לא על הכלב לבדו: אימוץ יונים הוא הטרנד החדש
נמאס מהחתול? הכלב משעמם? הגיע הזמן לחיית מחמד לא שגרתית: היונה. בשנים האחרונות רבו חובבי החיות שמוצאים עניין בגידול ובאימון של יונים למטרות שלום, או כדי לחסוך בולים. נוח לא לבד

אבי ג'נאח מהרצליה, למשל, מגדל כ - 200 יונים משמונה זנים. יש לו יונים פרסיות, יוני טמלר, יוני סיסאק רולר, ושאר זנים שאדם מן השורה מעולם לא שמע את שמם. הוא מגדל יונים מילדות. מאז ומתמיד אהב לראות אותן עפות, עושות סלטות באוויר, ואחר כך חוזרות כמו ילדות טובות לשובך. "יש לי גם יוני דואר", מספר ג'נאח, "אני מאמן אותן לחזור לשובך שלי מכל מקום בארץ, אפילו מאילת, ויש לי כמה יונים שזכו באליפויות".
גם תערוכות יופי יש ליונים, ממש כמו לכלבים ולחתולים. האחרונה שבהן התקיימה במערות בית גוברין. "מציגים אותן לראווה, ויש שופט שנותן ציונים על פי הצבע, היופי, הגודל, מצב הנוצות", מסביר ג'נאח, "חלק מהכיף שבעניין הוא להכליא מינים שונים של יונים ולראות מה ייצא. אני, למשל, מרכיב גזעים מיוחדים, עושה הכלאות כדי לקבל כל מיני צבעים".
את השובך, שבו תאי שינה ותאי הטלה ליונים, עיצב ובנה ג'נאח בעצמו, וגם זה חלק מהעניין. חלק מהיונים שכיום ברשותו בקעו אצלו, ואחרות הוא קנה כגוזלים מאנשים שמייבאים יונים מאירופה. לכל גוזל הוא מצמיד לרגל טבעת ובה מצוין תאריך בקיעה. שמות פרטיים אין, אבל הוא מכיר אישית כל יונה ויונה בשובך. והלשלשת? והרעש? והריח? אין שום בעיה. לא לו, ולא לשכנים, שאפילו התקנאו בו והחלו לגדל יונים בעצמם. "אני ממליץ מאוד על התחביב הזה", הוא אומר, "הוא לא יקר, הוא מרגיע וממש כיפי".
מוצאן של יוני הבית הוא ביוני הסלע. כיום ידועים כ-318 מיני יוני בית, שיכולות להזדווג זו עם זו, כיוון שיש ביניהן זהות אנטומית וגנטית. לא בכדי נולד הביטוי זוג יונים: מדובר בעופות מונוגמיים, המחליפים בן זוג רק אם התאלמנו. בטבע תוחלת חיי היונים היא חמש שנים, אבל בשבי הן יכולות לשרוד, אם לא נדבקו באיזה וירוס או פגשו עוף דורס, גם 15 שנה.

שובך היונים הוא לאו דווקא המבנה הזעיר דמוי הבית מהציורים של ילדותנו. הוא משהו גדול יותר שממוקם על הקרקע, באזור מוצל. "השובך צריך להיות גדול מספיק כדי לאפשר בו תעופה, ומאוורר משלושה כיוונים כדי שלא יצבור חום", מסביר עזרן, "בחזית רצוי למתוח רשת, כדי שהמבנה יהיה יפה לעין ונעים ליונים".
עזרן גם ממליץ להציב תיבות הטלה וקינון בגובה ראש אדם ומעלה, כי היונים מרגישות בטוח יותר בגובה, ומכרסמים ונחשים יתקשו להגיע לשם. התיבות צריכות להיות רחוקות מספיק זו מזו, כדי שלכל דוגרת תהיה טריטוריה משלה. יש לנקות את התיבות בכל שלושה ימים, ולרסס בכל חודש נגד כיני יונים, אבל רק כשאין בהן ביצים. בכל מקרה, הימצאותן של תיבות קינון תעודד את היונים להתרבות.
לארוחותיהן ישמחו היונים לקבל פירות, נבטים, גרגירי
ענף משנה בתחום גידול היונים הוא אימון יוני הדואר, או כפי שהן נקראות היום, יוני מירוץ. יוני הדואר העבירו מסרים בימי שלום ומלחמה לאורך הדורות, ונקשרו בהן לא מעט סיפורי גבורה. הובלת הדואר נעשתה באמצעות טוטף פלסטיק, שנחגר סביב רגל היונה ולתוכו הוכנס הפתק.
יכולת הניווט המדהימה של היונים ממשיכה להלהיב עד היום, ורבים ממגדלי היונים משקיעים מאמצים בלימוד יוניהם להגיע לשובך מכל מקום אפשרי ובזמן הקצר ביותר. המשקיענים אף טסים לתחרויות יונים בחו"ל. את יוני הדואר, הניכרות בקרום הלבן סביב המקור, בקצוות הלבנים סביב העיניים ובחזה הרחב יחסית, יש לרכוש בגיל 35 ימים. חשוב להאכיל אותן במזון משובח ולדאוג לפעילות גופנית יומיומית. אימוני התעופה נעשים תוך הגדלת המרחק מהשובך, כשמהירות החזרה היא כאמור המדד להצלחה ולזכייה באליפויות. בארצות הברית משתמשים היום ביונים גם לניטור מזג האוויר, ממש כמו יונתו של נוח.
אבל לצדם של מגדלי היונים ומאכילי היונים בכיכרות הערים, יש רבים המאמינים שיונים הן מטרד שיש לסלק, ומהר. יוני הבית קנו מעמד מפוקפק של מזיקים בשל העמידות וקצב ההתרבות הגבוהים שלהן. זוג יונים מסוגל לקיים יותר מתשעה מחזורי קינון בשנה, שכל אחד ממנו מפיק שני גוזלים, כלומר 18 גוזלים בשנה.
בפרסומי החברות המתפרנסות מהדברת יונים, תוכלו ללמוד על מיני מחלות שהן מעבירות ועל נזקי הלשלשת שלהן לרכוש. בכתבה שהתפרסמה באתר אנונימוס, מוצעות דרכים אקולוגיות ולא אלימות לצמצום אוכלוסיות יונים. השמדה בשיטות המקובלות (ירי, הרעלה, לכידה או הרס קנים) היא לטענת הכותבים, בלתי מוסרית וגם לא יעילה, מכיוון שיונים חדשות יחדרו לטריטוריה שהתפנתה. במקום להשמיד, עדיף לנקות את השטח ממזון ליונים, או למשוך אותן לשובך שנבנה בפינה מרוחקת, ושם לאסוף את הביצים שהוטלו, ולהחליפן בביצי דמה שיספקו את יצר הדגירה.
ריכוז היונים במקום אחד יביא להצטברות הלשלשת בשטח קטן שאפשר לנקות, ויאפשר לפקח על בריאותן ולמנוע העברת מחלות לבני אדם. שיטות נוספות להרחקת יונים הן תכנון מראש של מבנים ללא כרכובים, גגות ומשטחים אופקיים אחרים, המאפשרים את נחיתתן, דוקרנים או רשתות לחסימת מקומות קינון פוטנציאליים, ינשופי דמה, או פסים זוהרים שנצנוצם מרחיק יונים. לעומת זאת, צלילים על?קוליים, כדורי נפץ וקולות מצוקה מוקלטים אינם יעילים.







נא להמתין לטעינת התגובות




