הגיעו אל הנחלה: מסעדת אל בריו
"אל בריו" פתחה בנחלת בנימין סניף חדש וקטן שלא דומה במאומה לפנינה המקורית ברחוב נח מוזס. עד שטועמים את האוכל ומגלים שהוא נותר איכותי וטעים עם אותו טאץ' שהופך את המנות למכושפות
במקום החדש, במדרחוב בנחלת בנימין, נפתח לאחרונה סניפון קטן שלא מזכיר במאום את הפנינה ההיא ממוזס. כיסאות פלסטיק מ"איקאה" בחוץ, כיסאות בר גבוהים שעונים על דלפק בפנים, ריח לא מי יודע מה של שוק מגיע מהבסטות הסמוכות ואווירה של באסה קלה שוכנת מעל. אז אולי הרומנטיקה נפגמה, אבל האוכל לעומת זאת נותר איכותי וטעים. אמנם התפריט השתנה לגמרי, ומתפריט עשיר נותרו רק טאפאסים וסלטי קיץ אווריריים, אבל למזלנו הם עדיין מצוינים.
אז מה קרה שהמסעדה עברה למקום המוני יותר, אבל יוקרתי פחות? "עברתי מקום כי עסקיות הצהריים במשך שנתיים וחצי קצת התישו אותי ורציתי שינוי מרענן", אומר אלון גונן, השף ואחד משני הבעלים של המקום, בתשובה לשאלתנו. "מה גם ששותפי למסעדה אורי כהן, רקדן הפלמנקו, רוצה לנסוע לספרד, ללמוד ולרקוד, אז ערבי הפלמנקו שהיו במסעדה ירדו, ואופי המסעדה השתנה. החלטתי לעבור למרכז תל אביב ולפתוח מקום קצת יותר קטן עם כמה אהבות שלי: יין, גבינות ושמן זית, ולתת לאנשים חוויה קצת יותר קלילה".
והרהיטים המבאסים? "המקום עוצב כפי שהוא לא בגלל חוסר תקציב - להפך, מפני שידעתי בדיוק כמה אני רוצה להוציא כדי לפתוח את המקום", הוא אומר. "אני חושב שדווקא פשטות המקום תעשה אותו מקום נוח לאנשים שחובבים יין ולא רוצים לבוא מעונבים. יש מספיק מסעדות שהשקיעו מאות אלפי שקלים על רהיטים, עיצוב וגימיקים. נכון, זה מוכר, ונכון, יש על מה לכתוב בביקורות בעיתונות, אבל מחיר המנות במסעדות מרקיע שחקים.
ראה את מסעדתו של רונן דברת בלוך: המקום מושקע עד לפרט האחרון, העיצוב יפה מאוד ובטח עלה הון תועפות, אבל כדי לשבת שם צריך להיות בעשירונים העליונים. ברור שאם יש מי שמשלם אז מגיע לו מקום כזה, אבל אני פתחתי מקום במדרחוב, וקהל היעד שלי הוא חובבי יינות בוטיק
והאוכל? באמת הגיע הזמן לטעום. איקרה לבנה עם נגיעות קוויאר שחור (22 שחור) הגיעה בכמות נדיבה ובאיכות שבשוק הכרמל הסמוך בטח היו צועקים "אין לה תחרות". צבעה לבנבן ולא ורוד תעשייתי, והיא מזכירה את נפלאות המטבח הבלקני. גם מנת הלבנה - כאן היא מוכנת מכבשים - עם חציל קלוי, שום, ג'ינג'ר ועשבי תיבול (35 שקל).
היא מגיעה נדיבה, ומצורפות אליה שלוש פרוסות לחם מלא. הלבנה כה משובחת, שאנחנו מתקמצנים במריחתה על פרוסות הלחם ומבקשים תוספת (ב-12 שקל). הג'ינג'ר לעומתו נבלע בתוך הלבנה, ולמרות הדומיננטיות שלו, לא מורגש.
טבעות קבנוס מטוגנות בשמן זית ושום (22 שקל) מגיעות כאן חתוכות עבה ושוחות בשמן - מנה לא מומלצת לשומרי המשקל, אבל חביבה למדי למי שמועמד לעונה הבאה של "לרדת בגדול". מגזרת סלטי הקיץ הזמנו תאנים טריות על מצע עלי רוקט ופקאן מקורמל עם שבבי גבינת פרמז'נו ריג'אנו (38 שקל). התברר כי המנה משתלמת, בעיקר בשל הקרבה של המקום לשוק. התאנים מתוקות, הרוקט טרי והגבינה נימוחה בפה.
לחובבי הסלטים יש כאן מגוון לא קטן, ובין היתר אפשר למצוא כאן סלט של ירקות שוק חתוך גס עם טחינה וצנובר קלוי (38 שקל), עלים ירוקים עם גבינת צאן בציפוי פריך עם דבש, תמרים וחרדל, סלט של ירוקים וירקות שוק עם פסטרמת שינקן ופלחי עגבניות עם שרימפס קר במיונז, חרדל ועשבי תיבול טריים (כל שאר הסלטים ב-42 שקל). כמובן אפשר להכין מנות כאלה בבית, אבל פה נותנים להן טאץ' שהופך אותן למנות מכושפות.
בימי שישי מתבצעות ברחבת המדרחוב טעימות של יינות, ויש אפשרות לקנות את היינות המוצעים במחירי היקב. אגב, את בר היין עיצב מעצב האופנה יובל כספין, והוא מציע יינות איכותיים של יקבי בוטיק ישראליים ויינות מיקב "מרקס דה קסרס" הספרדי. חובבי היינות ימצאו פה אושר קטן וצרוף, הגם שהרהיטים איקאיים למהדרין. אגב, שתייה אחרת בקושי תמצאו כאן. אפילו קולה, על שלל דיאטיה, לא מצאנו בתפריט. מזל שהשוק לא רחוק.
"אל בריו", נחלת בנימין 12, טלפון: 6960512
נא להמתין לטעינת התגובות
