דרשת הגורילה: הרצאה של אדי דא הצעיר
הכל נראה בסדר. לגבר או לאישה הרגילים יש חיים בריאים, עם סיפוקים, הזדמנויות, דברים לעשות, ספרים לקרוא, מקומות עתידיים, הנאות גופניות, הנאות מנטאליות. וכשיש את כל זה, מי רוצה להתעורר? קטע מתוך "דרשת הגורילה", הרצאה שנשא אדי דא ב-1972
אדי דא בתחילת דרכו כמורה
"אתה מבלה את כל חייך בתוך חלום, בתוך ההרפתקה הגדולה הזו, כדי למצוא את הנסיכה בארמון הבדולח ולהציל אותה מהדרקון, או כדי לחכות בארמון הבדולח שהנסיך יציל אותך. הרפתקה אינסופית, אינסופית, מיליוני עידנים, שנה אחרי שנה אחרי שנה, עם סיבוכים לאין ספור. בנקודה מסויימת בדרך אתה נהיה מספיק רציני לבדוק את המניע לחיפוש שלך, לבדוק את הסיבה, את השורש של היעד שלך, שהוא רק סמל. בסוף אתה מבין שאי אפשר למצוא סיפוק סמלי. הנפילה לתוך הדילמה הזו, והנפילה דרכה, היא ההכרה חסרת-התכונות בטבעו המוחלט ובמצבו האמיתי של אדם.
"המצב הער מבטיח משהו די לא רצוי עבור מי שעודנו תלוי באזור הדמדומים של חלום נעים. אדם כזה לא ירצה להבין, ויהיה מוסח דעת מכדי להתעניין בהבנה. ההתנגדות הרגילה של אנשים לא נובעת מהתחושה שחיים של הבנה, או תרגול של הבנה, הם דבר קשה. פשוט לא אכפת להם מזה עדיין. איכשהו, באותו הרגע, הכל נראה בסדר. בדרך כלל לגבר או לאישה הרגילים יש חיים בריאים למדי מבחינה פיזית, עם סיפוקים מסויימים, הזדמנויות מסויימות, דברים לעשות, ספרים לקרוא, מקומות עתידיים, הנאות גופניות, הנאות מנטאליות. וכשיש את כל זה, מי רוצה להתעורר? רוב האנשים באים אלי במצב הזה. לכן אני לא לוקח אותם ברצינות. אני יודע שהם מתפנקים, גם אם בעיני אחרים המצטרפים החדשים ראויים רק לרחמים ולחיוך
של גאולה מובטחת. כשהמחפשים הללו באים אלי, הם מתלוננים על הסבל הבסיסי שלהם, "בבקשה תן לי את הגאולה הזאת, ההבנה הזאת, השחרור הזה"! אבל הם לא באמת מחפשים את זה. הם לא מוכנים לשאת במשמעת של האמת.
"יש מגבלות מסוימות להרפתקה ולעונג של החיים הרגילים. אתה יודע שתמות יום אחד, אבל בבסיסו של דבר, למרבה הפלא, החיים נראים מלאים. כך שהאמת לא צפויה להיכנס לתמונה הרגילה בלי ההתערבות של אירוע טרנספורמטיבי יסודי. אבל אם אתה חכם, החיים שלך יונעו בכוחה של אינטנסיביות מודעת, ואתה לא צריך להתייאש לפני שתפנה אל האמת. נסיבות חייך לא צריכות להיות ריקות, מושחתות וחולניות. אתה לא צריך לחכות לכישלון החיים לפני שתפנה אל האמת. מישהו שממתין לחיים לאכזב אותו רק עסוק בעצמו. אין שום דבר עמוק בסבל או בחיפוש של אדם כזה. אבל אם הוא חכם, אם יש בחיים שלו אינטנסיביות, הוא פונה אל האמת כל הזמן, מלידה.
"כשפחות אכפת לך מהחיפוש הספציפי שלך, מהפנימיות שלך, מההרפתקה שלך, סימן שפשוט נעשית יותר רגיש למצבך האמיתי. חשת את אור השמש על עיניך הישנות. כשעיניך יפקחו באור הבוקר הזה, הכול יתבהר לך. תדע שלעולם לא ישנת, לעולם לא חלמת ולעולם לא היית כבול על-יד משהו שקרה. לעולם לא היית במצב שדמיינת. תמיד הייתה רק המציאות עצמה, טבעך האמיתי, שהוא אהבה ואושר, מודעות, האינטנסיביות חסרת-התכונות."
מתוך הספר "The Method of the Siddhas"
נא להמתין לטעינת התגובות
