ראשי » סגנון » ניו אייג' » מסביב לקוסמוס

יום השוויון הסתווי: הזדמנות של פעם בשנה

התרבויות העתיקות ייחסו משמעות מיוחדת ליום השיוויון הסתווי כנקודת מפנה בזמן שבה אפשר לקבל כוחות חדשים. טליה טוקר, שהתחנכה בשושלת גוואטמלית עתיקה, מנתחת את בוא הסתיו מנקודת המבט של בני המאיה

לפני שנתיים, ב-21 למרץ, הגעתי לטיקאל שבגואטמלה, אחד האתרים המקודשים והקסומים ביותר של המאיה. לא ידעתי אם עדיין נהוג לערוך טקסי מאיה פתוחים לציבור, אך שיערתי שאם אכן יתרחש טקס, יום השיוויון הוא עיתוי מצוין. וכך הגעתי לטיקאל מוקדם בבוקר, מצוידת בתיק גב, מחברת חלומות ורצון טוב.

טיקאל הוא אחד האתרים הגדולים ביותר שבנו בני המאיה. הוא משתרע על פני קילומטרים מרובים של יערות וצמחייה עבותה, שביניהם שבילים המחברים בין מבנים רב-עוצמה. אם חשבתי לתומי שתהיה פירמידה מרכזית אחת, הופתעתי לגלות שקיימות עשרות, אם לא מאות, פירמידות ענקיות ומרשימות ביותר. אחרי סריקה מקיפה הסקתי שאם עומד להתרחש טקס מקודש, סביר להניח שיקרה בין שתי פירמידות השמש המפורסמות. לקראת השעה 11:00 התמקמתי בעמדת תצפית מוצלת וחיכיתי. לקראת 12:00 בצהריים, בזמן של שיא היום, הוא לפתע הופיע.

שמאן מכובד, לבוש בלבוש המאיה המסורתי, בגדיו לבנים, מטפחת אדומה לראשו וחגורה ססגונית למותניו, מלווה בחבורה עליזה עם המון ציוד. מרוגשת כולי, ירדתי בשמחה אל רחבת הטקס והצטרפתי להכנות. באותה התקופה כבר הייתי אחרי שישה שבועות של של חניכה עם מורי היקר פדרו קרוז, כך שידעתי בדיוק למה לצפות -  הכנתי את עצמי לקראת מסע פנימי אינטנסיבי. כך התחיל מפגש מאתגר וחזק של שלוש שעות בשמש האביבית הקופחת, שבו הכנסנו כוונה מרובה למחזור עונתי חדש, שיבוא לטובה על כולנו.

לאחר ההכנות של הנרות, הקטורות והטיהור, הדלקנו אש ענקית ובה נרות צבעוניים לארבעת הכיוונים, שהם האלמנטים ורוחות השמיים. לאט ובהדרגה הוסיף המדריך שלנו קטורות של טיהור וריפוי וזרעי צמחים ממינים שונים והאש המרכזית הלכה וגדלה והתלהטה. שלוש שעות של מיקוד, כוונה וזריעה לאביב פורח. זו היתה חוויה מופלאה ומרגשת, שעליה אני מודה ומברכת ובהשראתה, משתפת אתכם באנרגיות הצפויות לנו ביום השוויון הסתווי. הנכם מוזמנים לערוך טקס קטן, מספיק בנוכחות עצמכם, כדי לזרוע כוונות חיובית לקראת מציאות סתווית קסומה ומצמיחה.

מזה עידנים ימי השיוויון מהווים נקודת יחס, על פיהם ניתן לקבוע את עונות השנה. התרבויות העתיקות במצרים, במקסיקו, בסין ועוד, התייחסו לימי השיוויון כנקודות מפנה בזמן, שבהן ניתן לנקות אנרגיה שלא רלוונטית יותר, לסגור מעגלים ישנים ולהיטען בכוח חדש.

כדי להבין מעט את החלוקה לעונות, הבה נסתובב מעט במסלול של השמש: פעמיים בשנה השמש זורחת בדיוק באותה נקודה במזרח: ב-21 במרץ וב-21 בספטמבר, והצל שהיא מטילה על כדור הארץ זהה. ימים אלה, המסמלים איזון בין חושך לאור, קרויים ימי השוויון הסתווי והאביבי, והם מעידים על בואם של הסתיו והאביב. בימי השוויון הללו השמש נמצאת במרחק שווה בין חצי כדור הארץ הצפוני לדרומי, כך נוצר קו אופקי. בשיא היום, השמש מגיעה בדיוק לנקודת האמצע בין השמים לארץ וכך נוצר קו אנכי. כתוצאה מכך נוצרת מעין פירמידה בצורת יהלום, המאחדת בין ארבעת הכיוונים ויוצרת איזון אנרגטי לקראת מחזור חדש של אביב וסתיו, עד ליום השיוויון הבא.

ה-21

בדצמבר הוא היום הקצר בשנה, שלאחריו הימים הולכים ומתארכים במסלולה של השמש צפונה, עד שהיא מגיעה לנקודה הכי צפונית, ב-21 ביוני. יום זה, בתחילת הקיץ, משך הצל של השמש הוא הכי ארוך ואז היא שוב חוזרת חזרה דרומה.

ימי השוויון מהווים ימי שער קולקטיביים, שבהם האנרגיה של כל מה שאנו חווים מתחזקת (בדיוק כמו בימי השער של החגים היהודים) וכך קיימת האפשרות להגיע לראייה רחבה יותר, לצמוח ולברוא דברים חדשים אל תוך חיינו. דרך המעבר בשערי הזמן שנוצרים, ניתנת לנו אפשרות להתחבר לגרמי השמים ולזרוע את רצונותינו לקראת המחזור החדש שמתחיל.

הקודים של הזמן שהשאירו בידינו אנשי המאיה, בצורה של סמלים, צבעים ומקצבים, מאפשרים למקד את המודעות שלנו ברגע ההווה ובפוטנציאל הטמון בו. בימי השער של ימי השיוויון ושל היום הארוך והקצר בשנה, ניתן לגשר בין כדור הארץ והאנושות שעליו לבין היקום. על כן אני מפרטת בפניכם על הסמלים שמלווים את יום השיוויון הסתווי הנוכחי.

הפוקוס המרכזי ביום השיוויון השנה הוא על החיבור לאנרגיית הלוחם, שמושך את חכמת הקדמונים ומאפשר את התרחבות המוח האנושי. הלוחם מחבר אותנו לדרך של התבוננות שקטה בעצמנו ובהתרחשויות בחיינו. התבוננות זו מאפשרת את הרחבת המודעות האישית והופכת את האינטליגנציה הקיימת בכל אחד ואחת מאיתנו לפעילה. הלוחם מניע את המעבר מהמערכת הדפוסית, שממחזרת שוב ושוב את אותן התבניות המוגבלות, אל מערכת שבה אנו בעלי בחירה אינסופית.

הלוחם, שמופיע ביום הפורמאלי הראשון של הסתיו, שואל שאלות, בודק ומטיל ספקות עד שהוא מבין את הרצונות שלו. כך ביסודיות ולעומק, אנו למדים את התחומים שמבקשים להיוולד דרכינו ובחיינו. בדרכו האינטליגנטית מתמודד הלוחם בשעבוד הפנימי, בתלות באנשים, בחפצים ומצבים ממוחזרים, עד שהוא מגיע לתחושת חופש פנימית של ידיעה ומעשה. המטרה שלנו בסתיו הקרוב היא לבטא בחן ובתבונה את האמת הפנימית שלנו. אנו מוזמנים לנוע באומץ ובאלגנטיות אל תוך מציאותנו המשתנה.

האתגר שלנו ביום זה הוא של מגשר העולמות. המגשר עוזר לטהר את המוח מהפחדים, שהופכים לדחפים שמניעים אותנו בחיינו. כדי לצעוד באומץ עם האמת הפנימית שלנו, המגשר עוזר לנקות את התוכנה הדפוסית ומלמד לשחרר ולהרפות מהרגלים ואמונות ולסלוח לעצמנו באמת. ככל שאנו באמת משחררים ומבינים שמה שהיה היה ולא רלוונטי יותר לחיינו, אנו מתים לחלקים שונים בתוכנו ונולדים מחדש. מכאן שהמגשר עוזר לנו בתקופה זו לנקות מתאי גופינו זיכרונות כואבים, שנצרבו בתוכנה ומשפיעים על אופן ההתנהלות שלנו. ככל שאנו מוחקים את המידע הישן, נפתחת בפנינו דרך קלילה, רגועה ומרתקת.

והתמיכה שלנו ביום השיוויון הסתווי היא של הנחש. הנחש העוצמתי זוחל בתנועה ספיראלית על האדמה ומלמד כיצד להמיר את השליליות, ההרס והקושי בחיוביות, שמחה והנאה מהחיים. הנחש מושך אלינו היום את תענוגות החושים. את החיבור לראייה, לשמיעה, לטעם, לריח ולמגע. אנו מוזמנים להתחבר במהלך הסתיו לחיוניות, לחיות, לאינסטינקטים ולשמחת החיים. מעבר לכך, הנחש מסמל את הרצון האינדיבידואלי הייחודי רק לנו, כך שאנו מוזמנים להתחבר לייחודיות שלנו, לצרכים הספציפיים לנו ולבטא אותם. לא מהמקום שמרגיש בודד, לא שייך או לא אהוב, אלא מהמקום שיודע, שהוא מוקף באהבה כל הזמן ומוכן לבטא את האותנטיות שבו.

מאחלת לכולנו סתיו מלא השראה ובצמיחה.

על המחברת

טליה טוקר מלמדת, מטפלת ומתמחה בלוחות הזמן ובאסטרולוגיה של בני המאיה. עברה חניכה בשושלת הקיצ’ה, שושלת שאמאנים גוואטאמאלית עתיקה. לאתר של טליה

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...