באות מכאב
הן סובלות יותר מכאבי בטן, ראש, מיגרנות ומה לא. הרפואה מתחילה לפענח מדוע דווקא נשים יותר רגישות לסבל. החשד: הורמונים וגם גנטיקה
- פרויקט מיוחד ב-nrg מעריב: חורף ללא כאב
שנת 2008 הוכרזה על ידי הארגון הבינלאומי לחקר הכאב (IASP) כ"שנת הכאב בנשים", תחת הכותרת "אישה אמיתית, כאב אמיתי". במניפסט שחיבר צוות המשימה לפרויקט הוסבר כי לחקר הכאב הייחודי לנשים יש השלכות הומניטריות, חברתיות וכלכליות, והוא קרא לעורר מודעות ציבורית רחבה לתופעה בקרב חוקרים ורופאים.
אחת החידות שאופפת כיום את מחקר הכאב נוגעת לסיבות שמאחורי הממצא המפתיע, שלפיו נשים סובלות מכאבים יותר מגברים - בניגוד להנחה שההריון והלידה מחשלים את האישה בפני כאבים. הגורמים לתופעה עדיין נבדקים: האם ההורמונים הנשיים אחראים לתופעה? או שאולי הסיבה נעוצה בתוחלת החיים הארוכה יותר של הנשים?
"נעלבתי", פוסקת ד"ר ברקת שיף-קרן, מומחית להרדמה ולטיפול בכאב במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, "אני, שחונכתי בחברה שוויונית, שירתתי בצבא, למדתי מקצוע, מאז ומתמיד עבדתי, התפרנסתי ופרנסתי - האם אני מזוהה עם כאב מעצם היותי אישה? תמיד הסבירו לי שהסבל שנשים עוברות - וסת וכאבי מחזור, הריון ולידה - גברים לא היו יכולים לעמוד בו. ואז התחלתי לקרוא את המחקרים על אודות הכאב המוגבר בנשים".
אבחנות מדעיות על הכאב המוגבר בנשים תועדו תחילה בחיות מעבדה. "כששמים עכברים על לוח לוהט במטרה לבדוק את תחושת הכאב, הנקבות מלטפות את כפות הידיים במהירות רבה יותר, כך שניתן לקבוע שסף הכאב שלהן נמוך יותר מאשר של עכברים זכרים", מסבירה ד"ר שיף-קרן. בהמשך, דווח על אבחנות כאלה בניסויים בבני אדם. "כשמבקשים מנבדקים לטבול יד בתוך קרח, נשים מוציאות את הידיים מהר יותר - כלומר, סף הכאב שלהן נמוך יותר".
מחקרים המסווגים לאחרונה את רפואת הכאב לפי עקרונות ההבדל המגדרי מתארים כאבים שאופייניים יותר לנשים. אין מדובר רק על כאבים באיבר המין, אלא גם על כאבים באגן, כאבים כרוניים בגפיים ובפרקים ועייפות כרונית ששכיחותה גבוהה פי ארבעה בנשים - נתון שכבר זיכה אותה בשנים האחרונות בתואר המפוקפק "מחלת היאפים הנשית". בנוסף, כאבי פנים מדווחים בשכיחות גבוהה פי שניים וחצי בקרב נשים בהשוואה לגברים, כאבי ראש מסוג מיגרנות שכיחים פי שניים וחצי ויותר בקרב נשים, וגם תסמונת המעי הרגיז, המתבטאת בכאבי בטן, שכיחה פי שניים יותר בקרב נשים.
בישראל פורסמו באוקטובר האחרון ממצאי מחקר ארצי שבוצע בשירותי בריאות
בהשוואה בין המינים דיווחו על כאב 61 אחוז מהנשים ו-39 אחוז מהגברים. כלומר, לנשים סיכוי גבוה ב-56 אחוז מגברים לסבול מכאב כרוני. בבדיקת הסובלים מכאבים שעוצמתם גבוהה, אותרו 639 נבדקים, מהם 68.2 אחוז נשים ו-31.8 אחוז גברים. בחישוב סטטיסטי, היה לנשים סיכון גבוה ב-66 אחוז לסבול מכאב בעוצמה גבוהה.
גם במחקרים שנעשו בעולם דיווחו נשים על כאבים בעוצמות גבוהות יותר מגברים ועל צורך רב יותר במשככי כאבים, ורק אצל נבדקים שעברו את גיל 75 נעלמו ההבדלים בין המינים. לנשים מיוחסות גם תחושות הכאב המורכבות יותר מבחינה קלינית. "הרבה יותר שכיח לפגוש אישה שמתארת כאבים מפושטים בכל הגוף, בעוד שאצל גברים הכאב לרוב יותר ממוקד", אומרת ד"ר שיף, "אצל נשים, תסמונת הכאב הכרוני לרוב מתמשכת, וכשמטפלים בכאב אחד עלול להתפתח כאב אחר, כתוצאה מרגישות כללית לכאב, שמאפיינת נשים".
אבל מדוע לנשים כואב יותר?
"האשם העיקרי מופנה להורמון הנקבי אסטרוגן, אבל אולי לא רק הוא זה שגורם לכל הסבל שאנו חוות".
במחקרים על גברים שעברו ניתוח לשינוי מין באמצעות טיפולים הורמונליים (טרנסג'נדרים), נתגלה כי 30 אחוז מהם מפתחים תסמונות בכאב בעקבות הטיפול בהורמון האסטרוגן, ואילו בקרב נשים שעברו ניתוח לשינוי מין, שסבלו מכאב כרוני בהיותן נשים - הכאב לרוב נעלם עם הטיפול בהורמון האנדרוגן. הגורם הנפשי כבר אינו מהווה הסבר להבדלים בין המינים בתחושות הכאב. אם בעבר ייחסה הרפואה כאבים פיזיים לסימפטומים נפשיים, כיום המדע מתמקד בעיקר בשורשים הפיזיולוגיים של הכאב.
מחקרים חדשים מצביעים על גורמים גנטיים שמזוהים עם הכאב. כבר בשנת 2003 מצאו חוקרים מפינלנד סמן גנטי בדמות בצקת לימפטית, שמתבטאת בהצטברות נוזל לימפה בשכבה התת-עורית - תהליך שגורם להתנפחות ולכאבים באזור הגפיים. חוקרים אמריקאים מצאו כי גן הקשור לכימיקל טבעי בגוף, שתפקידו להתחבר למשככי כאבים טבעיים, הוא למעשה מנגנון גנטי שאחראי על תחושת ויסות הכאב בגוף, ושכיחותו בנשים ובגברים שונה.
בתחילת השנה אף עלה המחקר הגנטי בכאב שלב נוסף, כשחוקרים מבית החולים "מאונט סיני" שבניו יורק פיתחו טיפול בגן המכונה "פרפרו-בי-אנדורפין", שמסוגל להפעיל קולטנים למשככי כאבים מסוג אופיאטים ולסייע בטיפול בכאב, בינתיים בעכברים בלבד. בהמשך, מצאו חוקרים בריטים מאוניברסיטת אוקספורד גן שעשוי לגרום להתפתחות כאבי שרירים אצל מטופלים הנוטלים תרופות פופולריות ממשפחת הסטטינים, במטרה להפחית כולסטרול.
חלק מהכאבים הכרוניים עדיין מזוהים עם מצוקה נפשית, אולם אופי הקשר עדיין נחקר. "בחצי מהחולים שסובלים מדיכאון קליני מתפתחת גם תסמונת כאב כלשהי. התסמונות השכיחות ביותר הן כאבים בבטן, בגב, בראש ובגפיים, בסדר יורד", מונה ד"ר שיף-קרן, "לחלופין, שליש מאלו הסובלים מכאב כרוני סובלים גם מדיכאון קליני, המלווה בירידה בתיאבון ובהפרעות שינה". קשר זה עוד לא הובהר דיו, אולם כבר הוביל לטיפולים שמשלבים בין תרופות נגד כאב לנוגדי דיכאון וחרדה. "מסלולי המוח שאחראים לדיכאון ממלאים תפקיד כלשהו גם בוויסות הכאב, למשל, מסלול כימיקל הסרוטונין במוח", מסבירה ד"ר שיף-קרן.
לאחרונה נזנחה התפיסה השמרנית הקוראת לטפל בכלל המטופלים במשככי כאבים במינונים נמוכים, ולהעלות את המינון בהדרגה. כיום ניתן לטפל בחולים קשים ישירות במינון גבוה, והדבר גם בא לידי ביטוי בהנחיות חדשות שחוברו לפני חודשיים באגף למדיניות רפואית בהסתדרות הרפואית, לגבי הטיפול בכאב אצל חולי סרטן. ההנחיות קובעות כי בעוצמת כאב גבוהה במיוחד (דרגה 8 עד 10 בסרגל הכאב), ניתן להתחיל מיד בטיפול במשככי כאבים חזקים מסוג מורפיום. בהתאם לתפיסה המגדרית, הטיפולים בכאב צפויים גם להיות מותאים למין המטופלת. לאחרונה דווח בספרות הרפואית כי גברים מגיבים טוב יותר למשככי כאבים נרקוטיים כמו מורפיום, מורפין ופנטניל, שנחשבים חזקים יותר, ואילו נשים מפתחות תופעות לוואי לתרופות הללו.
בבדיקת משככי כאבים שערכו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה נמצא כי תרופות המתחברות לקולטנים מסוג "קאפה" - למשל, התרופה "בוטורפנול" - יעילות יותר לטיפול בכאב אצל נשים בהשוואה לאלו שמתקשרות לקולטנים מסוג "מו", כמו למשל התרופה "מורפין סולפאט". גם שלבי המחקר לצורך אישור תרופות חדשות צפויים לעבור שינויים בקרוב, ברוח הגישה החדשה.
בהמלצות שפרסם בשנה האחרונה הארגון לחקר כאב נקראו חוקרים להבדיל במחקרי כאב בין זכרים לנקבות, ולבדוק את התגובה לכל תרופה חדשה לגבי כל מין בנפרד. "בעבר תרופות נבדקו על קבוצות ביקורת שכללו נשים וגברים יחד, וכיום התפיסה היא שיש לבדוק את יעילותה של כל תרופה על גברים ונשים בנפרד", מסבירה ד"ר שיף-קרן, "לנשים ולגברים יש קצב חילוף חומרים שונה, זמינות ביולוגית שונה של התרופות בדם, ומהלך שונה של פירוק התרופות בכבד".
את התפיסה השוויונית בין נשים לגברים ממליצה ד"ר שיף-קרן להשאיר לסדר היום החברתי. בקליניקה, בכל אופן, מומלץ כיום דווקא להתמקד בשוני בין המינים. "אם עד כה זכו הנשים להגדרה המחמיאה 'המין היפה', והפחות מחמיאה 'המין החלש'", הרי שכיום הן מוגדרות מחדש באופן מדעי גם כמין הכאוב", היא מסכמת.
נא להמתין לטעינת התגובות
