במתיקות: שוקולד איכותי
בניגוד לבונבוניירות של פעם, שהועברו לאחר כבוד מקרוב אחד למשנהו, היום אפשר לפנק אנשים בשוקולד איכותי, תוצרת ראש העין. סיפור על התמכרות ושמה "שוקולדה" שמקורה בסבתא שהכינה לנכדתה ממתקים מיוחדים ומשובחים
שוקולדה צילום: רובי קסטרו
אבל אנחנו נעסוק בחובבי השוקולד. לא במאוהבים. אלו שבשבילם כמה קוביות חומות כהות, חומות בהירות, או לבנות, הן הנאה קטנה בסיומה של ארוחה, מדי פעם.
רבים מאיתנו עדיין זוכרים את עידן הבונבוניירה, אימת המארחים, שהייתה מוגשת בטקס רב רושם על ידי הקרובים שקפצו לביקור, ארוזה כאילו מדובר ביהלומים. הכלל היה שלא פותחים. הרי התמונה שעל הבונבוניירה, שהבטיחה הרים וגבעות של הנאה, לעולם לא מומשה - ואם זה כך, למה שלא להעביר אותה הלאה במקום לבזבז כסף על מתנה לקרובים אחרים?
אלא שחוץ מהנוהג הפולני הזה, שוקולד היה מאז ומעולם מתנה שמביאים לילדים, בעיקר כדי לקנות את אהדתם. כך נהגו סבא וסבתא שלי איתי, וכך נהגו הורי והוריו של בעלי עם ילדי. הייתה התניה פאבלובית בין סבא וסבתא שלי לשוקולד. לא היה צריך לשבור את הראש בזמנים ההם, כשלא היה אפשר לחזור מחו"ל בלי מתנה. לבני משפחה קרובים היו קונים בדיוטי-פרי את חבילת הטובלרון הגדולה יותר, ולחשובים פחות את האריזה הקטנה.
פסגת השוקולד
הזמנים הללו חלפו לבלי שוב, וטוב שכך. כיום, אם אתם רוצים לשמח חברים או משפחה שחיים בחו"ל, טוב תעשו אם תביאו להם שוקולד טוב שמיוצר בארץ, גם במפעלים הגדולים, אבל בעיקר בבוטיקים הקטנים לייצור שוקולד, שמגיעים לרמה שאינה מביישת את השוקולד הבלגי הטוב ביותר.
בתוך כ-1510 שנים השתנה לבלי הכר עולם השוקולד. כיום, כשמקבלים קופסה לא גדולה של פרלינים תוצרת שוקולטייר טוב, איש אינו מעונין להעביר את זה הלאה. מחסלים לבד.
לאהבה של יעל מילשטיין, אישה צעירה מראש העין, לשוקולד, אחראית סבתה פרידה, שהביאה איתה ארצה מרוסיה מתכונים מיוחדים להכנת ממרחים וממתקים מיוחדים משוקולד, שעברו במשפחתה מדור לדור. במטבח ביתה ברמת גן הייתה הסבתא מכינה לנכדתה האהובה ממתקים שכמותם לא נראו אז בארץ, ולעתים הייתה הילדה עומדת לידה במטבח, מוקסמת מהעשייה, ועוד יותר מהתוצאות.
יעל מילשטיין, שוקולדה צילםו: רובי קסטרו
כשבגרה, נסעה לבלגיה, אלא מה, כדי ללמוד את הטכניקה של הכנת השוקולד, ובהמשך פתחה מפעלון לשוקולד באזור התעשייה של ראש העין, וחנות בשם "שוקולדה". בחדר הגדול שבמפעל, שבו מייצרים את השוקולד, ישנן רק שלוש מכונות קטנות שמתיכות את השוקולד הגולמי והופכות אותו נוזלי, כדי שיהיה אפשר לעבוד איתו. כל השאר נעשה ידנית. כל פרלין ופרלין זוכה לטיפול אישי.
בנסיעתי אל "שוקולדה", לקחתי איתי שני מכורים שמבינים דבר או שניים בשוקולד איכותי. הם היו הטועמים, והם אלה שהכריעו מה נקנה, מתוך המבחר הגדול שמוצג בחנות.
רכשנו קופסת פרלינים מסוגים שונים (4.5 שקלים כל אחד), צנצנת מיוחדת ובה עיגולים קטנים של שוקולד לבן, שצריך להוסיף לו שתי כוסות חלב חם, ויוצא משקה שוקולד מחמם לימי החורף הקרבים (22 שקלים), וגם
בקבוק ליקר שוקולד לבן הונח על הדלפק (35 שקלים), טבלת שוקולד מריר תפוז, ועוד אחת מרירה למדי, ללא סוכר (כ-15 שקלים), לסוכרתיים שבינינו.
בבית, התנפלו שלושת המכורים על הסחורה, שיבחו אותה בכל פה, התענגו בקול גדול, וחישבו אם משך הנסיעה לראש העין מצדיק נסיעה ל"שוקולדה". פה אחד, מלא שוקולדים איכותיים, הוכרע שכן, ובאותו זמן גם נזכר אחד האוכלים ביום ההולדת הקרב של מישהי שאוהבת להכין קינוחים, והחליט לאסוף מכמה חברים 300 שקלים, ולשלוח אותה לסדנה של חמש שעות להכנת פרלינים, שיעל עורכת מדי יום שישי-שם, בתום חמש שעות, יודעים להכין פרלינים משובחים, וכמובן, אוכלים את כולם.
"שוקולדה", ראש העין, פארק אפק, המלאכה 26, טל': 03-9102962; רעננה , רח' אחוזה 142, רחבת המשביר, טל': 09-7486501.
נא להמתין לטעינת התגובות
