כניסה חופשית: חוות חפציבה
ההיסטוריה של חוות חפציבה מתחילה עוד לפני תחילת המאה ה-20, כאשר חזה את הקמתה יהושע חנקין, מאבות ההתיישבות הציונית. היום, יותר ממאה שנים אחרי, החווה המשוחזרת היא מוקד לדיון בשחזור הטבע וההיסטוריה
כחלק מהטיול באזור, אפשר לערוך תצפיות במושבת הקורמורנים החורפת כאן בעונות הסתיו והחורף. ניתן לצפות בציפורים היפות משעות הבוקר ביציאתם אל הצייד היומי, ובשעות הערב בחזרתם למנוחת הלילה. הפרוייקט נערך בשיתוף "החברה להגנת הטבע" וחברת החשמל. למיטיבי הלכת ישנה אפשרות להמשיך רגלית לאורך נחל חדרה עד השפך שלו אל הים התיכון.
קצת היסטוריה
סיפורה של החווה החל בשנת 1891, עם קניית שטח של 30,000 דונם על ידי יהושע חנקין, מי שכונה "גואל אדמות העמק", מאנשי הציונות המעשית שעסק בקנייה של אדמות רבות בארץ ישראל של טרום ימי המנדט, לצורך התיישבות יהודית.
בשנת 1906 פנה אל חנקין אהרון אייזנברג בבקשה לרכוש מאותה אדמה 500 דונם, אשר ישמשו את "אגודת נטעים", שבבעלותו לשם הקמת מושבה יהודית. "לא יאמר עוד לך עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה, כי לך יקרא חפצי-בה ... כי חפץ ה' בך" (ישעיהו ס"ב, 4), זהו הפסוק אשר נתן לחווה את שמה, בתקווה כי לעולם לא תיזנח ולא תיוותר שוממה.
הפועלים שעבדו במקום היו מגיעים יום יום מחדרה הסמוכה. במונחים של אז, היתה זו הליכה של שמונה ק"מ כל בוקר וכל ערב, ובין לבין, יום עבודה של 10 - 12 שעות. העבודה כללה נטיעת עצי הדר, זיתים ואקליפטוסים, בנייה של בריכת מים, מבני משק, מחסן, אורווה ורפת. רק לאחר שכל אלה נשלמו, החלו להקים את בית החווה עצמו, ומשנת 1908 שימש המקום גם לשינה.
חלומם של המקימים היה הקמת מושבה עצמאית, שלא תהא תלויה בחדרה, ושפועליה יגורו, יעבדו בה ויכלכלו את עצמם. עד 1912 נבנו במקום שמונה בתי מגורים, והרצון היה לבנות לכל 183 החברים שרכשו מניות במקום.
כאן החלו הקשיים, בדמותם של מאורעות לא צפויים שנחתו על החווה בזה אחר זה: מלחמת העולם הראשונה גרמה לאי יכולת פירעון התשלומים של החברים, מכת ארבה פגעה בכל החקלאות בארץ ב-1915, גיוס פועלי החווה לצבא, העלאת מסים והלאמת בהמות וכלי עבודה למאמץ המלחמתי של הצבא התורכי.
המצב הידרדר, וכל ניסיונות ההצלה לא הועילו, לא ההלוואות מהבנק ולא מכירת חלק מהאדמה לכיסוי החובות. בשנת 1929 נזנחה החווה. במהלך הדרך התייאשו הפועלים ועזבו אל עמק יזרעאל שם הקימו את קיבוץ חפצי-בה.
מאז היתה החווה נטושה, למעט תקופות קצרות של פעילות. כך היה כשחניכי תנועות הנוער אכלסו את המקום לפרקים, כך בגיחות של אנשי ההגנה, וכך אף בניסיון קצר להקמת תחנת ניסיונות לגידול דבורים וללימוד מקצוע הדבוראות.
ב-1992 קנתה חברת החשמל 350 דונם משטח החווה, על מנת ליצור ריאה ירוקה בין העיר חדרה לבין אתר תחנת הכוח "אורות רבין". ב-1998 החלו עבודות הצלה לשימור המבנים המתמוטטים שבמקום. כאמור, כיום משמש המקום כמוזיאון פתוח לראשית ההתיישבות החקלאית, ובמקביל כמרכז הדרכה של חברת החשמל.
שימור הטבע או ניצול ציני?
לא מעט ביקורת הושמעה כנגד חברת החשמל על ההרס הסביבתי הרב אותו היא גורמת, כשבצדו רווח רב על החצנת העלויות שלה. הטענות שעלו הן שיותר זול להשאיר כמה עצי אקליפטוסים לקורמורנים, מאשר לקנות קולטני זיהום אוויר לתחנות הכוח, או להעביר את קווי המתח הגבוה בתוך האדמה במקום להרוס את קו הרקיע.
גם על אופי השימור ה"פלסטיקי" הועלו האשמות, שהאזור נקי מדי, עם יותר דשא מאשר אותנטיות,
ועם עצים לא מקומיים, לעומת הפרדסים שמילאו את רוחב העין קודם. ביקורת רבה הושמעה אף כנגד החברה להגנת הטבע כמשתפת פעולה עם גורמים כלכליים לא סביבתיים, שקיבלה דמי שתיקה מחברת החשמל על שיתוף הפעולה.
מנגד, ניתן לומר כי החברה להגנת הטבע עודנה נלחמת למען הסביבה, ויודעת ללחוץ יד למי שמיטיב עמה, ויש להעריך כל דבר שאכן נעשה למען שימור הטבע וההיסטוריה המקומיים.
לחוות חפציבה מגיעים בכביש החוף. פונים במחלף קיסריה לכיוון חדרה, בצומת נחל חדרה פונים ימינה, דרומה, וממשיכים עם השילוט לכיוון שכונת חפצי-בה. בפנייה הראשונה ימינה נכנסים אל האתר, ישר עד מגרש החנייה.
לחלקו הפתוח של האתר הכולל מבט מבחוץ על בתי הראשונים, בית המשאבות ונחל חדרה, אין צורך לתאם מראש. על מנת להיכנס אל מרכז המבקרים ובית החווה ולצפות בחיזיון אורקולי יש להתקשר ולתאם בטלפון 03-6348742 או 03-5677777. הכניסה ללא תשלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
