חוויה כנענית במלון וילה גליליי
גם אם ממש מתאמצים, קשה להיות עצובים במלון "וילה גליליי", שבפסגת הר כנען. ביקור במקום מבהיר מדוע בעליו מכרו את הקוטג' שלהם בהרצליה כדי להקים אותו
וילה גליליי צילום: לובקה
המחזוריות הזו, הידועה מראש, ובכל זאת מפתיעה כל פעם מחדש, היא לחם חוקו של הטבע, ומי שגדל עליה, או התמכר לה בשנות חייו המאוחרות יותר, אינו יודע שובע. רחל ובני סיוון גילו את הסתיו הישראלי, כמו גם את החורף, האביבי והקיץ, כשהיו כבר אנשים בוגרים, הורים לשלושה ילדים גדולים.
זה קרה לפני כשש שנים, כשאחד מילדיהם, שקבע את מושבו בצפת, סיפר להם על מלון ישן ודי מוזנח על הר כנען, שעומד למכירה, ושאל מדוע לא יהיו הם הקונים. השניים, על מבטאם הצרפתי הכבד, ראו את המקום, הבינו את הפוטנציאל האדיר הגלום בו, מכרו את ביתם היפה שבהרצליה פיתוח, הוסיפו לכך את כל חסכונותיהם משנים רבות של עבודה, ויצאו להרפתקת חייהם, שעדיין לא תמה.
שני אנשים, ללא כל תמיכה כספית, הקימו במו ידיהם מלון בוטיק בשם "וילה גליליי", שהיום יש בו כבר 21 חדרים, ואפשר להגדיר אותו כיפה ביותר לסוגו בארץ. כשמגיעים לחניה הקטנה שלו, מתקשים להאמין שהטרסות המטופחות, שופעות הפרחים והצבעים שנפרשות למטה הן מציאות ולא חלום.
פעם ראשונה: קיץ כמו בבית
זה קורה לנו כל פעם מחדש. בפעם הראשונה הגענו לוילה גליליי לפני כחמש שנים, זמן קצר אחרי שרחל ובני פתחו את המלון, ואז היו בו רק עשרה חדרים. כדרכנו, באנו ללילה אחד, כדי שנוכל ללכת על הטוב ביותר: הסוויטה עם המרפסת הגדולה, המשקיפה אל אחד הנופים המקסימים בארץ, והג'קוזי הגדול שניצב בקצה המרפסת. באנו בקיץ, כשהארץ להטה, וכשנכנסנו פנימה נעתקו המילים מפינו.
משפחת סיוון לקחה את כל הריהוט הצרפתי המדהים שהיה בביתה רחב המידות בהרצליה, ומיקמה אותו בקומת הכניסה למלון, ובין החדרים בקומות המלון החדש. שידות כבדות, שולחנות עתיקים, ספות פרחוניות שלא רוצים לקום מהן, שטיחים מרהיבים, ומראות גדולות, שמהן ניבטים פרצופיהם המאושרים של אורחי המלון. "זה הבית שלנו עכשיו," הם אמרו אז, וכך זה נשאר.
המלון הוא ביתם החדש. במקום הבית הענק שהיה להם, בנו לעצמם השניים דירה קטנטנה בשטח המלון, מוסתרת על ידי עצים גבוהי קומה, שחלקם היו שם עוד בימי המלון הקודם, ועד היום טרם קנו לעצמם רהיטים חדשים, במקום אלו שהניחו בטוב טעם משגע ברחבי הווילה.
פעם שניה: חורף ביתי
בפעם השניה היינו שם שנה אחר כך, בחורף. זה היה ב"טיול של דודי," כמו שאנחנו מכנים את היומיים ההם, כשנסענו עם עוד עשרה מחברינו להיפרד מדודי, ששלושה חודשים קודם לכן חטף סרטן, ולא היה אפילו רופא אחד שנתן לו סיכוי לצאת מזה. כיוון שאהבנו אהבת נפש את האיש היקר הזה, ידענו שצריך להיפרד ממנו כמו שצריך, וכמו שצריך זה בווילה גליליי.
רוחות עזות ייללו בחוץ, הגשם דפק בחלונות בעוצמה רבה, בחוץ שרר קור של משהו כמו אפס מעלות, ואנחנו ישבנו בפנים, לגמרי מכונסים בעצמנו, מקיפים את דודי באהבה שהוא היה ראוי לה כל כך. למעשה, אי אפשר היה להיות עצובים במקום הזה. פשוט אי אפשר. המקום של רחל ובני לא מאפשר אופציה כזאת. הוא נעים, חמים ואינטימי מכדי לעורר עצב. השניים האלה בהחלט דאגו שכך יהיה.
השנה, שלוש וחצי שנים אחרי "הטיול
של דודי," החלטנו להגיע בסתיו, לחגוג שם יום הולדת לחברה אהובה. הרבה עבר עלינו בזמן הזה, הרבה יותר עבר על משפחת סיוון ועל המלון שלהם בתקופה הזו.
הבן הצעיר במשפחה, דניאל, שהיה איש היי טק שחי בלב תל אביב עם משפחתו, עזב הכל והגיע לנהל את המלון, וכך קיבלה המשפחה החלטה להשקיע מיליון שקלים וחצי בפיתוח המקום, בריכת שחיה מקסימה נבנתה באחת מפינותיו, החדרים שודרגו באופן ניכר, ודגש מיוחד הושם על המסעדה, שהפכה מבינונית לממש מצוינת.
המחירים במלון "וילה גליליי" לחדר רגיל, עם ארוחת בוקר משובחת במיוחד, באמצע השבוע, הם כ-600 שקלים לזוג ללילה, החדרים המשופצים עולים קצת יותר, וארבע הסוויטות, תפארת המקום, עולות 1,100 שקלים ללילה, ושוות כל שקל.
וילה גליליי, הר כנען, צפת, טלפון: 6999563־04
נא להמתין לטעינת התגובות
