סוגר מעגל: איתן קדמי מלמד אנשים למצוא את עצמם דרך ציור מנדלות
בעיצומו של קונפליקט פנימי בין השכל לרגש איתן קדמי גילה את המנדלה - אותה יצירה בודהיסטית - וחווה שחרור גדול. עכשיו הוא מלמד אנשים להביט אל תוך נפשם באמצעותה
למנדלה נחשף איתן קדמי לראשונה לפני ארבע שנים בחגיגת יום הולדת. "במסיבה הייתה מישהי שהביאה תקליטים ישנים צבועים בלבן והזמינה אותנו לצייר עליהם. לקחתי תקליט והתחלתי לצייר עליו. לא ידעתי מה אני עושה. באופן אינטואיטיבי התחלתי לצייר מהמרכז החוצה. היה מעין הבזק אור, הרגשתי שאני מקבל קרן של אור שמחברת אותי למרכז פנימי. הכול קרה בשניות."
המנדלה היא ציור עגול, צבעוני ומורכב מאוד, הכולל צורות וסמלים גרפיים או אלמנטים מן הטבע שמסודרים באופן סימטרי במעגל. היא מהווה סמל תרבותי קדום המיוחס לקבוצות אתניות ולדתות שונות שהעיקרית שבהן היא הבודהיזם. למנדלה הרבה גרסאות, כאשר את כולן מציירים מן המרכז החוצה, בדרך כלל בצבעים ובעפרונות או, בגרסה הטיבטית, באמצעות חול צבעוני. אותו חול, לאחר עבודה קפדנית ומאומצת בת מספר ימים, מטואטא לכדי ערימה אפרפרה, כך שכל התהליך מבטא את היכולת של העוסקים במלאכה לא להיקשר לחפצים ולאנשים, שהרי, הכול הוא בר חלוף על פי הבודהיזם.
מקור המילה "מנדלה" הוא משפת הסנסקריט ופירושה הוא "בתוך המהות." העוסקים בצביעת המנדלות מאמינים שהן מייצגות את מהות הקיום, העונות ומעגלי החיים, ושהצביעה אותן היא חוויה לא מודעת הפותחת דלתות לרבדים עמוקים של הנשמה ובאמצעותה ניתן להגיע לאיזון פנימי.
"המנדלה היא מראה של הנפש," אומר קדמי - גרפיקאי, מאייר ופסל בעבר, וצייר מנדלות בהווה. הוא יליד ,1955 את לימודיו במגמה לתקשורת חזותית ב"בצלאל" סיים ב-1981 ומאז אייר ועיצב ספרים רבים, עבד כמאייר קבוע בעיתונים, הציג שלוש תערוכות יחיד והשתתף באינספור תערוכות קבוצתיות. למרות שהיום נראה שכל הדרכים הובילו לשם, הוא נקלע לעולם המנדלות במקרה.
"זה לא התחבר לי. הרגשתי שמתרוצצת בתוכי חבורה מסוכסכת: איתן האמן מול איתן המעצב הגרפי, ושני אלה לא הסתדרו ביניהם - האחד רצה חופש ליצור והאחר סיפק שירותים. היה איתן הקריקטוריסט בעל ההומור הקליל ואיתן הפסל שיצר פסלים שהיו ביטוי לעולם הסבוך שלי. המפגש עם המנדלה חיבר לראשונה את כל החבורה הזו לישות אחת".
באותו יום הולדת, בעיצומו של הסכסוך הפנימי, נקרתה בדרכו של קדמי המנדלה, שגרמה לו, לפי דבריו, לחוות מעין הארה. "יש לזה איכות אחרת. כל חיי ציירתי אבל רק כאן הייתה לי תחושה כאילו הכול מתחבר, כל החלקים המנוגדים שבתוכי מתחברים להרמוניה אחת."
ומעולם לא הרגשת את "אחדות הניגודים" הזו בשום דבר אחר שעשית?
"רק במדיטציה, לא באמנות. זה היה כמו לחזור לרחם ולחוש את תחושת האיזון הבסיסית והראשונית ביותר."
הרבה מנדלות צייר קדמי מאז אותו יום - הוא הקים את "דרך המנדלה," מרכז שבו הוא מעביר סדנאות בנות שמונה שיעורים לציור ולקריאה של מנדלות המיועדות לאנשים שמעולם לא החזיקו מכחול ביד, ביניהם אפילו כאלה שהצליחו להגיע לנקודה זו של חייהם מבלי לפקוד שום אשראם.
קדמי מאמין שבסיום תהליך יצירת המנדלה ניתן לגלות בה תשדורות ומסרים מוצפנים אשר מהם ניתן ללמוד רבות על מצבו הנפשי של האדם. "גם יונג, הפסיכואנליטיקאי הנודע שהיה תלמידו של זיגמונד פרויד, עשה שימוש במנדלות כדי לגלות את השינויים שעוברים עליו ועל מטופליו והאמין שלמנדלה יש השפעה מרפאת על יוצריה," אומר קדמי. "אבל הוא האמין שהשפעה תרפויטית זו מתקיימת רק כאשר ציור המנדלה נעשה באופן ספונטני ולא כחזרה מלאכותית."
גם קדמי עצמו יוצר מנדלות ללא כל תכנון. "אני מתחיל בנקודה מסוימת ומניח לה להוביל אותי. זו תמיד הפתעה בשבילי, כל מנדלה היא חדשה בשבילי," הוא אומר. ועם זאת, הוא מדגיש, התוצאה פחות חשובה, חשוב יותר תהליך העבודה. "זו הסיבה שמנדלת החול הטיבטית היא הדבר האמיתי ביותר שיש. כי המנדלה היא לא התוצאה אלא התהליך הדורש מצד אחד התמסרות וויתור ומאפשר לך מצד שני להיות נוכח. התוצאה עד כדי כך לא חשובה, שאפשר לפרק את המנדלה בסיומה. התהליך מלמד, משנה את הנפש ומביא אותה להתמסרות."
אם התהליך הוא המלמד, מה אתה מלמד?
"את התהליך עצמו. אני מראה לאנשים את הדרך להכיר את הנפש שלהם. על ידי צביעת המנדלה אני מלמד את האנשים לחבר בין ההמיספרה הימנית, החלק הימני של המוח, האחראית על הרגשות, התחושות, הדמיון והאסוציאציות, לזו השמאלית הלוגית. אנחנו יוצרים תחילה תבניות, כמו למשל חיבור בין ריבוע לעיגול, צלב או אפילו מגן דוד. בתוך התבניות האלה אנחנו יוצרים באופן חופשי - הכול צפוי והרשות נתונה. אני נוטה להמשיל את התהליך להתייחסות של אדם אל גופו. אנחנו מגיעים לעולם הזה בתוך תבנית צפויה של גוף והרשות הנתונה היא האופן בו נתייחס אל גופנו - נוכל לטפח אותו, לקבל אותו ולאהוב. נוכל גם להזניח אותו ולבכות על שאין לו כנפיים."
"המנדלה היא ממש לא ציור. כשיצרתי את 'דרך המנדלה,' יצאתי מנקודת הנחה שזו דרך לפתח את הממד היצירתי בכל אדם. כל אדם בעיניי הוא אמן שלם בפני עצמו. באמצעות המנדלה אני מנסה לבטל את ההיררכיה בין אמנים ללא אמנים, את החלוקה לאמנות גבוהה ונמוכה. בעיניי זו הדרך שבה אדם יכול לבטא את עצמו ולחוות שחרור מכל העול הזה של אמנות, האמנים והכבלים של בעלי הממון הקשורים בקשר הדוק עם עולם האמנות."
והיום, אתה לא עוסק יותר בעשייה האמנותית הקודמת?
"כמעט לא. אני לא עוסק יותר בעיצוב גרפי ולא בפיסול. אני מאייר עכשיו לעיתים נדירות."
ואתה לא מתגעגע לזה?
"אתה לא יכול להתגעגע לבית כלא ברגע שאתה חווה שחרור."
נא להמתין לטעינת התגובות
