הפרח שאני: שיטת מודעות עצמית לנשים
נרקיס, יסמין או דובדבן? אם כל אחת מאיתנו תדע איזה סוג של פרח היא, יהיה לה הרבה יותר קל בחיים. כך טוענת יעל ישראלי, שפיתחה שיטת מודעות עצמית נשית בספרה "אדונית לגורלה". ויש גם בונוס: החלקת הקמטים
אם יעל ישראלי הייתה מקבלת שקל בכל פעם שניסיון לנחש את גילה הסתיים בכישלון, היא הייתה יכולה להיות מיליונרית. בת 66, בלי ניתוחים, בלי מתיחות או התערבות כירורגית, בלי אף וריד על הרגליים, היא נשארת צעירה ברוחה ובחזותה, על אף שהיא אם לשלושה וסבתא לארבעה. אם תשאלו אותה, יש מתכון לאנטי אייג'ינג שלה ועכשיו הוא יוצא לאור. אחרי שש שנים בהן הסתגרה בביתה עם מאות ספרים שלתוכם צללה לטובת מחקר מעמיק, ישראלי הוציאה בימים אלו ספר בשם "אדונית לגורלה - פילינג לאגו, נעורים לתודעה" (הוצאה עצמית). זוהי שיטה שפיתחה בעצמה, המתיימרת לעזור לנשים להשיג את האושר הנכסף. ואושר, כידוע, מחליק את הקמטים.
בניגוד לספרי הדרכה ומודעות לחיים טובים שהציפו וממשיכים להציף את השוק, ופונים לכלל אוכלוסיית הלא מאושרים/לא מסופקים/מחפשים, ישראלי, בעלת תואר ראשון בחינוך, פונה לנשים מערביות בלבד ומפלחת אותן לקבוצות קטנות ומובחנות יותר. "ספרים כמו 'הסוד' סללו את הדרך לספר שלי, רק שהתעייפנו מהסיפור של חשיבה חיובית שמתאים לכולם", היא אומרת. "הספר מייצג שיטה הנקראת שיטת 'אורייתא' (תורה
למה הקבוצות קרויות על שמות פרחים?
"לפרחים יש משמעות, אם לוקחים למשל את קבוצת הנשים שנקראת 'נרקיס' וחיה בתסכול הנובע בין הרצוי למצוי. הנרקיס הוכתר כ'מלך הביצה', יש לו ריח משכר והוא יפה ומרשים. הוא השכיל לנצל את האוצרות האורגניים של הביצה על מנת להפיק את המיטב. אשה 'נרקיסית' שטרם עברה תהליכים תודעתיים, לא מבחינה בטוב וביפה הקיימים בה ובמציאות חייה. היא מודעת רק לעכירות הביצה ולא ליופיו של הפרח.
"'יסמין' היא אשה בעל מהות נשית בלתי מאוזנת. יסמין הוא פרח דו מיני שמאפשר הפריה עצמית. ריחו חזק והוא קטן אבל דומיננטי, ומפיקים ממנו בשמים רבים. לכן זהו פרח שמסמל עוצמה נשית. גם הנשים מדפוס ה'יסמין' בעלות עוצמה נשית מרשימה, רק שבשלב זה הן אינן מודעות לקיומה".
מסוקרנת לגלות לאיזו קבוצה אני משתייכת, מה הקושי הרגשי שלי בגלגול הנוכחי וכיצד אוכל להשתחרר ממנו, התייחדתי עם הספר עב הכרס. העובדה שמאות ספרים נוספים השפיעו על הכותבת, ניכרת. בפרק על ה"איריס", זו שמפחדת להביע את רגשותיה, מוקדשים שמונה עמודים לדיון בהשפעות חברתיות והיסטוריות, לתורתו של דרווין, למהפכה התעשייתית ולמודרניזם. ישראלי, שמתגאה במחקר רציני שנערך לטובת העניין, מצטטת מהתנ"ך, מפילוסופים כניטשה ושופנהאואר, ממחזאים כארתור מילר ומשוררים ויוצרים כיונה וולך וגתה.
אם ניקח לדוגמה אשה מקבוצת ה"לוטוס" - זו החזקה והמרשימה שחוששת ליפול ולהתרסק - הרי שהציטוט הרלוונטי הוא "הצמיחה הרוחנית משולה לעתים לנסיעה בדרך הררית, התנחם בידיעה שירידתך היא רק הכנה לקראת עלייתך", השייך לרבי נחמן מברסלב.
איך גיבשת לגמרי בעצמך תורה שלמה שמתיימרת להוציא אותנו מהחושך אל האור?
"תמיד חקרתי, ובשלב מסוים התחלתי לשאול שאלות. כמו בכל תורה הייתי זקוקה לאקסיומה, לאיזו הנחת יסוד שעליה נבנה התוכן הכללי. ברגע שאתה יוצר משהו, אמת שאתה מאמין בה וכל הקצוות קשורים, כל השאלות מקבלות מענה ומתקבלת מערכת קוהרנטית. האסכולה נוצרה מכל מיני תורות שהולידו הנחות יסוד של תורה חדשה. קשה להמציא יש מאין, כי הידע קיים בעולם, והעובדה שלא המציאו משהו לא אומר שזה איננו".
הקריאה בספר זורמת ויש גם איורים קטנים שמעניקים לו מימד אסתטי. כל אחת משבע הקבוצות זוכה לאבחון הכולל הסבר על התנהלות ההורים כמשחררי הדפוס הבעייתי, ה"שיעורים" הספציפיים שהחיים מזמנים עבורה על מנת שתתעורר ותשתחרר מהפחדים וממנגנוני ההגנה, והתהליכים שעליה לעבור על מנת לנופף לשלום לדפוס המעכב המאפיין אותה. העניין הוא שלא תמיד קל לדעת לאיזו קבוצת פרחים את שייכת, בייחוד כשמנגנוני ההגנה עומדים על הפרק. הם הרי אלו שעל פי הפסיכולוגיה פועלים בשירות האגו וחוסמים את הגישה לכל אותם תכנים מודחקים שמרכיבים, בין השאר, את הזהות שלנו, וכאן יש לעשות את העבודה ללא פסיכולוג, מטפל או מתווך שיחשוף או יגשר על "החורים השחורים" והפערים הללו.
מצאתי משהו שמאפיין את האישיות שלי כמעט בכל אחת מהדמויות. זה מעין מדריך "עשה זאת בעצמך", אבל איך אני אמורה להבין איזה פרח אני?
"מרבית התכונות קיימות בכל אחת מאיתנו, השוני הוא במינונים. הספר מדריך את האשה בתהליכי הבחירה שלה ומלווה אותה עד שתגיע לדפוס ותבין האם איתו היא באה לעולם. לפעמים נדרשת קריאה חוזרת. זה תלוי ברמת המודעות שלך. ככל שאנחנו מודעות יותר ומשוחררות מהכחשות והדחקות, כך יהיה לנו קל יותר לזהות את עצמנו. אף אחת לא יוצאת פתורה בלא כלום, לכולנו יש קשיים וכולנו הגענו עם מגבלות מסוימות הניתנות לשחרור. אין דבר כזה שקוראת לא מוצאת את עצמה באחד מהדפוסים. היא צריכה לקרוא שוב ולצמצם את ההבנות והידע לשתי דמויות. למצוא את עצמך זה חלק מרמת המודעות. יש בנו את הכל, אבל חרף ההכחשות הקוראת צריכה למצוא את המאפיינים הכי בולטים".
לא זאת בלבד שהשיטה עוזרת באבחון עצמי ובהגשמת מלא הפוטנציאל האישי, היא גם מציעה שמנים מיוחדים שמטרתם להאיץ את התהליך. שבע פורמולות של שמנים ארומטיים שונים פועלות בשני מישורים: העלאת רמת המודעות וחיזוק האגו, כדי שיוכל לעמוד איתן מול הפחדים ולהשתחרר מהאמונות של המנגנון המעכב. לכל אחת מקבוצות הפרחים יש פורמולה מיוחדת משלה ונקודות ספציפיות בגוף שעליהן יש להניח את השמן.
"את הפורמולות רקח מתקשר שהוא מומחה לשמנים ולשינוי תדרים אנרגטיים", ישראלי מסבירה. "הפורמולה בעלת אותו תדר של הדפוס האישיותי הבעייתי, כך שזה דומה לעיקרון החיסונים - את מזריקה את גורמי המחלה לגוף ונוצרת בו ריאקציה. במקרה הזה הריאקציה היא במערכת הרגשית שתכליתה לשחרר את אותו מנגנון מעכב. לפני חמש שנים כבר היו לנו קבוצות ניסוי של נשים משבעת הטיפוסים ועקבנו אחרי ההתפתחות שלהן". את השמנים רוכשים בנפרד דרך האתר, בעלות של 125 שקל לבקבוק שמספיק לחודש בערך.
מתי רואים את תוצאות המהפך?
"השינויים הפנימיים מתחילים מרגע קריאת הספר, אבל על מנת ליצור שינוי משמעותי רצוי להמשיך עם השמן לתשעה חודשים. השאלה לאן רוצים להגיע".
ואם אתן כאן, בין היתר, בשביל עיכוב תהליכי הזדקנות חיצוניים ולא רק מירוק המודעות, ישראלי מבטיחה כי השינויים התודעתיים המתרחשים במשך העבודה מייצרים שינויים פיזיולוגיים, וזהו תהליך האנטי אייג'ינג שבא לידי ביטוי. "אבל מעבר ליופי שמוקרן החוצה", היא מוסיפה, "היופי הגדול הוא שהקוראת היא בבחינת הפסיכולוגית של עצמה. היא גם המטפלת וגם מכון היופי".
השיטה מתיימרת להחליף מאה שנות פסיכולוגיה, אבחונים של מטפלים או קואוצ'רים ועשרות חבילות "קלינקס" משומשות?
"בפירוש כן, אבל מי שמרגישה שהיא זקוקה לסיוע מקצועי במשך התהליך, מוזמנת לעשות כך. טיפול פסיכולוגי מפתח מודעות לקשיים, וזה בדיוק מה שהשיטה עושה, היא מעלה את נושא המודעות לקושי ומטפלת בהכחשות. זה דור שיש לו הכל, אבל הוא לא מאושר".
ישראלי, מורה בהכשרתה, היא אשה של עשייה. במסגרת שליחויות של בעלה לשעבר, היא התגוררה בארצות-הברית, שם לימדה ספרות ושירה מודרנית באוניברסיטת סנט פול, והקימה בית ספר לילדים ישראליים. למרות שלל העיסוקים וטיפוח עולמה הרוחני היא הרגישה שהיא לא מגשימה את עצמה. "גרתי בבית גדול עם בריכה ברמת-השרון, עם מרחבים ושקט ומאות ספרים שנוגעים בתיאטרון, מוזיקה, פסיכואנליזה, מודרניזם, פילוסופיה, היסטוריה, ופשוט חיפשתי מענה לתשוקות שהתחילו לפרוץ מתוכי. היו לי יותר שאלות מתשובות גם בקשר לחיים שלי וגם בכלל, ולאט לאט התחילה להיבנות התיאוריה המקשרת נשים, מצבים תודעתיים ונעורים".
"לאט לאט" זה אנדרסטייטמנט לכתיבה של שש שנים.
"גם הילדים שלי לא הבינו אחרי כמה חודשים למה התורה לא יוצאת לאוויר העולם. אבל מההיכרות איתי הם לא התפלאו על הטוטאליות שלי. לא עבדתי, הסתגרתי וצללתי למעמקים שלתוכם הספרים לקחו אותי. אילו ידעתי שזה יימשך שש שנים אני לא מאמינה שהייתי נכנסת לפרויקט הזה".
בשלב מוקדם במהלך הכתיבה היא אבחנה את עצמה כ"ורד". ככל שרמת המודעות לדפוס שלה עלתה, כך גם עלתה וצפה התחושה שהיא אינה מאושרת דיה במסגרת נישואיה. לאחר 36 שנות נישואים לאיש העסקים יענק'לה ישראלי (משותפי משרד עורכי הדין שבלת ישראלי רוברטס זיסמן ושות', ר.ו) היא התגרשה. "הגירושים היו תוצאה של ראשית התהליך שלי בדרך להיותי אדונית לגורלי ולא ההפך. אתה לא צריך לסבול על מנת להגיע לשינוי, די שתרגיש חוסר נחת וחוסר סיפוק על מנת שתשאף לשנות ולזכות בהגשמה שהחיים יכולים לתת לך.
הבנתי, תוך כדי תהליך, שמסגרת הנישואים שאני חיה בה לא עונה על הציפיות. אז עצרתי את הטייס האוטומטי של החיים והתחלתי לשאול שאלות". הסיבה שהנישואים בכל זאת שרדו יותר מ-30 שנה קשורה בין היתר בעובדה ש"ורד" היא אשה פרפקציוניסטית המתקשה להתמודד עם שינויים. "אם הייתי אדונית לגורלי בשלבים מוקדמים יותר, ייתכן שהם היו מתרחשים קודם", היא מודה.
יש בספר הרבה ביקורת על גברים, שהם שולטים בנו ומדכאים אותנו.
"אני מדברת על האבולוציה של הגבר ולא על הגבר כמצב פרטי. אני אוהבת גברים, אבל מדברת על תהליכים שהגיע הזמן לשנות. כשאנחנו נציב אלטרנטיבה לאשה הקורבנית, הגבר לא יוכל להישאר באותו מצב, השינוי ישליך גם עליו".
וכאמור, השינוי ישליך גם על עור הפנים ונזכה להיראות צעירות ב-15 שנה?
"בתת מודע אני עדיין עוברת את התהליכים שמפורטים בספר. יש קשר ישיר בין מצבים נפשיים לפיזיולוגים. ברגע שבתודעה נוצר השוני, ברגע שאנחנו משילים מעלינו ומסירים מסיכות מהפנים ומיישרים קמטים מהנפש, התודעה צעירה יותר ויש לזה השפעה שמגיעה עד לדי.אן.איי".
1. "דובדבן" - הדפוס שלה הוא הרצון להרמוניה עם הסביבה, לצאת בסדר עם כולם, אבל במחיר של ביטול עצמי. כחלק מהשאיפה להיתפס כמקסימה בעיני הסביבה, היא אשה החוששת מעימותים. חשוב לה שיחשבו עליה שהיא נחמדה ועל כן היא מרצה את הסובבים אותה ומייצרת מצבים הרמוניים במחיר כבד של ביטול עצמי והכחדת רצונותיה וחלומותיה.
2. "סיגלית" - אשה שהערך העצמי שלה הוא פועל יוצא של האופן בו היא נתפסת על ידי אחרים. היא בונה את זהותה על פי מוסכמות חברתיות מקובלות. לנגד עיניה עומד דימוי נחשק, אידיאל נשי, והיא מאמצת אותו ומתמזגת לתוכו. היא עוטה מסיכות רלוונטיות לתדמית שבחרה והן הופכות חלק ממנה. לאט לאט מיטשטשים הגבולות בין המסיכות לזהות האמיתית. להרבה מה"סיגליות" קשה להיכנס להריון, הן רואות בתינוק שייוולד מתחרה ומפחדות מכך שחזותן המושלמת כביכול תשתנה.
3. "יסמין" - אשה בעלת תדר גברי חזק ולא מאוזן, שלהיות נשית זו חולשה מבחינתה. הפחד מחולשה הוא ציר רגשי מרכזי אצלה, וכיוון שנשיות נתפסת כחולשה היא מדכאת באופן בלתי מודע את הצד הנשי שבה. רגשנות, רכות, יצירת אינטימיות ותכונות נוספות המקובלות כנשיות, נתפסות בעיניה כמגונות, ומאחר שחשוב לה להיתפס כאשה חזקה, היא מאמצת דפוסי חשיבה והתנהגות גבריים כמו חתירה לקריירה, הישגיות, פרסום, שליטה וכוחנות.
4. "נרקיס" - מאופיינת על ידי תסכול הנובע מן הפער בין המצוי לרצוי. חשה תחושה עמוקה של תסכול שמקורה באכזבה מהמצב הקיים ומהמקום שאליו הגיעו חייה. היא בורחת אל עולם הפנטזיות. הפער בין המציאות היומיומית לבין זו מהחלום שאליו היא עורגת הוא בלתי נסבל ומעכיר את חייה.
5. "איריס" - מאותן נשים שרגש נקשר אצלן עם כאב ולכן הן סגורות. היא אשה מאופקת, עניינית ותכליתית, שלא נוטה לרגשנות או לגילויי שמחה ואמוציות, אלא שאין לה שליטה על כך שבחרה להימנע מהפגנת רגש ולא על התוצאות של התנהגות כזאת.
6. "ורד" - הביטוי המובהק לדפוס המעכב שלה הוא הקושי להכיל כל שינוי באשר הוא, בין אם מדובר בשינוי בדפוסי התנהגות, בתפיסות העולם, באמונות, בקריירה, בהרגלים ועוד. היא נוטה להיאחז בקיים גם אם הוא גורם לה סבל. היא פרפקציוניסטית, יש בה צורך לתפקד בצורה מושלמת והיא בונה חומות שיגנו על תדמיתה. הגישה שלה לחיים היא טוטאלית - הכל או לא כלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
