כאן גרים בכסף: דירות אורבניות
החלום על וילה פלוס גינה התחלף בפנטהאוז פלוס ספא. ואם לא פנטהאוז אז לופט, ואם אין כסף אז בפריפריה, ואם אין מקום אז בלי חדר לכל ילד. העיקר - שייראה יקר
אלא שקצב החיים, הטכנולוגיה, הכפר הגלובלי, או הסברים אחרים שנשחקו עד לזרא בשיח התרבותי שלנו, הצמיחו חלום חדש ומעודכן, עם הפנים לחו"ל: תדע כל אם עברייה (ותשמח) שבניה גרים בבניין שתוכנן בידי מעצב על אמריקני, שהסלון מאיטליה, האסלה מצרפת, התנור מגרמניה והשכן מ"כוכב נולד".
הבית הישראלי הוא כבר לא קורת גג, הוא כרטיס ביקור. הישראלי המודרני רוצה שקט - אבל מעדיף לקבל אותו באמצעות חלונות בזיגוג כפול, הוא רוצה בריזה נעימה - אבל עדיף שתגיע ממזגן מיני מרכזי, רוצה נוף - מבלי להיות חלק ממנו; מספיק חלון פנורמי המשקיף מעל העיר אל הים.
הבית החדש צריך להיות במקום הנכון, בקומה גבוהה, מאובזר במותגים הנכונים ומצויד בשכנים בעלי שם או ממון. חלום הבית הפרטי נזנח לטובת מגורים ב"צנטרום של הפיילה", במרכז תל אביב, וככל שהיא מתרחקת מכיסו של הדייר הישראלי - כך הוא עורג אליה יותר.
אין כמעט פנטזיה שלא תוכלו להגשים: דירות לופט עם תקרה בגובה שישה מטרים, עיצוב נפרד לכל דירה בבניין או בניית "וילה" ענקית בקומה ה-20? הולך. מרתף יינות או חממה לגידול סחלבים בטבורו של בניין עירוני? אין בעיה. אפילו להנחית עץ זית עתיק או פסנתר כנף לקומה ה23 באמצעות מסוק. רק תבקשו. ותחתמו על הצ'ק.
מי שמשתמש כיום בביטוי "דירה עממית" לתיאור דירת ארבעה חדרים חדשה לזוג צעיר בפתח תקווה,
עושה לה עוול גדול. השוק הפורח של דירות היוקרה הצית את דמיונם של הרוכשים, והכמיהה לשיפור המפרט הטכני מחלחלת גם לערי הפרברים - סטנדרט הבנייה בדירות החדשות קפץ בשנים האחרונות שתי כיתות לפחות.
מרחב הבחירה של הדיירים באבזור הדירה, שהתחיל במערכות מטבח איכותיות ובמגוון של מרצפות, אריחי קרמיקה ומוצרי סניטציה, התפתח למפרט מרשים הכולל מזגן מרכזי, הכנה למערכת קולנוע ביתית ועוד. בשנה
חברת "גינדי השקעות" מקימה בימים אלה את פרויקט "גינדי First" בגבעת שמואל. לדברי ניר שמול,
סמנכ"ל הפיתוח בחברה, המפרט הטכני של הדירות החדשות יכלול בין היתר גם יחידת אי במטבח ורצפת דק במרפסות. טרנד עיצובי נוסף, בהשראת מגורי היוקרה, הוא התקרות הגבוהות. בשנה הקרובה נראה יותר ויותר דירות שבהן זינקה התקרה לגובה שלושה מטרים, בחירה המעצימה את החלל ומעניקה תחושת מרחב.
מלאי הקרקעות לבנייה באזור המרכז הולך ומתמעט, אבל היזמים נערכו בהתאם: את מקום הבית
בסביון או וילה בכפר שמריהו תפסו וילות על קומות - דירות גג ופנטהאוזים בקומות הגבוהות של מגדלים יוקרתיים, בסטנדרט בנייה חסר תקדים בישראל.
על התכנון חתומים בדרך כלל "מעצבי על", והשמים הם הגבול: חדרי כושר, אולמות ספא, לובי מפואר ומרוהט הכולל עמדת שמירה, חדרי אירוח וחדרי ישיבות. הדירות משתרעות על פני שטחי ענק במפלס אחד - המפוארות שבהן מתפרשות על פני 700 מ"ר ויותר - והמחיר בהתאם. כך למשל נמכרה לאחרונה דירת פנטהאוז בנתניה בשטח 200 מ"ר עם מרפסת של 60 מ"ר בשני מיליון דולר, לעומת 850 אלף דולר שעלתה הדירה מתחתיה.
יזמי הפרויקטים הבינו עד מהרה ש"העם מצביע פנטהאוז", וגם לעובדה שיש מספר מוגבל של דירות כאלה בכל בניין נמצא פתרון יצירתי: בשנה הקרובה יופיעו יצירי כלאיים שיעניקו תחושה של "כמעט פנטהאוז". למשל ה"מיני פנטהאוז" - דירה הממוקמת לרוב בקומה שמתחת לדירת הפנטהאוז ומצוידת במרפסת גדולה במיוחד - או ה"פנטקוטג'" וה"דופלקס גג" - בניית דירות בנות שתי קומות עם גג, באמצעות חיבור שתי הקומות העליונות וחלוקת שטח הגג לכמה דירות.
אל החבורה הזאת אפשר להוסיף את ה"פלטהאוז" - דירה גדולה במיוחד עם תקרות גבוהות ומרפסת רחבת ידיים. דירות הכלאיים האלה מיועדות למי שידו אינה משגת דירת פנטהאוז, אך אינו מוכן להתפשר על דירה רגילה - מחיריהן גבוהים ממחירי הדירות הרגילות, אולם זולים מאלה של דירות פנטהאוז.
הם צעירים, לרוב היי טקיסטים, ברוקרים או בכירים בחברות שונות במגזר הפרטי. הם לא זקוקים
לבת זוג כדי לרכוש דירה ונחשבים לאחד מקהלי היעד החמים של דירות מגורים קטנות, בנות שניים עד שלושה חדרים. לנוכח מחירי השכירות הגואים במרכז הארץ, בעלי בית מעיקים והסכנה התמידית של שינוי החוזה, מעדיפים רווקים צעירים רבים לרכוש דירה ולשלם משכנתה.
הרווק הממוצע כבר לא מחכה לנישואים כדי לרכוש דירה, כך עולה מסקר שערך מכון "רידמן" עבור בנק אדנים. הצורך בדירה משלו מתחזק משמעותית עם החלפת הקידומת לגיל 30 ותחילת העשור הרביעי בחיים, וזו נתפסת בעיניהם כסמל להישגים.
גורם נוסף הוא הלחץ המשפחתי: "לאחרונה יותר ויותר הורים מסייעים לילדיהם ודוחפים אותם לרכוש דירה גם אם אין חתונה באופק", מסביר צביקה ליבנה, מנכ"ל בנק אדנים. "התפיסה הרווחת בקרב ההורים היא שבתשלום שכירות הכסף נעלם, לעומת תשלום משכנתה שיהפוך לבסוף את הדירה לנכס בבעלותם". הקבלנים הפנימו, מה שיתבטא בשנה הקרובה בשינוי בתמהיל הדירות החדשות.
אם בעשור האחרון נבנו בעיקר דירות ארבעה עד חמישה חדרים, כיום לא מעט פרויקטים חדשים מציעים דירות שניים עד שלושה חדרים בשטח 80-60 מ"ר. אלה מיועדות הן לקונים צעירים, והן למשקיעים המעוניינים להשכיר וליהנות מהמחירים הגואים.
דירות לופט מזוהות בעיקר עם אמנים, אנשי אופנה, מעצבים ובליינים. בשנים האחרונות הפך ציבור
הרווקים והמשקיעים לכוח קנייה משמעותי בשוק, וכתוצאה מכך עלה קרנן של דירות לופט, מבני תעשייה או סדנאות שהוסבו לדירות מגורים, הכוללות חלל אחד גדול בעל תקרה גבוהה וחדרון שירותים ומקלחת קטן בפינתו.
עד לאחרונה היה הלופט בארץ נחלתם של מעטים, בעיקר בדרום תל אביב או במתחמי תעשייה אחרים, מכיוון שאינו עונה על צרכים משפחתיים ואינו מאפשר פרטיות. בשנה הקרובה הלופט צפוי להפוך למוצר מבוקש. בשטח כבר נראים לא מעט משקיעים הרוכשים מתחמי תעשייה ומקדמים תוכניות להסבתם לדירות לופט.
גם ברשויות המקומיות נשמעים קולות הקוראים לאשר את הסבת המבנים לטובת ציבור הצעירים הנמצא במצוקת דיור. רק לאחרונה אושרה דירת הלופט הראשונה במתחם בורסת היהלומים ברמת גן - שם מתכנן צלם האופנה אלון פורת להתגורר ולהקים את הסטודיו שלו.
גם בבנייה החדשה אופפת את דירת הלופט הילה של "איניות" עדכנית ופרויקטים רבים מתהדרים בדירות המרווחות. בניגוד ללופט התעשייתי ה"קלסי" - ששטחו מגיע ל-300-250 מ"ר (תלוי בייעודו הקודם) - בבנייה החדשה מדובר בחלל מרכזי בעל תקרה כפולה בגובה שישה מטרים וקירות מסך שקופים, ושטחה קטן יותר, בין 80 ל-150 מ"ר. לצד החלל יש גם חדרי שינה קטנים, מעין גרסת פשרה שזכתה בעולם שיווק הנדל"ן לכינוי "הלופט האורבני".
גורדי השחקים הזוהרים ו"דירות הקצפת" היוקרתיות של תל אביב קורצים לרוכשים רבים, שרוצים גם הם להשקיף על העולם מגבוה. אבל מי יכול להרשות לעצמו לרכוש דירה במיליון דולר ויותר? בשנה האחרונה החלה נדידה של מגדלי היוקרה אל מחוץ לתל אביב. אלה לא הגיעו עדיין לערי הפריפריה, אך בשנה הקרובה נראה יותר ויותר מגדלים בסגנון "תל אביבי" בערים השכנות.
רק לאחרונה הודיעה חברת "גינדי החזקות" כי תוסיף ארבע קומות אקסקלוסיביות לפרויקט "גינדי הייטס" בשכונת תל בנימין ברמת גן, ותבנה 12 דירות פנטהאוז וטריפלקס מפוארות בקומות 29-25. הדירות יועמדו למכירה במחיר חסר תקדים בעיר, בין שניים וחצי לארבעה מיליון דולר.
מדובר בדירות פאר הכוללות בריכת שחייה פרטית, שתוכננו במפרט זהה לזה של דירות דומות בפרויקטים יוקרתיים בתל אביב - דירות שמחירן כפול לפחות. התופעה כבר התפשטה לערים נוספות דוגמת ראשון לציון ובשנה הקרובה כנראה נתבשר גם על פרויקטים נוספים שהם העתק של מגדלי היוקרה בתל אביב, אולם במחירים שפויים יותר.
בשנה שעברה הציב פרויקט White בראשון לציון רף חדש בדיור למעמד הבינוני. הפרויקט, של
החברות "גינדי השקעות" ו"אלמוג כ.ד.א.י", הוכיח לציבור שדיור יוקרתי אינו נחלתם של התל אביבים
בלבד. מדובר במגדל בן 26 קומות, הכולל 77 דירות יוקרה, העתק כמעט מדויק של "מגדלי צמרת" שבנה היזם אלפרד אקירוב בתל אביב.
עיצוב הדירות מתהדר, בין היתר, באריחי גרניט פורצלן, בחדרי אמבטיה מעוצבים ובמרפסות דק מעץ יוקרתי. המתחם המשותף כולל שלוש מעליות מהירות, מצלמות בקרה, עמדת קבלה, שער חשמלי, לובי מפואר וחדר כושר ובו ג'קוזי וסאונה רטובה ויבשה.
אחד הפרויקטים הבולטים של "הדיור הפרברי" הוא HIGH, של חברת "אאורה ישראל", המוקם ביהוד מונוסון. הפרויקט כולל 240 דירות מגורים הפרושות על פני ארבעה מגדלים, וביניהם מתחם משותף ובו גינה - מצרך נדיר למשפחות עירוניות. גולת הכותרת של הפרויקט היא "הגינות התלויות" שבחלק מן הדירות - רוכשי הדירות הללו ייהנו ממרפסות ששטחן כ-50 מ"ר ובהן גינה פרטית הכוללת צמחייה, עצים ודשא, המושקים במערכת השקיה ממוחשבת.
שלב א' בפרויקט, הכולל 120 דירות, זכה להצלחה מסחררת ובתוך תשעה חודשים נמכרו כל הדירות שבו, ב1.33- מיליון שקל לדירה בממוצע, מחיר הגבוה בעשרה עד 20 אחוז ממחיר הדירות בתחילת תהליך השיווק. בין הקונים גם צביקה פיק, "המאסטרו", שרכש פנטהאוז ב1.4- מיליון שקל, ואלוף פיקוד צפון לשעבר, אודי אדם.
מגדלי היוקרה של תל אביב מפרנסים בשנים האחרונות את מדורי הרכילות והכלכלה - מי קנה? מה
קנה? בכמה? מי השכנים? מעולם לא התקיים שיח אינטנסיבי כל כך סביב פלח שוק וירטואלי כל כך, שבו רק דירות בודדות מאוכלסות בפועל, והיתר נמצאות עדיין "על הנייר". המחירים, כמובן, מרקיעי שחקים.
ב-2006 הסעירה שרי אריסון את מדורי הנדל"ן כשרכשה דירת טריפלקס מפוארת ששטחה כאלף מ"ר בפרויקט G Tel-Aviv שבמפגש הרחובות שאול המלך ואבן גבירול בתל אביב. מאז נמכרו כמעט כל הדירות בפרויקט, שנמצא עדיין בשלבי בנייה ראשוניים.
בשנה שעברה הוסטה באחת תשומת הלב לפרויקט היוקרה "רוטשילד 1", לאחר שעידן עופר, יו"ר "החברה לישראל", רכש בו דירת פנטהאוז ששטחה 780 מ"ר, תמורת 17.5 מיליון דולר. במפגש שדרות רוטשילד ורחוב אלנבי מוקם פרויקט יוקרתי נוסף - מגדל "מאייר ברוטשילד" בתכנונו של האדריכל ריצ'רד מאייר. את דירת הפנטהאוז בפרויקט, ששטחה 700 מ"ר, רכש נתנאל רוטשילד, איש עסקים בריטי ונצר למשפחת הברון, תמורת 16.5 מיליון דולר.
איזה פרויקט יגרום לנו להזיל ריר בשנה הקרובה? רף הכניסה למועדון האקסקלוסיבי של בעלי דירות יוקרה ממשיך ועולה כל הזמן. החברות "צ.מ.ח המרמן" ו"יורוקום נדל"ן", בשיתוף עם קבוצת יהלומנים יהודיים מבלגיה, עמלות בימים אלה על פרויקט "נווה צדק על הים", או בשמו הלועזי White City Residence.
הבניין בן 40 הקומות שייבנה סמוך לשכונה התל אביבית הוותיקה יכלול 168 דירות מפוארות, כולן בעיצוב ארמני קאזה מילאנו. תג המחיר ינוע בין 45 למאה אלף ש"ח למ"ר, הגבוה ביותר בישראל. בפרויקט שש דירות פנטהאוז, שהגדולה שבהן צפויה להימכר בכ36- מיליון שקל.
גם בפרויקט "הירקון 96" יאמירו מחירי הדירות המובחרות לכ32- אלף דולר למ"ר. הפרויקט מוקם מול מלון דן בתל אביב ויכלול 24 דירות יוקרה בקומפלקס ייחודי, שבחזיתו בניין לשימור.
נא להמתין לטעינת התגובות
