סניגוריה על הריטלין
זו התרופה הכי מושמצת שיש, אבל האם ההאשמות נגד ריטלין מוצדקות? כתב הגנה על הכדור הנפוץ
הריטלין היא התרופה הנפוצה ביותר והשנויה ביותר במחלוקת לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, או בשמה המקצועי ADHD - Attention Deficit Hyperactivity Disorder. לפי ההערכות, בין 4 ל-8 אחוזים מהילדים בעולם סובלים מההפרעה, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב בנים (כמו בהפרעות התפתחויות אחרות בגיל הילדות) – פי שלושה עד ארבעה מבנות.
ההפרעה כוללת שלושה תסמינים מרכזיים. הראשון מופיע אצל כולם, ואחד מהשניים הנוספים מופיעים אצל רובם: קשיי קשב, המתבטאים ביכולת התמדה מועטה, אובדן עניין והסחת דעת, היפראקטיביות מוטורית, ואימפולסיביות.
התסמין האחרון, שמתאפיין בפזיזות ובחוסר איפוק, גורם לילדים רבים להישגים נמוכים ביחס לפוטנציאל הבסיסי שלהם, לבעיות הסתגלות, לקשרים חברתיים רעועים ואף לבעיות בתוך המשפחה.
ד"ר לרר-עמישר טוענת כי בסיס ההפרעה הוא מולד, ובמידה רבה גנטי. "הסימנים מתחילים בטווח גילאים שונה, כאשר ישנם ילדים המאובחנים כבר בגיל שנתיים, שהוריהם מדווחים על 'עצמאות', 'עקשנות' או מועדות לתאונות, אבל רוב הילדים מאובחנים בשנים האחרונות של הגן. בגילאים הללו הסביבה כבר דורשת מהילד יותר קשב ואיפוק והיא כבר פחות סובלנית לאי השקט והאימפולסיביות, שהם תסמיני הליבה של ההפרעה בילדים הללו".
במשך שנים נחשבה הפרעת הקשב והריכוז לכזו שחולפת לקראת גיל ההתבגרות. אבל כיום ידוע שלרוב, היא ממשיכה במהלך החיים, עם שינויים מסוימים.
"ההיפראקטיביות המוטורית הופכת לאי שקט פנימי ולתזוזות קלות של הגפיים. הפרעת הקשב נמשכת וילדים שלא טופלו נוטים לסבול יותר מדיכאון". התסמין הבעייתי ביותר - האימפולסיביות, בשילוב עם סערות גיל ההתבגרות, חושפות את המתבגרים לניסיונות מסוכנים, כגון סמים, הסתבכויות עם החוק ואף אובדנות. כמבוגרים, הצורך בריגוש וחידוש יגרום להם להחלפה תכופה של מקומות עבודה ובני זוג, וחייהם ככלל יהיו יציבים פחות".
כאשר להורים נדלקת נורה אדומה בנוגע להפרעות קשב אצל הילד, עליהם לפנות לאיש מקצוע מומחה בתחום, כלומר – פסיכיאטר ילדים או נירולוג ילדים. רק רופאים מומחים בתחום רשאים לאבחן את ההפרעה, ובשום אופן לא מורה או יועץ בבית הספר.
ד"ר לרר-עמישר מדגישה כי הטיפול בהפרעות קשב וריכוז הוא לעולם טיפול רב-מערכתי ולא מתבסס על הריטלין לבדו. "בקשיי קשב וריכוז ניתן ללמד את הילד, כמו גם את ההורים, אסטרטגיות שיאפשרו לו להתמודד טוב יותר עם הקשיים. כמו למשל, כאשר ילד אינו מסוגל לשבת בכיתה שיעור שלם, ניתן לשתף את המורה בבעיה, כך שדווקא תחזק אותו גם על הצלחה חלקית ולא תנזוף בו על שאינו יושב. הטיפול בהפרעה, כמו בכל הפרעה אחרת של גיל הילדות, מערב את ההורים, המורים והסביבה ואף פעם אינו רק תרופתי".
לפי ההערכות, הריטלין יעיל עבור כ-70% עד 90% מהילדים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ובמיוחד בקרב ילדים עם ADHD 'טהור', וללא הפרעות נוספות.
"בחלק מהילדים התרופה היא ממש כמו קסם", מתארת ד"ר לרר-עמישר. "ההשפעה שלה מתחילה כחצי שעה מזמן הנטילה, והיא פועלת כשלוש שעות ולאחר מכן מופרשת מהגוף דרך הכליות. משך הפעילות הקצר של כדור אחד אינו מספיק אפילו למשך יום לימודים, וכיום קיימים גם תכשירי ריטלין הפועלים במשך 8 ואף 12 שעות".
שמה הגנרי של הריטלין הוא "methylphenidate", והיא תרופה ממשפחת החומרים המעוררים (סטימולנטים), כמו האמפטמינים.
פעולתה של התרופה מתרחשת על קרום תאי העצב במוח: היא חוסמת את פעולתו של החלבון שאמור לקלוט דופאמין, מעביר עצבי מרכזי במוח, ולהעביר אותו חזרה לתאי העצב. החסימה יוצרת ריכוז גדול יותר של דופאמין בין תאי העצב, מה שגורם להשפעה חיובית על הקשב.
"תופעת הלוואי השכיחה ביותר בשימוש בריטלין היא דיכוי של התיאבון בשעות הפעילות של התרופה", קובעת ד"ר לרר-עמישר. "התופעה הזו ניצפית אצל יותר מ-50% מהילדים.
"כמו כן, בחלק קטן מהילדים יש תופעה הנקראת 'ריבאונד', כאשר לאחר הרגיעה בשעות הבוקר מופיעה לעיתים הגברה של אי השקט בשעות אחה"צ, במיוחד בריטלין העובד לטווח קצר. אחד הפתרונות לבעיה זו היא מעבר לתכשירים החדשים ארוכי הטווח. ככלל, יש לתכשירים הללו פחות תופעות לוואי".
הריטלין פוגע בגדילה
"בניגוד לטענות, הריטלין אינו גורם לשינוי משמעותי בגדילה, אך גם כאשר חשבו כך, המליצו לא לתת לילדים את התרופה בסופי שבוע ובחופשים, כדי לאפשר את הגדילה בימים הללו".
ריטלין גורם לאפאטיות וחוסר חיות אצל הילדים
"צריך לזכור, שלריטלין עלולות להיות תופעות לוואי כמו לכל תרופה אחרת. יש ילדים מעטים שמופיעה אצלם סוג של אפאטיות, אך זו תופעה נדירה יחסית".
הריטלין הוא סם ממריץ, שזהה במבנהו הכימי לסמים מעוררים אחרים
"הריטלין בהחלט אינו סם ובנוגע לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, אין לו שום תופעות המאפיינות שימוש בסמים: אין תסמונת גמילה, כשההשפעה חולפת וכאשר הוא משתחרר מהגוף הילד לא חש דבר. אין 'סבילות' לחומר, כלומר אין התרגלות ודרישה למינון גבוה יותר עם השימוש, תופעה המאפיינת רבים מהסמים, וגם אין תלות (התמכרות) בחומר. הריטלין אכן שייך לקבוצת הסטימולנטים, כאשר בארה"ב גם אמפטמינים מותרים ונפוצים לשימוש לטיפול ב-ADHD.
"לגבי השימוש בסמים יש לציין אמת הפוכה שהוכחה כבר במאות מחקרים: בעוד שמתבגרים לא מטופלים הסובלים מ-ADHD הינם בעלי נטיית יתר לשימוש בסמים, השימוש בריטלין דווקא מוריד בצורה משמעותית ביותר את נטיית ההתמכרות - דרך הורדת האימפולסיביות וחיפוש הריגושים".
הריטלין לא מטפל בסיבות, אלא רק משתיק בעיות באמצעות חומרים כימיים ומכניס את הילדים למכבש החברתי הדורש ממנו ללכת בתלם ולהיות כמו כולם
"הריטלין מטפל בהפרעה, שסיבתה הפרת איזון בנוירוטרנסמיטרים מוחיים, ע"י החזרת האיזון הכימי. הדרישה (או חוסר הדרישה) 'ללכת בתלם', הינה יותר פילוסופית מאשר רפואית. רבים מדפוסי ההתנהגות שאנו כופים ודורשים מהילדים להתנהג לפיהם, קשורים אכן לסוציאליזציה, הנובעת מהעובדה שאנו יצורים חברתיים, החיים בחברה עם חוקים מסוימים.
אגב, שכיחות ה-ADHD, זהה גם בארצות בהן התרבות שונה מאוד מזו המערבית ובהן, מין הסתם, גם שונה הגדרת 'התלם'. ADHD אינה הפרעה רק של בית הספר. קשב, איפוק והתמדה הינן תכונות חיוניות לתפקוד באשר הוא.
אבחון הפרעת קשב היא אופנה של השנים האחרונות
"בהחלט לא. העלייה במספר המאובחנים בשנים האחרונות נובעת אך ורק מעלייה במודעות לבעיה ובשיפור שיטות האבחון".
יש לריטלין תרופות חליפיות על בסיס טבעי
"יש תרופות אחרות על בסיס כימי ויש הרבה ניסיונות מבורכים למצוא כל מיני תחליפים המכונים 'טבעיים', אך לצערי, ובאמת לצערי, עד היום לא נמצא תחליף שהוא יעיל כמו הריטלין".
הכתבה פורסמה לראשונה במגזין אדם של הקריה הרפואית רמב"ם
נא להמתין לטעינת התגובות
