מטר מאלוהים: טיול בצפת
קברי הצדיקים והגבינה שהולכת טוב עם אבטיח הם לא הסיבות היחידות לקפוץ לטיול בצפת העתיקה. במיוחד כשירח מלא מאיר על הסמטאות הצרות והפסטורליות בעיר, ורחשי תפילה מהדהדים מכל פינה ונוסכים יראת קודש
הפסיפס האנושי והחיבור של מסורת, קדושה וחול יוצרים עיר מיוחדת העטופה בקודש, אך גם בעוני ובהזנחה. כיבוש העיר על ידי הציבור הדתי נעשה לאט ובשקט, כשהחילונים מפנים בהדרגה את השטח לצבא השם.
בין הסמטאות הקסומות פזורים בתי כנסת עתיקים שחלקם חבויים, ובעלי מלאכה יושבים בחנויות קטנות ואפלוליות. כדי להעמיק בחקר העיר פניתי לסמטאות צדדיות, שבהן רב הנסתר על הגלוי, וקודש מתערבב עם חול.
וכך בליל קיץ צונן, מול נוף גלילי המנוקד באורות רחוקים, קבענו מפגש לטיול. מראש הבנתי שסיור בן שעתיים בעיר הקסומה לא יספיק, אבל לפחות נקבל טעימה ממקום ישראלי שנראה כמו חו"ל.
ילדים בצפת צילום: דובי זכאי
מחכים למשיח
יצאנו לדרך. ירח מלא האיר את ההרים הגבוהים כשהתמקמנו בגן העיר, במרפסת רחבת ידיים אשר ממנה תצפית יפה על הסביבה. מדובר בגן זיכרון ל-52 גיבורי צפת שנפלו על הגנתה. אם כי חלק זעום מתושבי העיר בטוח שכוחו של השם הוא שמנע את הפלישה הערבית, והם מעדיפים להתעלם מחלקם של חיילי הפלמ"ח, שבמבצע קשה ומסוכן השאירו את צפת כעיר עברייה.
מצפון נגלו לעינינו אורות היישוב ביריה. חלק מבני צפת החילוניים העדיף לעבור לשם עם התחרדותה של העיר. באולפנות הלימוד הרבים דלקו האורות, ובהם נראו תלמידים המתנועעים כלולבים שהמרחק החריש את תפילתם. מההרים ומהבוסתנים שמסביב אפשר היה לשמוע את בכיים קורע הלב של התנים.
ביציאה מהגן, מעבר לרחוב, מתנשאים שני בניינים זהים, בנויים מאבן יפה וזוהרים באור יקרות. את שני הבתים בנו במאה שעברה בני משפחת רוטשילד, כבית חולים "הדסה". הם מפארים את הכניסה לעיר העתיקה, וזכו לכינוי "בנייני התאומים". כיום המקום משמש כמכללה.
במורד, לכיוון תחנת אגד, ניצב מבנה גדול, אולם כנסים שמסתיר את אחד המקומות היפים בעיר. בעבר היה זה בית החולים הסקוטי, שתכנן בשקדנות מהנדס טמפלרי ידוע במחצית השנייה של המאה ה-.19 במשך השנים שימש המקום כבית חולים מפואר, ולידו הוקם מבנה למגורי האחיות. בהמשך, בית החולים הוסב לקולג,' ובשנת 1948 ננטש ונשאר חשוף לפגעי מזג האוויר וליד אנוש מחבלת.
משם, המשכנו למה שהיה פעם המצודה של צפת. הצלבנים היו אלה שבנו אותה, והממלוכים שיפצו אותה והפכו אותה ליצירת פאר. אלא שהמצודה נהרסה כליל ברעידת אדמה בשנת ,1837 ושרידיה מוקפים היום בגן עם פינות ישיבה מול הנוף המשכר.
עכשיו, אחרי שספגנו קצת מעברה של העיר, הגיע הזמן להלך בסמטאות היפות שטופות אור הירח, ולהתבונן בבתי האבן שחלקם נאים ורבי מפלסים, וחלקם שקועים בעוני מנוון. האזור היקר ביותר בצפת הוא שורת הבתים המערבית שצופה אל הר מירון, מקום קבורתו של רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י.(
כל פיסת אדמה קטנה בעיר העתיקה זוכה לגינה ירוקה, וגדר ברזל מקיפה אותה. למרות שעת הערב המאוחרת אפשר לראות ילדים שנשרכים אחר הוריהם אל בית מדרש. באחת הסמטאות, על אדן החלון, ניצב קנקן מים צוננים ולצדו פרוסת עוגה. "אם יבוא המשיח, שיתכבד," הסביר לי המלווה.
מחלון אחר עולה קולו של ילד המזמר תפילה. מין ניגון חרישי המהדהד בין קירות הבתים ועולה לשמים. אברך נראה שולח את גופו אל מחוץ לחלון לתליית כביסה, ובחצר נסתרת מתנהל ויכוח גדול בין צעירים על פרשת השבוע. אחד מהם מרעים בקולו: "אבל ככה שמעתי את הרבי אומר"!
ונקנח בצפתית
כשמגיעים לבתי הכנסת, אפילו לבו של חילוני מחסיר פעימה. במיוחד בבית הכנסת על שם האר"י הקדוש האשכנזי. ארון הקודש עשוי עץ זית, מלאכת מחשבת של אמן עץ. פיתוחי העץ מרהיבים, ועליהם נחקקה דמות של אריה. למרבה הפלא, הדמות מזכירה פני אדם.
מסיפורי המקומיים עולה שהאמן שעבד על היצירה ניסה לשנות את פני האריה בהתאם לבקשת הרבנים, אבל עדין נותרו פניו כפני אדם. חזית בית הכנסת פונה אל הר מירון, ובקצה הרחבה ניצב עמוד אבן שעליו מבעירים מדורה קטנה בל"ג בעומר, במיוחד לקשישים ולנכים שאינם מסוגלים להגיע אל ראש ההר להילולה המסורתית.
בשנת 1522 היו בצפת רק שלושה בתי כנסת. כעבור 100 שנה נוספו עוד ,21 אבל חלקם לא החזיקו מעמד ברעידות האדמה שפקדו את העיר. כיום בכל
אשר תפנו את מבטכם, תחזו בבית כנסת של עדה מסוימת.
למשל, בית הכנסת של האר"י הספרדי הממוקם במדרון המערבי, שרד מהמאה ה-.16 הוא כבר חרב פעמיים, אבל שוקם וחוזק, ועד היום משמש כבית תפילה. בכיכר המגינים יושב סופר סת"ם שמצייר את אותיות ספר התורה, ומי שמזדמן לידו לומד משהו על עבודת קודש זו.
חוץ מזה, גם מומלץ לבקר בבית הקברות מול הר מירון, בבית הכנסת אבוהב ובמוזיאון בית המאירי, המציג את תולדות היישוב העברי. רעבים? לכו על הגבינה הצפתית של מחלבת המאירי (04-6921431) או על גבינות הכבשים והעזים של קדוש (04-6920326). בכל מקרה, אחרי הסיור בצפת מומלץ מאוד להעיף מבט בספרים "עיר קסומה" ו"מסיפורי צפת" של יהושע בר יוסף, וגם ב"סודות גליליים" של אמנון גופר.
נא להמתין לטעינת התגובות
