מה אומרות עיניך: אחד מ-5 תינוקות נולד עם פזילה
זה לא כל כך נעים לראות שהתינוק שלנו פוזל, אבל גם לא כל כך נורא. ברוב המקרים התופעה חולפת מעצמה עד גיל ארבעה וחצי חודשים, וגם אם לא - יש מה לעשות
ד"ר שניר מסביר כי עד גיל ארבעה או ארבעה וחצי חודשים שיעור הפזילה גבוה יחסית, משום שאזור מרכז הראייה (המכונה מקולה) אינו בשל עדיין, ולכן המערכת מוח-עין אינה במיטבה. "החל מגיל ארבעה וחצי חודשים, ולעתים עד גיל חצי שנה - מערכת הראייה מבשילה, ושיעור
סיבה נוספת שבגללה נדמה כי יש פזילה לאחר גיל ארבעה וחצי חודשים קשורה במה שמכונה "העפעף השלישי": "זהו אזור גשר האף, שעדיין אינו בשל ועל כן יוצר תמונה מוטעית כאילו יש פזילה פנימה", מסביר ד"ר שניר.
ברוב המקרים פזילות מולדות אלה (בקרב ילודים) אינן תורשתיות, אם כי ישנן משפחות שבהן קיימת תופעה של ליקוי אופטי קיצוני או פזילה. בכל מקרה, אם אתם כהורים מבחינים בכך שתינוקכם בן ארבעה וחצי החודשים סובל מפזילה, המתבטאת בכך שעיניו קרובות לאף או פונות לחלק הרקתי של מפתח העפעפיים או משייטות מצד לצד, כדאי מאוד שתפנו עם התינוק לבדיקות עיניים מתאימות לילודים עד גיל חצי שנה אצל רופאים מומחים לרפואת עיניים ילדים, אשר יגלו אם יש או אין פזילה מולדת כלשהי ויטפלו בה.
"מדובר בבדיקה מקיפה של העיניים הכוללת את הערכת המערך האופטי, בדיקת תנועתיות העיניים ובדיקת המבנה האנטומי של גלגל העין. לצערנו, בדיקה זו אינה מתבצעת במסגרת טיפות חלב אלא רק אצל רופאים מומחים לרפואת עיניים ילדים", אומר ד"ר שניר.
אם בבדיקה כזו מתגלה פזילה, בודקים את סוגה, ממה היא נובעת ואם קיימת בעיה של ליקוי אופטי הדורש תיקון. "יש מצבים של פזילה, ליקוי אופטי או שניהם גם יחד שניתן לתקן בעזרת משקפיים כבר בגיל ינקות", אומר ד"ר שניר. "חשוב רק לציין שעל פי רוב לא נהוג לעשות זאת בגיל כל כך צעיר, כי הילד והעין נמצאים עדיין בשלבי גדילה. לכן על פי רוב נהוג להמתין ארבעה-שישה חודשים, לבצע בדיקה נוספת ועל פיה להחליט אם לתת לתינוק משקפיים".
אם מוצאים בבדיקה שמבחינה אופטית התינוק לא זקוק למשקפיים אבל יש לו פזילה, נשקלת אפשרות של טיפול ניתוחי. "הפזילה הנפוצה ביותר מבין הפזילות המולדות בגיל זה היא פזילה פנימית מולדת -לכיוון האף - והיא מאופיינת בדרך כלל בזווית פזילה גדולה ובליקוי אופטי (פיזיולוגי) קטן", מסביר ד"ר שניר. "הניתוח מתבצע על פי רוב עד גיל שנה, אם כי בספרות המקצועית יש שמציעים לנתח קודם לכן - עד גיל שישה או שמונה חודשים, ויש כאלה המציעים לנתח עד גיל שנתיים. כך או אחרת, התוצאות מלמדות כי ב-80-75% מהמקרים הבעיה נפתרת בטיפול ניתוחי אחד, ורק באחוז קטן מהמקרים יש צורך בניתוח חוזר של שרירים נוספים".
פזילה מולדת נוספת היא פזילה חיצונית שבה העיניים נוטות לכיוון הרקה/אוזניים, והיא נדירה יחסית. "כאן יש לברר תחילה באמצעות הדמיה שאין ברקע פתולוגיה מוחית או בעיה אופטית, ורק לאחר מכן נשקלת האפשרות של טיפול ניתוחי", אומר ד"ר שניר. "גם ברוב מקרי הפזילה החיצונית די בניתוח אחד כדי לפתור את הבעיה, אך קיימת שכיחות גבוהה יותר בצורך לנתח פעם נוספת, וזאת כדי להבטיח שהעין לא תברח כלפי פנים".
פזילות מולדות הנובעות משיתוקי שרירים לסוגיהם על רקע חסר עצבי, נזק עצבי ופזילה סנסורי (למשל קטקרטה מולדת, שינויים בקרנית או ברשתית) - הן נדירות ביותר. הפזילה הסנסורית מופיעה על רקע הפרעה בהתפתחות התקינה של מערך הראייה, כלומר נזק אנטומי המונע התפתחות של מערך ראייה תקין בילוד.
שכיחות גבוהה - עד 25% - של פתולוגיות באופטיקה ופזילה קיימת באוכלוסיית הפגים, ויש לבדוק אותם מספר חודשים לאחר שחרורם מהפגייה, ממליץ ד"ר שניר ומסכם כי בכל המקרים הפרוגנוזה טובה יחסית, בתנאי שדואגים להעניק טיפול מתאים בזמן הנכון ומהר ככל הניתן. "עין פוזלת שלא מטפלים בה עלולה להפוך לעין עצלה, ועל כן, ככל שמתקנים מהר יותר את הקשר המעוות מוח-עין, כך האזורים המתאימים במוח מגיבים מהר, במיוחד בגיל הרך". כך שלמרות מצוקת ההורים יש פתרונות, ואלה, כידוע, משפרים מאוד את ההרגשה.
נא להמתין לטעינת התגובות
