מיסטיקה בארץ גרר
רשמים מטיול אל פארק נחל גרר ונתיבות, חבל ארץ שבו עבר, הווה, קודש וחול מתערבבים אלו באלו
אבל לפני הכל, וכפי שמורי דרך אוהבים להקשות, מדוע "גרר"? מה בעצם גררו כאן? כנראה מדובר בגרירת המים והסחף בימי החורף. כך או כך, אדמתו של פארק נחל גרר מבותרת ומחורצת לעייפה. במבט ראשון נראה כי המישורים כאן נדירים - וזהו אחד מקסמי המקום.

מתחם הקבר של הבאבא סאלי בנתיבות צילום: שי שמואלי
בראש התל ניצבים שרידי המבנה שהגן על קברו של שייח' אבו הוריירה. כמו סידני עלי, נבי מוסה ואחרים, מדובר בקבר פיקטיבי, שענה על צרכים פוליטיים שונים ומשונים. אך השייח' עצמו - היה אמיתי לחלוטין. הוא היה חלק מפמלייתו של הנביא מוחמד, וכונה "אבי החתלתולה" על שום מנהגו לשאת את חתולתו בחיקו בכל אשר פנה, גם כאשר נלחם באויביו. בדואים רבים מבקרים במקום בחרדת קודש, אף שקברו האמיתי של השייח' נמצא בערב הסעודית.

אפיק נחל גרר צילום: אבי הירשפילד / ארכיון קק''ל
יריעת בד ירוקה עוטפת גל אבנים ומשווה לחורבה מראה כמעט סוריאליסטי. בעונת הקיץ, עוצמת האור בחלקים מסוימים בחבל ארץ זה גבוהה מאוד, ונדמה שכוח עליון סובב את כפתור הבהירות עד הסוף. אך בסתיו נעים ויפה כאן, ובקרוב, עם בוא גשמי החורף, יתמלא הנחל מים - לשמחת הקנה, האשל והסמר, שהתאזרו בסבלנות חודשים ארוכים.
במרחק נסיעה של כמה דקות מהפארק על כביש מספר 25 נמצאת העיר נתיבות, שבלבה נח לעולמים רבי ישראל אבו חצירא (הבאבא סאלי). קברו של המקובל המפורסם מושך אליו מאמינים, מבקשי תשובה ושואלי שאלות מרחבי
הארץ. הוא מצוי בסמוך לבית הקברות המקומי, לא הרחק מקברו של הרב שלום איפרגן - מקום עלייה לרגל מכובד כשלעצמו.
את קברו של הבאבא סאלי, הנמצא תחת כיפת אבן תכולה, עוטפים מבנה ומתחם רחבי ידיים. ליד הקבר מתפללים יהודים חרדים וחילונים, אשר ידם האחת אוחזת בכתובים, והשנייה נוגעת ביראת קודש בבד הקטיפה המעטר את קבר השיש העצום. מעל ראשי המתפללים מתעופפות ציפורי שיר קטנות שנלכדו במתחם, מחפשות מפלט מן הקדושה הזו. בתום כשמונה שעות של מיסטיקה והיסטוריה קדומה - הגיע גם זמננו לשוב אל המציאות.
הכתבה פורסמה במקור במגזין e ירוק של קק"ל בשיתוף נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל