תחושת סובה: מתכוני אטריות
הכולסטרול עלה, אין ברירה, יש לאמץ מהר את הדיאטה של הדוקטור הגרמני. מה שמביא אותנו אל אטריות הסובה היפניות, הצוננות כקרח שמהוות חומר גלם נהדר למנות שונות ומגוונות
קונטסה איטלקייה אמיתית לגמרי, שלצערי איני יכולה לחשוף את שמה וגם לא את שמו של הרופא הגרמני שהמציא את הדיאטה הזו לאלה ממטופליו הסובלים מבעיות בכבד ובמעיים.
מה שכן אני יכולה לספר הוא שכל שישבנו לאכול ארוחת בוקר, טבלתי בקפה בגט טרי עם קרום מתפצח מרוח בחמאה מלוחה, והיא אכלה קוביות תפוחי עץ מבול שלים בדייסת כוסמת ושתתה תה.
ומאוחר יותר, כשאכלתי צלעות טלה צלויות על גחלים, רייאט אווזים וצלופחים מטוגנים בפירורי לחם, היא אכלה חסה, גזר, לפת ובצל בתוספת כרוב וכוסמת מבושלת. ובערב שבו אכלתי בודן ופרושוטו ספרדי שחור וגם ברווז צלוי בתפוזים, היא אכלה כרובית מאודה וכוסמת, שעליהם יצקה בנדיבות שמן זית נפלא והיתה מרוצה מאוד. יש אנשים שאוכלים כדי לחיות. אני חיה כדי לאכול.
לפני שנפגשנו בצרפת, התברר שהכולסטרול אצלי גבוה. הרופאה למעשה נתנה לי ארכה של חודש לעשות דיאטה עם המון אומגה 3. אבל אני כשלעצמי החלטתי לבדוק את הגבולות של הכולסטרול שלי בבולמוס אכילה שיכול להרשות לעצמו רק מי שמוכן גם לשחק ברולטה רוסית.
שמעתי שהרופאים מסבירים התמכרות לאוכל בחוסר קשר בין האונה הקדמית שרואה ורוצה ומשתוקקת לבין החלק האחורי של המוח שבעזרתו נרגעים, מבינים ויודעים שדי. כנראה אצלי היכולת של הדם לעבור לחלק האחורי של המוח ולהגיע לסיפוק ומנוחה חסומה.
זה שנעשיתי ממש שמנה זה בעיה שלי. לא כל השפים, חוקרי האוכל, סופרי האוכל ועיתונאי האוכל סובלים מהבעיה הזו. אין שום קשר. זה שאתה אוהב לאכול זה התנאי הראשון לכל אחד מהמקצועות האלה. אבל לאכול בהגזמה, לא עושה אותך טוב יותר. הניסיון שלי לבדוק את גבולות הכולסטרול גבה את שלו.
אף שנהניתי מכל ביס, כבר לא יכולתי להתכופף ואפילו ללכת נעשה לי קשה. מהרגע שחזרתי לארץ גזרתי על עצמי את הדיאטה של הדוקטור הגרמני במלואה. כלומר 15 יום ברציפות מיד ועכשיו!
אפילו שבימים אלה, באמצע הקיץ, אין בארץ אף לפת ואפילו הכרול בית לא ממש טעימה. בימים הראשונים לא יכולתי לקום מהמיטה. לא היה בשביל מה. משום שאסור קפה התפתלתי מכאבי ראש.
ביום החמישי כבר יכולתי לעמוד על הרגליים והכנתי כרוב ממולא בכוסמת, צליתי כרוביות שלמות, התחזקתי ושכללתי את מתכוני הסלטים המוגבלים במבחר הירקות, על ידי הוספת עשבי צ'ילי וג'ינג'ר, וחשבתי שאם מותר כף גרעיני חמניות ולטגן את הכוסמת לפני הבישול בטיפת שמן שומשום, ברור שהרופא הגרמני מתכוון שאפשר להוסיף
כשיצאתי לחפש מה עוד יש בעולם הכוסמת גיליתי את אטריות הסובה היפניות הנהדרות, שעשויות מקמח כוסמת קלוי בתוספת מים ומלח ובשל כך יש להן צבע חום-אפרפר וטעם אגוזי.
קל מאוד להתאהב בהן ומהרגע שגיליתי אותן הפכה הדיאטה להנאה גדולה, ואפילו החלטתי להאריך אותה בעוד שבוע, אבל לא להיות אדוקה ביחס למתכוני האטריות. חוץ מזה חשבתי שצריך לשים לב מה עושים עמים אחרים עם הכוסמת.
לא רק ה"קאשה", מאכל המורשת של רוסיה ופולניה שכבודו במקומו מונח, אלא הבליני הרוסיים (שעשויים קמח כוסמת ושמרים) ומלווים את הקוויאר ונחשבים, ובצדק, לצמד הכי מהודר בעולם האוכל. ומיד חשבתי שכמו שמוסיפים לבליני האלה בצל וביצה מגורדת, אפשר גם לבחוש ולהמיס באטריות הסובה חמאה ומלח ולהניח למעלה שמנת חמוצה וקוויאר עם הביצה המגורדת והבצל.
אפשר לומר שקצת הרחקתי לכת מבחינת הדיאטה, אבל אף פעם לא האמנתי לעצמי. באטריות הכוסמת אין גלוטן, ולכן צריך לבשל אותן בזהירות ולא לרכך אותן יותר מדי כי הן יתפוררו ויישברו. לכן מוסיפים לבצק של האטריות גם קמח חיטה.
על פי חוקי החקלאות היפניים, האטריות חייבות להכיל מינימום 30 אחוז כוסמת כדי להיקרא אטריות סובה. לפעמים מוסיפים להן תיבול של תה ירוק או גרגירי שומשום שחורים, שמשנים את הצבע שלהן לחום או שחור.
האטרייה מפרישה לחלוחית רבה בתהליך הבישול, ומוכרחים לשטוף אותה במים קרים אחריו, ועכשיו יש כאן חומר גלם נהדר. שף "נובו" למשל מכין אטריות סובה בתוך ריזול טו סובה בפטריות ועליהן נבטי סובה, ובסוף מטפטף קצת שמן כמהין.
באינטרנט מצאתי שאטריות הסובה נחשבות לאוכל מהיר וזול, שבדרך כלל מוכרים בתחנות רכבת אם כי גם במסעדות יוקרה המהודרות ביותר וכל מובן בבית. היפנים בדרך כלל מגישים אותן במרק. אבל בהחלט התפעלתי גם מהטעמים של סלטי אטריות סובה קרים. הנפוץ ביותר הוא עם מלפפונים, שומשום שחור קלוי, סויה, ג'ינג'ר טרי וקצת ווסאבי ובצל ירוק, רק הירוק.
בסוף מפזרים על האטריות שבבי אצת נורי פריכים. אלי מ"יקימונו" הסביר לי שכדי להגיש במקסימום קרירות, מניחים את האטריות על מחצלת שמניחים על קערה עם קרח כתוש.
המטבח הבריא אימץ את האטריות האלה. היבואנים "טעם טבע" ו"טוב טבע" מייבאים מיפן אטריות ממאה אחוז קמח כוסמת מלא עם מלח ים ומים בלבד. "מזרח מערב" מייבאים אטריות כוסמת מקמח כוסמת מעורבב בקמח חיטה. בקיצור, אטריות סובה צריך קצת לחפש. את המתכונים אפשר להכין גם עם אטריות אחרות.
סלט קר של אטריות סובה עם מלפפונים
אטריות סובה בבצל ירוק ושומשום
סלט אטריות עם ענבים סגולים או מנגו
מרק מיסו עם אטריות סובה
נא להמתין לטעינת התגובות
