פרק מתוך ספר: מורה דרך
למנחם מרקוס, המדריך ומורה הדרך המיתולוגי, יש ספר חדש. הוא מספר בו על מסלולים מוכרים יותר ומוכרים פחות, שכולם מתאימים בעיקר למיטבי ואוהבי לכת. פרק מתוך הספר

לאחר כ-500 מ' מגיעים לצומת דרכי עפר: דרך מסומנת שחור פונה צפונה אל נחל זוויתן העליון ואל חניון קצרין, שבמבוא הדרומי לעיר קצרין; דרך שנייה, מסומנת כחול, ממשיכה לצפון-מערב, אל המצפה של מפל נחל זוויתן.
ממשיכים בדרך האחרונה. תחילה עוברת הדרך בצד כמה בתים חרבים – שרידי הכפר הסורי שיח' חוסיין, ובהמשך היא חוצה פלג מים ("מסיל שייח' חוסיין" – יובל של נחל זוויתן). לאחר חציית הפלג פונה הדרך חדות לכיוון דרום-מערב. נפרדים ממנה בנקודת התפנית וממשיכים הלאה לצפון-מערב בשביל רחב שסימונו כחול.
הולכים עם השביל כ-400 מ' נוספים, ומגיעים אל צומת שבילים שעל שפת קניון נחל זוויתן, מדרום למפל זוויתן. כאן מצפה הפתעה גדולה. עד עתה התקיימה ההליכה על גבי רמת טרשי בזלת כמעט שטוחה ומונוטונית למדי. שום תוואי טופוגרפי לא מכין להופעה הפתאומית של נקיק סלע כה עמוק ומרשים.

זהו מעבר טופוגרפי חד ביותר מהשטח האופקי של המישור אל קיר הבזלת האנכי, היורד כ-100 מ' אל קרקעית הקניון הגדול. הסיבה לכך היא גילם הצעיר של קניוני הבזלת שבדרום הגולן.
תצפית לנקיק השחור
כאן, בנקודת התצפית על הקניון ישנו מיסעף שבילים: שביל כחול יורד מערבה אל שתי בריכות הענק שלרגלי מפל זוויתן; שביל אדום פונה צפונה אל ראשו של מפל זוויתן, ממנו אל נחל זוויתן העילי, ומשם דרומה – לכיוון נחל זוויתן התחתי. מתקדמים תחילה צפונה בשביל האדום.
לאחר 50 מ' מגיעים אל מרפסת תצפית בנויה אבן. מהמקום נשקף מראה נהדר של מפל זוויתן הגדול. גובהו של המפל 28 מ' והוא צונח בקיר בזלת זקוף אל שתי הבריכות הגדולות שנמצאות באפיק הנחל (כאמור, אפשר להגיע אליהן בשביל הכחול).
בעבר נקרא המפל בשם "מפל הנחושת". זהו תרגום שגוי של שמו הערבי "עַ'דִיר אל נח'אס", שפירושו: מפל עַרפִּילית המים, או מפל רֶסֶס המים.
ממפל זוויתן ממשיכים דרומה בשביל האדום. השביל עובר לאורך שפתו המזרחית של קניון הנחל. תוך כדי הליכה ניתן לצפות בקניון הנחל שלמטה. לאחר כ-500 מ' נבלע פלג המים שבנחל בסדק עמוק. זהו הנקיק השחור של נחל זוויתן.
השביל עובר מעל לנקיק השחור לאורך כ-400 מ' נוספים. הוא מגיע עד מעל לנקודה שבה פונה הקניון בזווית בת 90 מעלות כמעט – מכיוון דרום-מערב לכיוון דרום-מזרח.
בנקודת הזווית הזאת ישנה תצפית יפה אל הנקיק השחור של נחל זוויתן – בקע צר ועמוק שחתרו המים בסלעי הבזלת, ובו סדרת מפלים ובריכות גדולות.
במורד הנחל
ממשיכים ללכת בשביל האדום בכיוון דרום-מזרח, כשהצעידה מלווה את שפתו של הקניון. לאחר 1,200 מ' מגיעים אל צומת שבילים: השביל האדום ממשיך לדרום-מזרח; השביל השחור פונה מערבה (ימינה) ויורד לאפיק הנחל. יורדים בשביל השחור. הירידה נמשכת כ-20 דקות ולאחריה מגיעים אל פלג המים שלמטה.
לאחר מכן ממשיך השביל במורד הנחל, כשהוא עובר בתוך נוף יפהפה – עצי ערבה, שיחי הרדוף הצמודים לפלג ועצי אלון התבור ואלה ארצישראלית שגדלים במדרונות. לאחר כ-250 מ' מגיעים אל בריכה יפה שמפל משופע יורד אליה.
המקום מצוין לרחצה, למנוחה ולהתרעננות. ממשיכים הלאה בשביל האדום במורד הנחל ולאחר כ-200 מ' נוספים מגיעים אל עין נָטָף. זהו חרוט ענק של נטף מעיינות (טרוורטין) גירני, שדבוק למצוק הימני של הנחל ושמראשו מקלחים מי המעיין. כשמגיעים המים לבסיס החרוט הם נושרים במסך מעגלי
מעין נטף נמשך השביל האדום עוד כ-400 מ' במורד הנחל. לאחר מכן הוא פונה ימינה (מערבה), ועולה אל פרשת המים השטוחה המפרידה בין נחל זוויתן לנחל משושים. לאחר עלייה מפרכת מעט של כחצי שעה מגיעים אל עץ אלון תבור מֵצֵל בראש המעלה. מהמקום יש תצפית מרהיבה אל בקעת בית צֵידה שבצפון-מזרח הכינרת ואל מורדות הגולן הדרומי.
מן התצפית ממשיכים ללכת, באופן מונוטוני משהו, ברמת הבזלת שבין הנחלים. לאחריה יורד השביל אל בריכת המשושים שבנחל משושים. זהו נקיק סלע שבו מפל משופע ובריכת ענק עטורה עמודי בזלת משושים נהדרים.
על שמם של האחרונים נקראים כמובן הנחל והבריכה. מכאן עולים בשביל האדום, תחילה לצפון-מערב ולאחר מכן לדרום-מערב, עד למגרש החניה שנמצא בין שרידי הכפר קלע אלקַרַעְנֶה. שם מסתיים המסלול ושם ממתין הרכב.
מנחם מרקוס, מורה דרך - מסלולים לאוהבי לכת, הוצאת מפה, 199 עמודים