סינכרוניזציה: מה הקשר בין צירופי מקרים לתורת היחסות?
לקראת קץ חייו קארל גוסטב יונג התייחס לקיומם של אירועים מסוג מיוחד, כאלה שלכאורה אין להם גורם. אנשים דתיים מכנים אותם "נסים" או השגחה עליונה. יונג קרא להם "סינכורניזציות"
הכל מתחבר
סינכרוניזציה
(The Police, Synchronicity, מתוך Synchronicity)
לקראת קץ חייו קארל גוסטב יונג התייחס לקיומם של מאורעות מסוג מיוחד, כאלה שלכאורה אין להם גורם. אנשים דתיים מכנים אותם "נסים" או השגחה עליונה. קרל יונג קרא להם סינכורניזציות - מצבים של צירופי מקרים בעלי משמעות עמוקה, למשל אירועים ממשיים הדומים מאוד לתוכנם של חלומות. במקרים שכאלה נדמה כאילו העולם הפנימי חופף לזה החיצוני. יונג הציע שבמקום לחפש צירוף מקרים מכושף כפי שנהוג היה לעשות בימי הביניים, יש לנסות למצוא את המשמעות המשותפת למאורעות פנימיים וחיצוניים סימולטניים יחסית.
הפיזיקאי היהודי האוסטרי וולפגנג פאולי, זוכה פרס נובל על תרומתו לחקר פיזיקת הקוואנטים והאיש שכונה על ידי אלברט אינשטיין "בני הרוחני", התעניין לא רק בפיזיקה ובמתמטיקה, אלא גם בפילוסופיה, בהיסטוריה ובפסיכולוגיה. בעת שנקלע למשבר אישי, פנה אל קרל יונג לקבלת ייעוץ. ההיכרות בין שני המוחות הכבירים הללו הולידה את המושג סינכרוניזציה. הם טענו כי צירופי המקרים אינם נובעים מאקראיות חסרת משמעות, אלה נוצרים על ידי תבניות סינכרוניות. התבניות הללו, יחד עם השפעות סיבתיות, יוצרות את הסינכרוניזציות, מקבילותיהן הפסיכולוגיות של הסופרפוזיציות המוכרות לנו מעולם המושגים של פיזיקת הקוונטים. סופרפוזיציה היא מצב שבו המערכת מצויה ב"סכום" של מספר מצבים בעת ובעונה אחת. בעת המדידה החלקיק הקוונטי צריך "לבחור" באחד מהמצבים האפשריים.
יונג כתב במכתביו דוגמה לסינכרוניזציה: "אני הולך עם מטופלת ביער. היא מספרת לי על החלום הראשון בחייה שהותיר עליה רושם נצחי. היא ראתה שועל דמוי רוח רפאים יורד במדרגות בבית הוריה. ברגע הזה שועל אמיתי יוצא מבין העצים במרחק של פחות מ-40 מטרים מאיתנו והולך בשקט על השביל לפנינו במשך כמה דקות. החיה מתנהגת כאילו היא שותפה למצב האנושי".
מותו של וולפגנג פאולי גם הוא דוגמה לסינכרוניזציה: ב-1958, כאשר היה בן 58, פאולי אושפז בבית חולים בשל כאבים בחזה. הוא אושפז בחדר שמספרו 137. 137 הוא מספר שהעסיק את הפיזיקאי הנודע במהלך הקריירה שלו, שכן הערך 1/137 הוא בעל תפקיד חשוב במיוחד בפיזיקה ומגשר בין מספר רב של קבועים. זהו גם הערך המספרי של המילה "קבלה" שאף היא העסיקה את פאולי. חדר מספר 137 הוא המקום שבו פאולי סיים את חייו.
יונג דיבר על עולם שבו העולם החיצוני והעולם הפנימי אינם נבדלים זה מזה. העולם הזה נקרא בימי הביניים unus mundus. יונג ופאולי כינו אותו ממשות פסיכופיזיקלית מאוחדת, או בשפתם: die psychophysische Einheitswirklichkeit. בממשות זו יכולה להתרחש בריאה נטולת גורם. סינכורניזציות מסמנות את הרגע שבו הממשות הפוטנציאלית הזו יכולה לקרום עור וגידים ולהפוך קונקרטית.
יונג, כזכור, היה פסיכולוג. במקרה כמו זה של האישה והשועל, ייתכן שהציע למטופלת שלו להתייחס אל השועל כאל סמל של חוכמה פנימית ולהתחבר אליה במקום אל הקיבעונות האינטלקטואליים שכובלים אותה. "תני לשועל הפנימי להוביל אותך, כפי שמוביל אותך כרגע השועל החיצוני, גרטרודליין".
יונג כמובן יכול היה להעניק את העצה הזאת גם במשרדו, מבלי ששום שועל בשר ודם יעבור ממול, אבל כאשר מתרחשת סינכרוניזציה,
דוגמה אחרת היא מפגש עם מטופלת במשרדו של יונג. הטיפול באותה מטופלת היה תקוע בשל הגנות והתנגדויות שבהן היא הקיפה את עצמה. האישה סיפרה ליונג על חלום מהלילה הקודם שבו מישהו הציע לה חיפושית פרעה מוזהבת, תכשיט יקר ערך. בעודה מספרת ליונג את חלומה, משהו נקש על החלון. יונג פתח את החלון וחיפושית פרעה ירוקה-זהובה, עפה אל החדר. יונג לכד את החיפושית בידו, הגיש אותה למטופלת ואמר: הנה התכשיט שלך. ההלם סייע לאישה להיחלץ מההגנות ומההתנגדויות שלה והטיפול הפך ליעיל הרבה יותר.
הסינכרוניזציות מתרחשות כאשר האדם עוזב את הממד האישי של החוויה ונכנס אל ה"ממד הארכיטיפי" של החוויה. תהליכים ארכיטיפיים, על פי יונג, מתרחשים בתודעה הקולקטיבית וחוויית הסינכרוניזציה שייכת הן לאישי והן לקולקטיבי. יונג הגדיר את הארכיטיפים כ"צורות הבנה טיפוסיות" שאותן כולנו חולקים כבני אדם. הארכיטיפים הם מעין קווי מתאר המשרטטים את תגובותינו, תפישותינו ופרשנויותינו לחוויות שונות.
כאשר ארכיטיפ מופעל בעולם הפנימי שלנו, הוא לובש צורה גם בעולם החיצוני, ולהפך - כשארכיטיפ מופעל בעולם החיצוני, הוא משפיע על עולמנו הפנימי. ממש כמו חלומות שמתרחשים בעולם הפנימי אך קשורים לעולם החיצוני, כך גם הסינכרוניזציות.
לקריאה נוספת
נא להמתין לטעינת התגובות
