על שפת ים כנרת: בראנץ' בעוגתה
ביקור געגועים בעמק הירדן, הוליד געגוע אחר, לא פחות עוצמתי, לבראנץ' נפלא ועשיר בקונדיטוריה חדשה בקיבוץ כנרת שהיא פנינה קסומה וייחודית באזור

עננים כיסו את שמי התכלת של העמק. חמושה בתריסר חברים קרובים, וכמובן, באיש ששוטט איתי בשבתות בין מטעי התמרים והבננות, אזרתי עוז לערוך מסע של זיכרונות, סיפורים, אוכל וקבלת שבת בעמק שלי, בקיבוץ שלי, בבית שלי.
מוקדם מדי נסגר הבית בדגניה, כי מוקדם מאוד הלכו הורי לעולמם. מוקדם מדי נאלצתי להיות בקשר רק עם המתים, ומכיוון שכך, ניתקתי קשר. עד לאותו ביקור של שעות ארוכות, לא ידעתי עד כמה חסר לי העמק, אנשיו, ריחותיו, ימי השישי ההם.
אבל לא רק עבורי, בת העמק, היה זה יום בלתי נשכח. גם עבור 12 אנשים זרים למקום. החוויה שעברנו כולנו הגיעה אל שיאה בקבלת שבת מצמררת שעוד יסופר עליה, שכנעה אותי שגם לכם כדאי לחוות את הקסם הזה, שאפשר למצוא אותו רק שם, ורק עם האנשים שליוו אותנו, סיפרו, הסבירו, והכינו לנו אוכל נפלא.

נתחיל, איך לא, עם האוכל, שכן כל הנאה מטיול מתחילה בארוחת בוקר טובה. הפעם מדובר היה בהרבה יותר מארוחת בוקר. בראנץ', מכנה זאת דודי ברזילי, הבעלים, השף והקונדיטור של מקום חדש בשם "עוגתה", שנפתח לפני מספר חודשים בקיבוץ כנרת, אחת התגליות היותר מוצלחות שהיו לי בעת האחרונה.
אם יוצא לכם להגיע לאזור הזה, אל תחמיצו, כי אחרת תצטערו. כרגע המקום קטן. רק שישה-שבעה שולחנות, דלפק למכירת העוגות והעוגיות הנפלאות שדודי מוציא מתחת ידיו ותנורו, ומטבח ומאפייה די קטנים. ברור לי לחלוטין שזה יגדל. ברגע שיגלו את המקום, יצטרכו למצוא פתרון לעוד ועוד שולחנות וכסאות.
לפני כשנתיים ביקרנו במקום הזה, שאז שימש כמקום בו עושים גבינות, ולכך הוא הותאם מלכתחילה. המחלבה נסגרה, ודודי שכר את המקום. הוא גדל בטבריה, ומתגורר היום בהאון, אחד הקיבוצים שהתרסקו, ואת בתי החברים שהיו בו ואינם מאיישים היום שוכרים חיצוניים. צניעותו עומדת ביחס הפוך לכישרונו, ביישנותו, ורצונו הכנה לפנק את אורחיו, כך שייהנו כל הזמן-הם ששבו את ליבנו יותר מכל.
כשהתיישבנו, כבר חיכו לנו על השולחן הארוך ארבעה סוגי גבינת שמנת ולבנה, סלט עגבניות שרי, סלט חסה עם גזר, פלפלים ומלפפונים, חלה טרייה שנאפתה דקות קודם לכן וטעמה המשובח גרם לחטאים רבים, וכן לחם בריאות, שגם הוא זה עתה יצא מהתנור וגם עליו אי אפשר היה להפסיק למרוח חמאה ולהתמוגג.
אחר-כך הגיע עוד סוג של סלט, ואז רק התחיל הסיפור. כל מי שהגזים עם הלחמים והגבינות והסלטים, בא על עונשו. בתור התחלה, הגיעו
עדיין חשבנו שאפשר לזלול, ואז הגיעה צלחת עם קישים קטנים, אישיים, נפלאים, במילוי פטריות ותרד, יחד איתם הגיעה צלחת של אנטי פסטי שהכילה בטטות, פלפלים קלויים, חצילים ופראסה, ונוספו עוד שני מיני קישים גדולים, תפוחי אדמה נהדרים שנאפו בתנור, ואז התחננו שייפסק הזרם, וקיבלנו הפוגה קטנה, אותה בילינו בסמוך למסעדה, בחצר הקיבוץ, מספרים אחד לשני כמה נהנינו, כאילו לא אנחנו הם אלו שטרפו שם בלי הכרה.
כשחזרנו לשולחן, חיכו לנו שלושה סוגי עוגיות, שלושה סוגים של פאי עם פירות, ואז הגיעה גולת הכותרת: עוגות שמרים מעולות, שתפחו בעוד אנחנו יושבים ואוכלים, הוכנסו לתנור, ויצאו משם חמש דקות לפני שהוגשו. להתעלף. גם השירות היה משובח, מהיר ואדיב. כל הזמן רק שאלו אם להוסיף לנו משהו, ואנחנו הדפנו בתקיפות כל רעיון כזה.
כשהגיע החשבון, הבנו שמישהו שם השתגע. בעבור הארוחה המלאה והדשנה, שהחזיקה אותנו עד הערב, גבו שם 43 שקלים לאדם. זה לא רק סביר, זה מעט מאד כסף עבור מה שמקבלים, אבל דודי חשב שזה בסדר.
קנינו שם עוגות שמרים ועוגיות הביתה, וכמובן את החלות הקטנות והנפלאות, ובערב, כשחזרנו, הצטערתי שלא הצטיידתי גם בכמה קישים ובורקסים לשבת. לא נורא, עוד נגיע לשם, עוד נאכל שוב את ארוחת הבראנץ' הנפלאה, וכמובן שעוד נצטייד בעוגות ועוגיות וקישים ובורקסים.
כמה טוב שיש מקום כזה בעמק הירדן, שהוא כולו פנינה קסומה וייחודית, של יופי, צריכה לקרוץ לכל מי שאוהב לטייל.
עוגתה, קונדיטוריה מתוקה, קיבוץ כנרת, טלפון: 04-6759687