שריטה עם עבר קרבי
הסרט "פליפינג אאוט" מתעד את חייהם אפופי העשן של יוצאי צה"ל שיוצאים מהשטחים ונוסעים ישר להודו. המצולמים לא מודעים לכך שהם משתתפים בסרט עצוב. הבמאי יואב שמיר דווקא כן
מהסרט "פליפינג אאוט" למדתי משהו חשוב: לו הייתי איש מודיעין של החיזבאללה, לא הייתי מוותרת על מסע איסוף חומר בין שבטי הישראלים יוצאי הצבא המשוטטים בהודו. כל מה שצריך זה לגדל מעט את השיער, ללבוש בגדים צבעוניים אך דהויים, להתיישב בין הבחור עם הבאנג לבחורה עם הצ'ילום ולשאול, נו אחי, אז איך היה האימון למלחמה הבאה בלבנון, אחי? צה"ל קנה נשקים חדשים, אחי? את הזקן אפשר ואף מומלץ להשאיר. מצד שני, לא בטוח שאפשר להסתמך על עדויותיהם של החבר'ה הטובים האלה, שלוקחים הפסקה מהבאנג רק בשביל לעשות אל.אס.די.
סרטו של יואב שמיר מצייר את תמונת המצב העגומה של הצעירים יוצאי הצבא שמגיעים להודו ומתפרקים בה. הוא מפגיש אותנו עם בחורים אדומי עיניים שמנסים להסביר למצלמה שהצבא לא שרט אותם אלא הפך אותם לבני אדם; עם אנשי בית חב"ד שמלקטים מהכפרים בעמק פארווטי מטיילים שאיבדו קשר עם המציאות ובינתיים מצויים תחת השגחתם של חבריהם המסטולים טיפ-טיפה פחות מהם; עם חיליק המזוקן והקשוח שמנסה להחזיר אותם הביתה ועם דמויות נוספות שרק מעצם הימצאותן על מסלול התרמילאות בהודו נאלצות להתחכך בטריפ הפוסט-קרבי של משוחררי צה"ל הטריים.
סרטו התיעודי הקודם של יואב שמיר,"מחסומים", עקב אחרי חייהם של חיילי צה"ל במחסומים בשטחים. פעמים רבות ההמשך הישיר למחסום הוא הגסט-האוס ההודי, מסיבות הפול מון, העישונים האינסופיים וכמובן, החבר'ה. בכל מה שקשור לתרמילאות סוטול אין לנו מתחרים: לאיזו מדינה אחרת יש נציגות כה מעובה במלונות זולים בהודו? איפה עוד מלבד ארץ הקודש הוקם במיוחד מוסד שיקומי (כפר איזון) לצעירים שנסעו לטיול וחזרו בטריפ? איזו ממשלה פרט לזו שלנו מממנת "בתים חמים" בניכר שמטרתם למנוע מנוודיה הצעירים לקחת את המנה האחת-יותר-מדי ממה-שזה-לא-יהיה? למי עוד יש בתי חב"ד שבהם מנסים להמיר את הצ'ילום בתורת ישראל?
יואב שמיר, ששוהה בימים אלה באירופה ועובד על סרט שעוסק באנטישמיות, מספר בשיחת טלפון שמי שהעלה את הרעיון לסרט היו אנשי כפר איזון. את הקשר שבין השירות הצבאי לבין צריכת הסמים וההתפלפות בהודו, אומר שמיר, אי אפשר להוכיח, אבל "כולם עוברים משהו מאוד משותף והשירות הקרבי נראה לי סיבה לא פחות טובה לבעיית הסמים מכל סיבה אחרת שמישהו יכול להעלות." הסרט צולם במשך תקופה ארוכה שכללה ארבע נסיעות להודו, האחרונה בקיץ 2007.
לא הייתה בעיה לשכנע אנשים להצטלם בין שאיפת צ'ילום אחת לשנייה?
"אתה בהלך רוח שבו נראה לך שמה שאתה עושה זה נורמלי. בחלק מהצילומים היה תחקירן שהיה בהודו כמה חודשים, התערבב, נכנס לתוך הגל הזה והכיר בהתחלה כמה אנשים ואחר כך עשרות, ואז היה לי יותר קל להיכנס ולצלם."
המצולמים הם כולם בנים יוצאי יחידות קרביות. אני מניחה שזה לא במקרה.
"אותי עניין באופן אישי הקשר לצבא. אנחנו חיים בחברה כל כך מיליטריסטית, ויש לצבא גם מעגלי לוויין בהשפעות שלו על הסביבה. אתה מוקף בזה.
"אני יודע מהשירות שלי, שבגלל שבשירות אתה עובר חוויה כל כך קיצונית, אחרי זה הכל נראה לך נורמלי ואז אתה צריך להקצין למקומות אחרים ועושה סמים. האנשים בסרט שמדברים על הצבא אומרים ש'זה הדבר הכי טוב שקרה בחיים שלי, זה נתן לי המון, זה חישל
"אני חושב שאנחנו חיים בחברה שהיא כביכול פתוחה, אבל היא לא כזאת. אנחנו עוברים חוויות מכוננות מאוד קולקטיביות וזה משאיר לך פחות מקום למרד. המרד שלהם זה בדרך הסמים. זאת דרך קלה למרוד, במקום מרד יותר עמוק של הטלת ספק ושאילת שאלות. הם מרגישים ש'עשיתי סמים – עשיתי וי על המרד שלי.' הקונפורמיזם הזה מלמד אותנו משהו עלינו כחברה."
זה סרט עצוב. מה מבין הדברים שנחשפת אליהם הכי נגע לך ללב?
כמה עצוב שהאנשים שאמורים למרוד ולהיות שמחים מטיילים כמו פנסיונרים. צורת הטיול שלהם היא כמו בית אבות – יושבים כל היום במסעדה, שותים צ'אי ומדי פעם עושים צ'ילום. בעצם הם בכלל לא מטיילים. יש משהו מגונן בחבורה."
מעניין שפס הקול של "פליפינג אאוט" מתחיל במילים "לא מוותר לחלום" מתוך השיר של "בית הבובות". זהו בעצם סרט על ויתור.
אור פיינס, יוצא יחידה קרבית בן 23, כמו רבים מהמצולמים בסרט, מתהדר בפנים נאות, שיער מתארך, זקן מתהווה ואוצר מילים מצומק, שאת החללים הפעורים בו ממלאת המילה "וזה". הוא מסביר למצלמה שהוא לא מפסיק לפגוש כאן, כלומר בהודו, אנשים שהוא מכיר מהצבא. המסעדה מוקפת האורנים בהימאצ'ל פראדש שבה הוא יושב כרגע, מוכרת לחבר'ה מהיחידה כמעט כמו הפרצוף של המח"ט. "פוגשים אנשים חדשים כל הזמן," הוא משתף. "או את אותם אנשים, אבל אתה פשוט לא זוכר כי אתה מסטול," מתקן בחור ג'ינג'י שיושב לצדו, שנייה אחרי שהפריח עננת ג'ארס לאוויר ההימלאיה הצח.
שלושה ממיטב בחורינו יושבים על גדת נהר ומעשנים צ'ילום על פי כל כללי הטקס. הצבא לא שרט אתכם? הם נשאלים. שרט? ההפך! הם עונים במקהלה. הצבא מחזק, אומר הבלונדיני. הצבא בונה אותך, משלים אותו המזוקן. זה עושה לך משהו, זה עושה אותך ליותר גבר, יותר בנאדם, מסביר הבלונדיני שקיבל את רשות הדיבור, ושתי עיניו הנפוחות משוטטות כה וכה.
לדני ווינדבאום, איש חב"ד, חוזר בתשובה ויוצא יחידה קרבית בעצמו, יש מגבעת שחורה, חולצה לבנה והרבה רצון טוב. הוא מחפש את רן, בחור שיצא משליטה, באחד מכפרי הסביבה. "הנפש היהודיה מחפשת משהו. אם היא לא תמצא אותו היא תיקח סמים, אם לא סמים היא תטפס על הרים, אבל משהו היא רוצה," מסביר ווינדבאום בעודו חוצה בצעד נמרץ גשר מעל מים סוערים אי שם ליד העיירה קאסול, בירת הגאנג'ה. דני ימצא את רן יושב דומם בפינת חדרו, שמיכתו מקופלת בקיפול צבאי, מסרב לדבר.
מאוחר יותר ווינדבאום ורעייתו יקבלו באוזניו של חיליק מגנוס, איש מוסד לשעבר ומחלץ מופלפים בהווה, שאפילו החבר'ה ששומרים על אלה שהתמוטטו נמצאים בעצמם תחת השפעת אל.אס.די. לזוג הצעיר שמנהל את בית חב"ד מן הסתם אין כלים להתמודד עם עשרות מטיילים שמנסים על גופם על מוחם מיני חומרים שאינם נזכרים בתורה. חיליק, שנראה קצת כמו אושו עם כובע צמר וזקן אפור וגדול, ייתן לווינדבאום שיעור בהלכות פסיכוזה. לא הניסיון של חיליק ולא הרצון הטוב של אנשי חב"ד ימנעו את ההתמוטטות הבאה. ההתפרקות מתבשלת עוד בארץ, היא פשוט מתפוצצת בהודו.
גיא סער רוסו הוא צייר בן 31. הוא חי בהודו כבר שש שנים וצלילותו מתבלטת על רקע ההוויה המעושנת שמסביב. הוא מסביר את מה שהוא רואה: אנשים מאבדים זהות עצמית, עוברים הרס עצמי שורשי מבחינת היחס לחיי אדם, מוצאים את עצמם עושים דברים מביישים, הורגים, גם אם זה להגנה עצמית, ואז מקבלים 15 אלף שקלים ומגיעים להודו להשתקם, להוציא את כל החרא במקום אחר. גיא שומע סביבו הרבה דיבורים על הצבא, אבל לא שומע הפנמה, כי השירות עדיין טרי. "ההפנמה מתרחשת בארץ, כשהתרמילאי לשעבר חוזר להיות פועל קטן אחרי שבהודו היה מלך. אז הוא צריך להחליט אם להתמודד עם מה שעשה בצבא או לא," גיא מסביר.
הסרט "פליפינג אאוט" אינו מציע פתרון, אלא רק מראה תמונת מצב. הצבא ייפרד מנעריו הקרביים וישכח מהם עד צו המילואים הראשון. שום אם עבריה לא באמת תדע מה ואת מה הבן שלה עושה בהודו. רובם יחזרו הביתה בכוחות עצמם. חלקם יחולצו על ידי חיליק או מישהו אחר. אצל ברי המזל זאת תהיה אפיזודה פסיכוטית חולפת, אחרים ימצאו את עצמם בכפר איזון או בהוסטל שיקומי כלשהו. ההודים ימשיכו להגיש צלחות טאלי גדושות במזון לחבורות מוכות המאנצ'יז ובקבוקי מים לאוכלי הסרטים. העסק של חיליק מגנוס ימשיך לפרוח. דני ווינדבאום יוסיף וינסה לשכנע שעדיף דף גמרא על נייר גלגול.
"פליפינג אאוט" יוקרן בקרוב בשידורי קשת בגרסה שקוצרה מטעמים מסחריים ומשפטיים ושניטל ממנה העוקץ של הקשר לשירות הצבאי. גרסה של ה-BBC, שגם היא אינה באורך מלא, אפשר לראות כאן.
נא להמתין לטעינת התגובות
