שיונקים מכירים אלפי טעמים, כי טעם חלב האם משתנה לפי מה שהאמא אוכלת. יש מחקרים רבים שהוכיחו שאם האם אוכלת שום לתינוק יהיה תיאבון גדול יותר משום שהוא אוהב את הטעם של השום, ואם אמא שותה אלכוהול התינוק יאכל פחות כי הוא לא אוהב את הטעם. זה רק מוכיח שגם תינוק יונק מסתגל לטעמים רבים מאוד. מעבר לזה, יש מחקר שטוען שככל שהתינוק יהיה חשוף ליותר טעמים בגיל הינקות ככה הוא יהיה יותר פתוח לאכילה של מוצקים שונים, כי הוא ייהנה לטעום טעמים שונים".
לפרופ' שאול דולברג יש רעיון כיצד לפתור את הדילמה: "אפשר לשלב בין הפורמולות, אבל כדי לא לעבור בין הטעמים אפשר להכין בבוקר כמה בקבוקים, של שתיים או של שלוש חברות, ולערבב ביניהם", הוא אומר, "כך התינוק יקבל מנות שמכילות תרכובות שונות". עם זאת, פרופ' דולברג מעיד כי מעולם לא פגש הורה ששילב בין המזונות השונים, ולכן אינו יכול לומר כיצד יגיב תינוק לשילוב בין תרכובות מזון.
בישראל קיימות שלוש חברות המייצרות או מייבאות תרכובת מזון לתינוקות: סימילאק (אבוט), מטרנה ואופטימל. כולן רוצות להתקרב כמה שיותר למוצר המקורי - זה שרק אמא יכולה להפיק. ההבדל בין החברות הוא בעיקר בהרכב החלבונים והשומנים. החברות מייצרות תרכובות שונות לגילים שונים, ועל בסיס שונה (חלב פרה או סויה). פרופ' מימוני מציע לא לשלב בין סוגים שונים של פורמולות: "אם רוצים לשלב בין פורמולות, רצוי להקפיד לשלב בין כאלה זהות. למשל, מפורמולה על בסיס חלב פרה משלב אחד לא כדאי לעבור לפורמולה על בסיס סויה או משלב אחר".
נא להמתין לטעינת התגובות
