השבוע בגן הבוטני: חמניות
החמנית העוקבת במבטה אחרי השמש, מושכת את מבטי העוברים ושבים בתפרחתה המרשימה. החמנית: לא רק בית גידול לפיצוחים
פרחי החמנית כאילו מביטים אל השמש ועוקבים אחר מהלכה היומי, מושכים עין כל בגודלם, בצורתם הסימטרית ובצבעיהם החיים. מה שנראה כמו פרח הוא למעשה תפרחת, המורכבת מהרבה פרחים היושבים על מצעית משותפת.
הפרחים החיצוניים הם פרחים לשוניים והפנימיים הם פרחים צינוריים צפופים. דגם זה של תפרחת נפוץ גם בפרחים אחרים מוכרים כמו סביון וחרצית, כולם משתייכים למשפחת המורכבים.
חמנית מצויה צילום: ידידיה ירושלמי
מקור השם חמנית בעברית במילה חמה, שמש. מקור השם המדעי, Helianthus, ביוונית עתיקה: helio - שמש ו-anthus - פרח, שעבר בתרגום מילולי לאנגלית כ-Sunflower. השמות הללו מתייחסים ליכולתה המופלאה של הקרקפת, לנוע יחד עם החפים המקיפים אותה בעקבות השמש.
תכונה זו, הקרויה הליוטרופיזם (Heliotropism), מבוססת על קולטני אור הרגישים לתחום הכחול בספקטרום אור השמש, ומזהים את זווית הפגיעה של קרני השמש בתפרחת. כאשר הפגיעה אלכסונית, שולחים קולטני האור
אותות לתאי יעד, הנמצאים בחלקו העליון של הגבעול, סמוך לבסיס הקרקפת.
הפחתה או הוספת נוזלים בתאים, מוציאות לפועל תנועה, שבסיומה ניצבת התפרחת מול השמש. לקראת בוקר מתבצעת תנועה של הקרקפת ממערב למזרח, כהכנה לזריחת החמה. הליוטרופיזם היא תכונה מוכרת בעלים ומטרתה לשפר את תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) על ידי חשיפה מירבית של העלים לקרינת השמש, או במקרים אחרים למנוע התייבשות על ידי הרחקת טרף העלה (שטחו הרחב של העלה) מקרינה ישירה של השמש.
בפרחים ותפרחות תהליך זה נדיר וטרם נחקר באופן יסודי, אך היתרון שבו נראה לעין; תפרחת החמנית מגיעה לבולטות מירבית על רקע סביבתה, כאשר היא מוארת על ידי השמש הנמצאת בדיוק מולה. מאביקים, במיוחד דבורת הדבש, מבחינים בה ממרחק רב יותר, לעומת פרח או תפרחת בגודל וצבע דומים, שאינם מוארים באופן זה.
ולראיה, לאחר ההפריה חדלה הקרקפת לנוע והיא "ננעלת" כשפניה בדרך כלל למזרח. יש לציין שהליוטרופיזם בולט במיוחד בזני התרבות של החמנית המצויה, וניכר פחות במיני חמניות הבר, וזאת משום שבזני התרבות יש במקרים רבים רק תפרחת אחת לצמח בעוד שהגבעול בזני הבר מסועף מאד ונושא מספר תפרחות. הצמחים בגן הבוטני משתייכים לזן בר של חמנית מצויה.
שדה חמניות בשפלה צילום: ידידיה ירושלמי
הסוג חמנית כולל כ-70 מינים, שמקורם באזורים הממוזגים של צפון אמריקה. המין החשוב ביותר מבחינה כלכלית הוא החמנית המצויה (Helianthus annuus). זנים רבים פותחו מן החמנית המצויה. זהו צמח הבר היחידי מצפון אמריקה שטופח לצמח מאכל חשוב בכל העולם.
עיקר הגידול העולמי (וגם בארץ) מיועד להפקת שמן, ולשם כך משתמשים בזנים המצטיינים בזרעים בעלי תכולת שמן גבוהה. בזנים אחרים הדגש הוא על גודל הזרעים והתאמתם לפיצוח.
עוד מין של חמנית הוא חמנית הפקעות (tuberosus Helianthus), שמגדלים בקנה מידה מצומצם יותר, פקעותיה משווקות כ"ארטישוק ירושלמי" המוכר לנו מהשווקים. מינים אחרים משמשים כצמחי נוי וקטיף. רבים מן הזנים המסחריים הם זני מכלוא.
הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, א' - ה' משעה 7:00 ועד רדת החשיכה, יום ו' מ-7:00 עד שעתיים לפני כניסת השבת. טלפון: 02-6794012
נא להמתין לטעינת התגובות
