שאנטי, שאנטי, אבל תשלמו: לאכול בפועה
הקטע ב"פועה" הוא להעניק תחושה ביתית-שאנטית שמכתיבה את סדר היום. תורידו נעליים, שימו את הרגליים על הכיסאות (הלא תואמים) ויאללה, שיהיה בכיף. הסתלבט נפסק ברגע שמביטים בתפריט ורואים את המחירים
הם טענו שהסיבה היא גיוון, שהרי "נמאס לקפוץ מבר מצווה לבר מצווה באולמות המשעממים האלה, להביא צ'ק שיחזור כמה חודשים לאחר מכן בדיוק באותו הסכום ולאכול כרוב כבוש שבטח דרכו עליו ברגליים", כמו שטענה אימא. אני דווקא רציתי בדיוק את אחד האולמות המשעממים האלה, עם אותו הצ'ק הממוחזר והכרוב הכבוש שכולם ראו אז ב"כלבוטק" איך רמסו אותו ברגליים חשופות, אבל כל מחאותיי נשטפו בנחל שורק.
בבוקר האירוע, משעות הבוקר, זרמו אל חצר הבית עשרות כיסאות מכל בתי השכנים. ארבעה-ארבעה הם נתלשו מפינות האוכל החמימות, הובלו בידי הילדים המסונג'רים, והונחו סביב שולחנות רעועים בחצר.
התוצאה: בלגן בעיצוב, שבטח היה גורם לאריק בן שמחון לחטוף שבץ בו במקום. כיסאות מרופדים לצד כיסאות מעץ מלא לצד כיסאות פלסטיק של "כתר". "אימא'לה!", אמרתי, אבל היא הייתה עמוק בסירים. תוסיפו לזה חליפת חתן מבז', שפם בתולי ופחד קהל בגלל דרשת בר המצווה, וקבלו את טראומת הילדות מספר אחת.
המחזה שנגלה לעינינו ב"פועה" היה זהה, רק בלי השפם והחליפה. כיסאות מגוונים בגודלם ובצבעם עומדים זה לצד זה סביב שולחנות לא זהים. תוסיפו לזה צלחות מסטים שונים, עם סכו"ם בגדלים אחרים ומפות שונות במרקמן, והנה סיבה טובה להתקשר לפסיכולוג ולדון אתו למראית הדז'ה וו.
מתברר שזה הקטע ב"פועה" - תחושה ביתית-שאנטית שמכתיבה את סדר היום. תורידו נעליים, שימו את הרגליים על הכיסאות (הלא תואמים) ויאללה, שיהיה בכיף. אגב, מי שרוצה יכול גם לרכוש את הריהוט שהוא התיישב עליו מיד בתום הארוחה.
תחושת הסתלבט נפסקת ברגע שמביטים בתפריט. פחות בגלל המרכיבים, יותר בגלל המחירים. מי שציפה גם למחירי סתלבט עלול להתאכזב. "פועה" אולי נמצאת
פתחנו בסלט עגבניות ולחם חרוך (46 שקל), זה הגיע על מצע עלי רוקט מלווה גבינת פטה. מנה לא גדולה, לא רעננה, לא מקורית והאמת היא שקצת נמאס שכל מנה בתל אביב מוגשת על מצע עלי רוקט. המחיר, כאמור, ללא תחרות.
מלבד זה, הזמנו כדורי חומוס (16 שקל) - שישה כדורים, הנראים כמו קניידלעך, מתגלגלים על רוטב צ'ילי מתוק. גימיק חביב, להגיש חומוס לא כפלטפורמה לניגוב אלא ככדורים מוקשים בפני עצמם, אבל במבחן האפקטיביות זה לא ממש עובד. הכדורים נשברים, מתפוררים, כעורים. אולי באמת עדיף לנגב.
המנות העיקריות, כמו שהסבירה המלצרית, הן על טהרת הבריאות. פחות שמן, יותר מרכיבים בריאים. ואכן, במנת נתחי עוף צלויים (46 שקל) מצאנו בריאות רבה: אורז מלא, שעועית ירוקה, חתיכות תפוח, פטריות טריות, מש (עדשים הודיות), צימוקים ובצל מטוגן. אלא שמרוב מרכיבים לא מרגישים את הטעם. זה מתוק? זה מלוח? זה מה בדיוק? תפסנו מרובה - לא תפסנו.
צלי כתף בקר, עם פטריות ויין (86 שקל) היה אחיד יותר בטעמו. המנה ב"פועה" נראית כמו חמין שעבר עליו השבת, חום-שחור, ורק אחרי נעיצות המזלג אפשר לזהות את מרכיביו: בטטה, סלרי, פטריות ואורז בלסמי, עם נתח בקר משובח. טעים, נעים.
הבריאות ב"פועה" נשפכת כמים, אבל לא המשקאות המוגזים. קולה, על שלל בועותיה, לא תמצאו במקום מכיוון שלא מדובר במוצר בריאות. מנגד, יש מיץ תפוזים (12 שקל) וגולדסטאר (בריא מאוד, אגב, 18 שקל).
כדי לצאת מיפו עם טעם מתוק בפה הזמנו עוגת תפוחי עץ (26 שקל), והיא גם הייתה הדבר הטוב ביותר הערב. אמנם ללא כדור גלידת וניל (זה לא בריא, אני חושב), אבל העוגה כשלעצמה הייתה טרייה, התפוחים כאילו נקטפו מפרדסי יפו העקורים, והטעם כשטרודל וינאי.
ומשפט נוסף בנוגע לשירות: אדיב, מקצועי, אכפתי אך לא לקקני. בהחלט היינו ממליצים למלצרים רבים ברחבי העיר לעבור סטאז' ב"פועה"; ואם מישהו מכם חוגג בר מצווה - אז לא, זה לא המקום בשבילכם. לכו לאולם משעמם.
"פועה", רחוב רבי יוחנן 8, שוק הפשפשים, טלפון: 6823821, פתוח: ראשון-שישי 1:00-9:00, שבת 1:00-10:00.
נא להמתין לטעינת התגובות
