מסע תענוגות
סבב בין מסעדה ברומניה שיש בה גם מנות ישראליות ואפילו יינות ישראלים, ארוחת שחיתות צמחונית במטולה ושמנים בפקיעין
בשבוע שעבר סופר על נפלאות מלון סנטרה וויל שבבוקרשט, והובטח לדבר בשבחה של מסעדת המלון החדשה, שנקראת "LE BISTRO", אף שאין בה דבר המזכיר ביסטרו. מה שיש בה זה אוכל ישראלי מעולה, וזה הרבה מאוד בעיר שקשה למצוא בה מסעדות טובות. את האולם הענק שבה, על שתי קומותיו, תכנן ובנה האדריכל הישראלי אורי בלומנטל, שכמו ישראלים רבים אחרים בעיר, גם הוא חילק את ימיו בין בוקרשט לתל-אביב.
אבל מסעדה היא הרי לא רק המבנה, אלא גם האוכל, ולצורך כך הגיע לרומניה השף אבי שטיינמץ, שיש לו יד מצוינת, שבאה לידי ביטוי גם בהרבה מאוד מסעדות בארץ.
שטיינמץ בנה כאן תפריט אקלקטי, שיש בו גם מנות ישראליות, גם איטלקיות, וגם כאלו שקשה להגדיר אותן, אבל קל מאוד לאכול אותן ולהתענג. אנחנו חגגנו שם יום הולדת משותף של שלושה מבין שבעת המופלאים, שאיתם בילינו את הערב. ואם חוגגים, צריך יין. ביקשנו את רשימת היינות, והתברר שגם כאן הביאו עבורנו את הבית לחו"ל.
רבים מהיינות במסעדה הם ישראליים, ובעינינו זה תמיד משובח. התחלנו עם מבחר פוקצ'ות, שלצורך הכ ד נתן, כמו גם לצורך הכנת הפיתות המיוחדות, נבנה במסעדה טאבון ענק. פוקצ'ה אחת היתה עם מבחר ירקות, אחרת עם בשר כבש טחון, שלישית עם קלאמרי ושרימפס ורביעית עם עוף צלוי. הכל חוסל מיד, ואחרי שנרגענו ועיכלנו, הזמנו את המיטיטיי, שהוא קבב בגרסה הרומנית. הייחוד שלו, מעבר לעוביו ולעסיסיותו, הוא כמות השום שהוכנס אליו. נהדר.
אחד הישראלים שישבו סביבנו אמר לנו שבכל בוקרשט לא נמצא מיטיטיי שכזה. המיטיטיי מגיע עם צ'יפס אמיתי, שטוגן דקה לפני שהוגש, ואילו רק יכולנו היינו יושבים עד היום ואוכלים ממנו. לקינוח אכלנו גלידת וניל-פיסטשו, שאליה נוספו ריבת עגבניות שרי ושערות חלווה, ובירכנו את האיש שהמליץ לנו לחגוג דווקא במקום הזה את הנאות החיים.
החשבון היה בסביבות ה-120 שקל לאדם, הערב כולו היה מאה מתוך מאה. הביסטרו של סנטרה וויל.
השף חנוך בר-שלום הוא איש צנוע. לטעמנו, צנוע מדי. תכונתו זו מונעת מרבים להכיר את סגולותיו הרבות-הן בהכנת האוכל והן באופן הגשתו.
חנוך הוא אמן, שיודע לקחת איזה סיר ישן, שנדמה שכבר אין בו חפץ, להחליט שהוא אופה בו חלה או עוגת שמרים נפלאה, ופתאום הופך הסיר הזה לכלי יפהפה, שממנו צומחת עוגה גבוהה, שחומה ומגרה. דליים קטד נים מפח הופכים אצלו לבתי קיבול לתבשיליו ומאפיו הנפלאים, הכל לובש צורות חדשות, מקבל צבעים עזים, ועל הטעם בכלל אין מה לומר.
לכן, כשסיפרו לי שמרים וחיימק'ה הוד ממטולה שכרו אותו כדי לטפח ולטפל בתפריט של מסעדתם החדשה "טעמים של פעם", ראיתי בכך הזדמנות
החוויה של ישיבה בחצר הענקית של "טעמים עם פעם", יחד עם היצירתיות הבלתי נדלית של חנוך בר-שלום, היא חד-פעמית.
אז אם אתם בצפון, מחפשים מקום טוב לאכול בו ארוחה ללא בשר, אבל עם הרבה נשמה ואפילו עוד יותר כיף, כדאי לכם מאוד להגיע למקום הקד סום הזה. חנוך כבר ידאג להשאיר בכם טעם של עוד.
טעמים של פעם, בית שלום מטולה, טלפון: 6940767-04 7707845-057.
סבתא ג'מילה מתיישבת לידנו על הספסל הגדול שמקיף את החנות הגדולה והיפה שבנתה למוצריה ביישוב פקיעין שבגליל, מניחה את כפות ידיה על ברכיה, ומאותו הרגע הידיים הן שמספרות את הסיפור כולו. ידיים שליקטו במשך שנים רבות את עשבי השדה שליד ביתה, ונמשחו מגיל צעיר בשמנים הנהדרים שיוצרו מהעשבים הללו.
סבתא שלה היתה זו שהכינה את השמנים, כדי שיהיה לה במה למרוח את גוף נכדתה. ג'מילה הקימה במו ידיה עסק לתפארת של סבונים, שמנים, קרמים ונרות-כולם עשויים מעשבי השדה, לפי מרשמים סודיים של סבתא שלה.
כשילדיה היו קטנים, במקום שבו איש לא חשב שאישה יכולה לפתוח עסק, היתה ג'מילה יוצאת לבדה השכם בבוקר לשדות, קוטפת את כל העשבים והפרחים שהיו שם בעונתם, לפי צרכיה, סוחבת אותם על גבה, מביאה אותם אל ביתה, ומתחילה לרקוח מהם סבונים ושמנים בלי שאיש יידע מה בדיוק היא עושה שם. לאט לאט החלה לייצר כמויות קטנות ולמכור אותן.
מי שקנה, חזר כדי לקנות שוב ואף סיפר לחבריו על נפלאות שמניה וסבוניה, כך שג'מילה נאלצה לשכור עובדים נוספים כדי לספק את הביקוש. היא החליטה להעסיק רק נשים, ביודעה עד כמה קשה לנשים דרוד זיות לצאת מהבית ולמצוא עבודה. עם הזמן, גדל העסק שלה והתרחב, וכיום הוא מעסיק עשרות עובדות, ושמו נודע ברחבי העולם.
רק לפני חודש נפתח מרכז מכירות שלה ביפן, אחרי שהוקמו כאלו כבר ברחבי אירופה וארה"ב, וכמובן בארץ. סבון הטבע של סבתא ג'מילה הפך לסיפור הצ ד לחה בינלאומי, כמעט כנגד כל הסיכויים. אני הגעתי אליה בגלל הסבונים, אבל גם בשביל אותו בקבוק שמן נבט חיטה, שאני מאמינה שעושה פלאים לעור הפנים. מחירו זעום (45 שקלים ), ויש בו כמות שמספיקה לחוד דשים רבים.
איך שראיתי אותה התחלתי להתלונן על כאב בכתף, עקב דלקת, והיא מיד נתנה לי שמן עלי דפנה שהיא רוד קחת, אמרה לי שהוא יחמם את המקום ויקל את הכאבים, ובאופן מפתיע זה מה שהיה. היא הרי קוסמת, סבתא ג'ד מילה. הסבונים שלה (20 שקלים ) מיוצרים כולם משמן זית, בתהליך ידני, והם תחליף ראוי להרבה תכשירים קוסמטיים, שעולים כסף רב.
סבתא ג'מילה, פקיעין, טלפון: 9974435-04, גן התעשייה תפן, מבנה 13, טלפון: 9873775-04.
נא להמתין לטעינת התגובות
