ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » עיצוב ואדריכלות

וונדרס מן שואו

כוכב העיצוב הבינלאומי מרסל וונדרס הציג היום בהרצאה שנתן בפני קהל סגור, את משנתו העיצובית, הכוללת בין היתר גם סדרת וואזות בהשראת הפרשות האף, המכונות מוחטות. אבל לא רק. כיאה לסופר סטאר, הוא נתן מופע מצטיין. המעצב יאשה רוזוב התרשם ומשתף במחשבות על מרסל ועל עיצוב בכלל

מרסל וונדרס עלה היום לבמה נעול סנדלים אופנתיים כיאה לחום התל-אביבי, אבל כראוי לדנדי אירופאי הוא עדיין מקפיד ללבוש חליפה ספורטיבית עם צווארון פתוח וחושף מחרוזת פנינים המעטרת את צווארו. גבוה ומוקפד עם שיער משוח לאחור, מראהו הולם את פרסונת כוכב העיצוב הבינלאומי שהוא.

כבר יותר מחמש-עשרה שנים הוא מסתער על כל דיציפלינה עיצובית, מעיצוב תעשייתי דרך עיצוב פנים, וכלה בארכיטקטורה. את ההרצאה היום (יום ג') הוא נתן במסגרת תערוכת העיצוב קאסה 2008 שהוא אורח הכבוד שלה.

 הוא פתח  עם סרטון המתאר פרויקט אחרון של אגרטלים, שהשראתם הצורנית נעוצה במחלות של דרכי הנשימה. סריקה תלת-מימדית של נזלת וסינוסיטיס הופכת לאובייקט מוגדל מאות מונים הרחוק בצורתו מאגרטל עד כמה שניתן אך עדיין יכול לארח זר פרחים בתוך אחד מחרכיו. על פניו נראה שאין קשר רעיוני  בין הנושא לנשוא, אבל אם מנסים אפשר להסיק, שבהיעדר נזלת כמובן, מתאפשרת הרחת הפרחים.

ואזה נוספת שעיצב קיבלה את צורתה ממילוי קונדומים בביצי תרנגולת. את המיחבר המוזר הזה יצר לאחר מכן בפורצלן. למראית עין העבודה לא מאוד אטרקטיבית אבל כנראה שבעלי הדמיון יקשרו בין ביצים וקונדומים לזרעים, צמיחה ופריחה.

וונדרס איננו אדם צנוע, בלשון המעטה. את ההרצאה חילק לפרקים שמתחקים אחר הספר בעל השם הדו-משמעי WANDERS WONDERS  - 'וונדרס חושב' או 'נפלאות וונדרס' שכתב על משנתו עיצובית, כשהיה בתחילת שנות השלושים שלו. הוא עמוס באמירות מעמיקות יותר ופחות על התהליך העיצובי, תפקיד המעצב בחברה, המגבלות והתכתיבים של הטכנולוגיה, חרושת התרבות וכל אותם נושאים שמעצבים סטארים לפעמים מוצאים צורך להנחיל לקהלם המחפש משנה פילוסופית וערכית מאחורי העבודות.

בהרצאה סיפר גם על חברת  MOOOI שבבעלותו החלקית, ושהוא אחראי לעיצוב הפרסומות ולתדמית שלה. אחת הפרסומות מציגה גבר בגיל העמידה המסתיר את מבושיו באריזה של מנורה שעיצב וונדרס וזו ניצבת לצידו ומאירה את הסצינה. הפרסומת עושה את תפקידה

נאמנה ומציגה את המוצר שוונדרס רוצה שנקנה אבל יש לה ערך מוסף בכך שהיא מספרת סיפור מורכב יותר של ישן מול חדש, התפשטות המנורה מאריזתה, הסתרת המבושים באריזה המתכלה, רמז אולי למבושים ההולכים וניתשים עם הגיל. 

בעבודה בשם Happy Hour וונדרס עיצב נברשת מודרנית, לכאורה תמימה למראה. חברתו המצודדת של וונדרס נתלית ממנה כשכפות רגליה מופנות כלפי התקרה וראשה פונה מטה וזו מגישה לקהל הנוכחים שמפניה ושוקולדים. וונדרס וחברתו הכוריאוגרפית מוכרים את שירותי הנברשת הנדיבה למי שמוכן לשלם. שילוב הגוף הנשי באובייקט הכבד והלעיתים מאיים הזה מרכך אותו והופך את החוויה שהוא מייצר בחלל לדבר נעים ומשובב.
 מנורה קטנה בהרבה בצורת נר בשם FLOSS כבית כשנושפים עליה. וונדרס מהגג שבעיצוב מוצר הוא תמיד מחפש את הרעיון הקבור בחומר או בתפיסה התרבותית שלנו את התפקוד של האובייקט ואילו כשגילה שביכולתו גם לעצב חלל ופנים, הוא נדרש לייצר התרחשות קומפוזיציונית בה המוצרים שלו יכולים לשוחח אחד עם השני ועם הסביבה.

וונדרס מציג פן נוסף של עבודתו המכבד את המסורת של החרסינה המפורסמת מהעיר דלפט. הוא מייצר מוצרים שונים בעלי תצורה חדשנית אבל בקידה לטכנולוגיה ולסגנון המוכר כל-כך של המוצרים שיוצרו בזמנו בדלפט. הוא אף טורח לצלם את המוצרים באופן המתחקה אחר ציור טבע דומם הולנדי טיפוסי מן המאה ה-17.
 

הוא  נזקק לישן ולמסורתי בכדי להיות שובב ולומר משהו ביקורתי על המודרני. הוא מרחיב על כך שתהליכי הייצור התעשייתים של המאה ה-20 פתחו אפשרויות למעצבים מכל הדיסציפלינות אך גם מילטו אפשרויות ויצרו אנונימיות של המוצרים.

השולחן שהשכן ייצר עבורך בסוף המאה ה-19 היה יחיד במינו ונותר בו חותם אנושי לעומת השולחן המיוצר בבית החרושת. וונדרס שואף להטמיע לפחות בחלק מעבודותיו משהו מהתהליך המתנגד לתעשייתי באופן הדומה לתפיסה של תנועת הארטס-אנד-קראפטס.

התפיסה הזו באה לידי ביטו במוצרי היי-טק כמו דיסק און קי המחורט ומעוטר בדוגמא פרחונית טיפוסית למאה ה-18. במידה מסוימת וונדרס מערער על המשנה האנטי-אורנמנטליסטית של אדולף לוס ואוטו ווגנר מתחילת המאה ה-20. כמובן שהוא עדיין משתמש בחומרים ובתהליכי הייצור המתקדמים שהם היו שותפים לפיתוחם בכדי להנכיח את האמירה הזו במוצרים אותם הוא מעצב.

בסופו של דבר הוא משחק על גבולות המגרש. הוא מבקש לעצב מוצרים שיקנו אותם אך הוא גם מבקש להיות ילד רע וביקורתי. הוא ציפה כמה מאות קופסאות שימורים בזהב ואלו נמכרות במכירה פומבית בכדי לתמוך בחסרי בית רעבים. הוא אומר שמי שמעריך סביבה ביתית מעוצבת יכול לתמוך כך בחסרי הבית. כנותו קצת מוטלת בספק כי הוא עדיין מאוד רוצה לרצות את בעל הממון המסוגל לשלם עבור עיצוביו השונים, כך שקופסאות השימורים נתפסות כמחווה סמלית ואפילו קצת צינית.

וונדרס המשיך ודיבר על 'אקולוגיה אישית' – הוא טען שעליך (בתור צרכן עיצוביו?) לטפל ולטפח קודם כל את עצמך ורק אחר כך את כדור הארץ. במובן הזה הוא נשמע הרבה יותר ישראלי מהולנדי.

כיוון שהרצאתו של וונדרס פתחה את תערוכת העיצוב הגדולה קאסה מתבקש שתערוכה קטנה של עבודותיו תתלווה לביקורו. זה יוסיף נופך חשוב וטקטילי להרצאה ויהווה סמן ימני למציגים ולמבקרי התערוכה. יש לקוות שאורח הכבוד של השנה הבאה ישא באמתחתו את היצירות עליהן הוא מתעתד לדבר.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...