והרי החדשות הרעננות: יש כוכב עיצוב באופק
בנג'מין הוברט הוא כוכב מהסוג המוצדק. לפני שנה פתח את הסטודיו שלו עם השם הנכון "פשטות מורכבת", והשנה כבר זכה בפרסים ושבחים רבים, ביניהם גם פרס בלופרינט למעצב המבטיח בתערוכת העיצוב הגדולה בלונדון. ראיון מיוחד

זו השנה השנייה בה הציג הוברט ב- 100% FutureS, אירוע המרכז עבודות של מעצבים צעירים ומבטיחים במסגרת 100% DESIGN, הנערך מדי ספטמבר בלונדון תחת ניהולו האמונותי של טום דיקסון.
בשנים האחרונות גדל פסטיבל העיצוב של לונדון ונחשב כאחת הפלטפורמות הבולטות להצגת עיצוב צעיר, יצירתי, תוסס לצד ענקי העיצוב המוכרים. הוברט לא למד ברויאל קולג' אוף ארט, וגם לא באקדמיה של איינדהובן, והוא עדיין מאוד צעיר (24), ובכל זאת הצליח בזמן קצר לפרוץ לתודעה, בין היתר תודות להתנהלות נמרצת ויעילה לא רק בתחום העיצוב אלא גם בתחום יחסי הציבור והשיווק.

את לימודיו במחלקה לעיצוב תעשייתי וטכנולוגיה של אוניברסיטת Loughborough הבריטית סיים
(בהצטיינות) לפני כשנתיים. את פרויקט הגמר שלו, שעסק בגופי תאורה, הציג ב- New DesignerS אחת
התערוכות הבריטיות המרכזיות המרכזת מעצבים צעירים ומאפשרת להם לחשוף את עבודותיהם לאנשי מקצוע ולקהל הרחב. "אני", הוא אומר, "פשוט מנסה לייצר פריטים רעננים ומעניינים בתוך שוק שבו כולם מתחרים זה בזה כדי להביא לציבור את המילה הבאה בתחום העיצוב".
בשנה שעברה פתח סטודיו לעיצוב, Complex Simplicity קרא לו. בעברית פשוטה - פשטות מורכבת. נקודת המוצא שלו היא החומר, ותהליכי הייצור קרובים ללבו. הוא מעצב לפי הזמנה לחברות כמו "הביטאט" ו"אינרמוסט" (Innermost), ובמקביל מפתח קו מוצרים משלו.

לקראת 100% FutureS גיבש קולקציה חדשה, .Material Centric "הרעיון שעומד מאחורי הקולקציה טמון בעבודה בצמוד למספר בעלי מלאכה שנחשבים אמנים מובילים בתחומי ניפוח זכוכית, קרמיקה, עבודה בעץ ובעץ לבוד, הנדסת מתכת ויציקת בטון.
עבודה מסוג זה מאפשרת לי להכניס חיים חדשים לתהליך ולהשיג תוצאה סופית שמותאמת יותר לחומרים ממנה היא עשויה", אומר הוברט. "הקולקציה מורכבת מקשת של פריטי עיצוב שמציגים לראווה חומרים ותהליכי ייצור שמהווים נקודת מוצא בסיסית של העבודות".

בקולקציה שישה פריטים:
Labware Light, גופי תאורה בזכוכית שנופחה לצורות גיאומטריות המזכירות מבחנות מעבדה.
Heavy Light, גופי תאורה מיציקת בטון דקיקה בעזרתם הצליח הוברט להמחיש שימוש בחומר כבד לקבלת מראה קליל.
Diamond Chair, ששמו כשם כיסא רשת המתכת הידוע של הארי ברטויה משנות ה-50, אבל הוא עשוי מעץ
Lily Pad Table - סדרה של שולחנות עץ וברזל שמשחקים על משקל-לעומת-מראה של החומרים מהם הם עשויים.
Yum brella Bowl, קערת פירות צבעונית מקרמיקה הנראית כמטרייה הפוכה.
ו-Fold Magazine Rack- - מעמד מתכת לעיתונים הנראה כעבודת קיפולי נייר.

הוברט נולד וגדל במיידסטון, עיירה כפרית במחוז קנט, מרחק של כ50- קילומטרים מלונדון. הוריו, הוא מספר, מעריכים עיצוב ואמנות, "אם כי אף אחד מהם אינו יצירתי במיוחד. יחד עם זה, אבי היה נגר לפני שהפך למורה".
אז איך הגעת לעיצוב?
"תמיד התעניינתי באמנות, ואמנות ועיצוב היו בעצם תמיד חלק ממה שעשיתי. במהלך הלימודים בתיכון המשיכה לאמנות התנתבה והבשילה להתעניינות בעיצוב".
באוניברסיטת Loughborough בחר משום "שהיא נחשבת לאחת הטובות בבריטניה בתחום העיצוב התעשייתי, והקמפוס שלה פשוט נפלא". בפרויקט הגמר הציג סדרה של גופי תאורה עשויים זכוכית מנופחת ועור. "שם למעשה נולדה התשוקה שלי לחומרים ולתהליכי ייצור, וזה מה שהאיר את דרכי ואפשר לי להשתתף בתערוכות ולהיחשף ליצרנים".
בעצם לא לקחת לעצמך זמן לצבור ניסיון וביטחון בסטודיו אחר? לא פחדת לקפוץ למים כל כך מהר?
"לא. במקביל לעבודה בסטודיו שלי אני עובד גם עבור סטודיות אחרים ומייצר עבורם קשת רחבה של מוצרים קטנים וגדולים בתחומים שונים החל בכלי רכב, דרך מכשור רפואי ועד עיצוב פנים".
גם הביקורת לא מפחידה את הוברט. "כמעצב אתה תמיד חשוף ומקבל ביקורת, ולו רק בשל העובדה שאינך יכול לעצב הכל לכולם. הביקורת היא חלק מהתהליך ההתפתחותי שלי כמעצב". המנטרה של עולם העיצוב וגם של הוברט היא "חדשנות".
"על מנת לייצר פריטי עיצוב", הוא אומר, "חשוב שיהיה בהם משהו שייצור את השוני וההבדל, ולכן לחדשנות יש תפקיד גדול וחשוב. יחד עם זה חשוב לי לשמור על הפשטות של הפריטים ולא להוסיף להם ערכים מיותרים נטולי ערך מוסף או תועלת. הפריטים הפשוטים הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר.

אני משתדל לעצב פריטים שהמראה שלהם מובן באופן מיידי, ושהשימוש בהם או ההפעלה שלהם פשוטים. בעבודה שלי החדשנות היא דווקא בתחומי החומרים או שיטות הייצור. אחת הסיבות שבגללן הפכתי למעצב הייתה היכולת לחוש את החומרים ולעבוד בצמידות לתהליכי ייצור.
אני חושב שהמשימה של המעצבים היום היא לייצר פריטים שמאתגרים את החברה ואת תפיסותיה הקיימות וכן לעצב פריטים שמתחשבים במשתמשים, ולא בהם עצמם".
מאיפה ההשראה? יש מעצבים שאתה מעריך במיוחד?
"ביקורים במפעלים הם מקור השראה בלתי נדלה. מבחינת מעצבים, אני מעריך במיוחד את המעצב הבריטי תומס הת'רוויק (Heatherwick) והמעצב היפני נאוטו פוקסאווה (Fukasawa)".
תוכניות?
"למילנו 2009 אני מתכנן לייצר קולקציית רהיטי עץ מלא, והלאה - השמים הם הגבול".








נא להמתין לטעינת התגובות




