שרידי כנסיה התגלו בשמורת להב
אתר ארכיאולוגי ובו שרידי כנסיה עתיקה, גת לייצור יין ואכסניה לעוברי אורח, נחשף בשמורת להב שבנגב. את רצפות הפסיפס מעטרות כתובות ביוונית מספר תהילים
ד''ר חיים גולדפוס וסטודנטים בחפירה הלימודית צילום: דני מכליס
המנזר שכן לא רחוק מדרך ראשית שהובילה מירושלים דרך גב ההר לכיוון בקעת באר שבע והוא שימש צליינים שעשו דרכם מירושלים ומחברון לאזור באר שבע ומשם לסיני וכמובן גם בכיוון ההפוך.
כלכלת המנזר נשענה על אספקת "שירותי דרך" ועל מכירת יין. על פי עדות ממצא כלי החרס באתר, המנזר חדל להתקיים במהלך המאה השמינית לספירה. באותה מאה החל גם שוד מאסיבי של אבנים ופריטים ארכיטקוניים אחרים ממתחם הכנסייה.
החפירה נערכה על ידי המחלקה למקרא ארכיאולוגיה ומזרח קדום באוניברסיטת בן-גוריון. לדברי מנהל החפירה, ד"ר חיים גולדפוס, פעילות השוד באה לידי ביטוי ברור בסידור וריכוז מכוון של עמודי הכנסייה ואבנים גדולות מקירות הכנסייה ובנית כבש להוצאת חומרי הבניה,
בסמוך לקיר הדרומי של הכנסייה.
לדבריו, הובחנו שני שלבים עיקריים בחיי מבנה הכנסייה. אלה באו לידי ביטוי ברור באזור המזרחי של הכנסייה שבו נערכו שינויים והתאמות הקשורים בשינוי בפולחן שנערך בחלק זה של המבנה. שינויים אלה קשורים גם בפולחן הנוצרי של הערצת שרידים קדושים. ויש להניח, כי שברים לא מעטים של פריטי שיש נדירים שנתגלו באזור הצפון-מזרחי של הכנסייה, כשהם מגובבים יחדיו, היו קשורים לעיטור הארכיטקטוני של האזור בו שמרו על השרידים הקדושים.
שני קטעים ביוונית של פסוקים מספר תהילים עיטרו את רצפות הפסיפס שנשמרו בחלקן, באזור החלק המזרחי, המקודש, של הכנסייה. אחד מהפסוקים לקוח מתוך פרק י"ח ובו נכתב "חבלי שאול סבבוני קדמוני מוקשי מוות בצר לי אקרא אל יהוה".
החפירה הלימודית הנוכחית היא הראשונה בתוכנית עתידית של המחלקה למקרא ארכיאולוגיה ומזרח קדום באוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף עם מספר אוניברסיטאות מחו"ל, ללימוד מקיף של התרבות החומרית בתקופות הרומית והביזנטית, באזור דרום יהודה וצפון הנגב.
נא להמתין לטעינת התגובות
