ראשי » סגנון » תיירות » מדריכי יעדים » מונגוליה

מונגוליה באופניים: סוף הטיול

24 ימים של רכיבה באו לסופם. יאיא ואמוץ יושבים לסכם את המסע המפרך במונגוליה, כולל נתון אחד חשוב במיוחד, ולא יכולים לחכות כבר להרפתקה הבאה, שתגיע מוקדם מהצפוי

הם רוכבים עם הרוח. מתקדמים ממקום למקום כשדים. האגדות מספרות עליהם ניסים ונפלאות. בחוצות הילדים מתלחששים שראו אותם עוברים בסביבה, בגבעות מונגוליה. נשים רוצות בקרבתם, הגברים רוצים לחקותם. שמועות רבות כבר סופרו עליהם, "הרוכבים מהנגב הישראלי". דובר יותר משנראה. נשמע יותר משהיה. אגדה שהיתה באמת.

אם אי פעם היה לי כבוד עצמי - הוא נעלם. לו הייתי חולם להציג את עצמי כגיבור על בסידרת אנימציה לילדים - הוא הוגשם. חבל שמעולם לא היה לי חלום שכזה. נותרתי רק עם אפס כבוד עצמי. אבל אני מרשה לעצמי לצחוק על משהו אמיתי, להרפות קצת אחרי שזהו נגמר. 

עשינו את זה. סיימנו את המסע שתכננו במשך חודשים, דיברנו עליו שבועות, והתכוננו אליו רבות. אני מרגיש מאושר. אסיר תודה.

בשנת 1986 כבש דייגו מראדונה את שער "יד האלוהים" נגד אנגליה ברבע גמר המוונדיאל במקסיקו, השקל הוחלף בשקל החדש. אסון צ'רנוביל קרה ב-1986, ואיי מרשל זכו בעצמאות.

אבל 1,986 הוא כבר לא עוד ציון של שנה. 1,986 הוא מספר הקילומטרים שאמוץ ואני עשינו בדיווש באופניים במונגוליה במהלך 24 הימים האחרונים. כמעט 2,000. אם ישאלו אותי ברחוב, אשקר ואגיד אלפיים. נשמע טוב ובלי שאלות נוספות. אתם זכיתם לדעת את האמת המכובדת והרצינית - 1,986 ק"מ.

אז מה היה לנו? שלג, גשם, חום והרבה רוח. שני אגמים גדולים, הרבה נחלים ומספר נהרות. המון סוסים, יאקים, פרות, עיזים וכבשים. ובעיקר ארץ אחת פרועה ובלתי נגמרת. מונגוליה. המערב הפרוע. יערות ענק, נופים שטוחים ואינסופיים. אגמים ואיזורים יבשים. גשם שלאחריו חום ויובש.

זכינו לראות את מונגוליה האמיתית. דרכים צדדיות, הכנסת אורחים שבה המארחים עוצרים הכל, ומכינים לאורח אוכל, מדליקים את האח ומייבשים את בגדים. טיול סוסים. בשר כבש טרי. מוצרי חלב מהעז לפה.

שמונה ימים בלי מקלחת וחימום המים באש, במקומות בלי חשמל. אפס קליטה סלולארית. ימים שלמים בלי תיירים, בלי מונגולים, בלי אף אחד אחר בעולם. שקט. שלווה. רוגע. פחד. אתגר. אומץ. חוזק. חברות. אהבה.

ההרגשה היא שעל ידי מסע באופניים ראינו את מונגוליה האמיתית. ראינו את ההר מולנו וטיפסנו עליו במשך יום שלם. נסענו בדרכים כה צדדיות, שביום טוב עוברות בהן שלוש מכוניות. ישבנו על שפת האגם, הכנו תה וניגנו במפוחית בשקיעה.

מונגוליה עוד לא סיימה איתנו. האופניים וציוד הרכיבה כבר בדרך הביתה, אבל אנחנו יוצאים מחר לטיול נוסף בן תשעה ימים במדבר, ברכב 4X4, כמו שרק איתו אפשר להסתדר בשטחים שם. עוד נכתוב ונוסיף תמונות מהמדבר, ואז נסכם באמת את מונגוליה.

אין תלונות, אין דאגות. הבחירה במונגוליה כהתחלה לטיול היא נכונה. צריך כוח עבור טיול שכזה ועבור מדינה שכזו. צריך אמביציה של התחלה. יותר מאוחר יהיה זמן לנוח בתאילנד או אוסטרליה. מונגוליה אמיתית מדי בשביל לנוח. היא סוחפת, היא כמו הרוח שלה. עוד נחזור ונכתוב. עד אז, נזכור את מה שהיה.

הכותבים נסעו במסגרת חברת עולם אחר

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...