השבוע בגן הבוטני: הסמבוק
הסמבוק הוא פרי קטן ושחור, רעיל למאכל, אך טוב לתרופות. הוא נעזר בציפורים כדי לפזר את זרעיו בעולם. עליו ועל צמחים אחרים הנעזרים בבעלי החיים כדי להתרבות
פירות מאכל עסיסיים מוכרים לנו היטב, אך בצמחיית הבר הם מהווים קבוצת מיעוט. כאשר אנו בוחנים את תכולת הציפה, אנו מגלים מאגר עשיר של פחמימות, שומנים וויטמינים. מאגר זה אינו משמש כמקור אנרגיה לנביטת הזרעים. מהי איפה תכלית השקעתו של הצמח בייצור מאגר מזון כה עשיר?
את הסמבוק השחור אפשר לראות בחלקת היער הנשיר בגן הבוטני, הוא נושא עכשיו פירות קטנים ושחורים הערוכים במכבדים צפופים.

הסמבוק השחור (Sambucus nigra) ממשפחת היערתיים (Caprifoliaceae), הוא שיח או עץ קטן הנפוץ באירופה, צפון מערב אפריקה ודרום מערב אסיה, נדיר מאד בטבע בישראל. בית גידולו - יערות, לרוב בקרבת נחלים.
פרחיו פירותיו וקליפת גזעו, שימשו ברפואה העממית האירופית נגד הצטננויות, דלקות של דרכי הנשימה ושפעת. מעליו הכינו משחה לטיפול בכוויות ובפצעים. חליטה של פרחי סמבוק עם עלי מנטה, לחולי שפעת בשלבי המחלה הראשונים, נחשבה באנגליה "לתרופה שאין עליה עוררין".
אסור לאכול מצמחי הסמבוק שבגן. חלקים שונים בצמח רעילים ליונקים ולבני אדם. לשימוש הרפואי נדרשים ידע וזהירות. הוירולוגיות הישראליות ד"ר מדלן מומצ'וגלו ופרופ' זִכריה זכאי-רונס, היו חלוצות המחקר המודרני של מיצוי הסמבוק.
סיפורה של ד"ר מדלן מומצ'וגלו החל בשנות ה-80 בשווייץ. שם חקרה את תכולת פירות הסמבוק השחור במסגרת עבודת הדוקטורט שלה בציריך. היא מצאה כי רכיבים שונים במיצוי גורמים לשיבוש מנגנוני חדירת וירוס השפעת לתוך תאים בריאים, וכך מונעים את התרבותו.
במחקרים קלינים אשר המשיכה לערוך בישראל, מספר שנים לאחר מכן, עם פרופ' זִכריה זכאי-רונס מהמחלקה לוירולוגיה בבית הספר לרפואה "הדסה" בירושלים, נמצא כי מיצוי ייחודי של פירות הסמבוק שכונה "סמבוכל", הראה עיכוב פעילות של תשעה זני וירוס שפעת שונים, ושיפור ניכר אצל חולי שפעת בהשוואה לפלצבו (חומר שדומה בצורתו לתרופה אך אינו מכיל חומר פעיל).
ד"ר ויויאן ברק מביה"ח הדסה גילתה גם כי תאי דם לבנים מפרישים כמות גדולה של ציטוקינים, כלומר חלבוני בקרה בנוכחות "סמבוכל", עובדה המצביעה על פעילות חיסונית מוגברת.
לאחר נסיונות כושלים של ד"ר מומצ'וגלו למצוא משקיע לייצור תרופה המבוססת על "סמבוכל", היא החליטה להקים חברה לשיווק המוצר כתוסף מזון טבעי. ב-1991 הקימה מפעל קטן, "רזי בר", המייצר תכשירים המתבססים על הסמבוק השחור ומעסיק כ-15 עובדים. המפעל הירושלמי משווק את מוצריו בישראל ומייצא אותם למדינות רבות.

מהי אם כן תכלית השקעתו של הצמח בייצור מאגר מזון כה עשיר בפירותיו? בסיור בגן קשה להחמיץ את ציפורי הבולבול המדלגות בין מכבדי הסמבוק ובולעות את פירותיו, בזה אחר זה.
זרעי הסמבוק עוברים את מערכת העיכול של הבולבול ללא פגע ונובטים אם התנאים מתאימים לכך, במקום בו לישלשה אותם הציפור. הבולבול משמש למעשה שליח להפצת זרעי הצמח תמורת המזון המרוכז בציפת הפרי.
תפריט הבולבול, ציפור שיר ממוצא טרופי, מבוסס ברובו על פירות עסיסיים. הציפור מאתרת את הפירות בעזרת חוש הראיה, המפותח מאד אצל העופות.
עופות מבחינים היטב בצבעים, על כן פירות עסיסיים "הפונים לציפורים", אם נתייחס לכך במושגים של תקשורת, הם בעלי צבעים בולטים, מבריקים ושונים מצבע העלווה. לעומת זאת, חוש הריח של העופות (למעט יוצאי דופן בודדים), אינו מפותח, ופירות כאלה הם ברובם חסרי ריח. ממדיהם קטנים ומתאימים למפתח המקור של ציפורי האזור בו גדל הצמח.
הצבע האדום שכיח במיוחד בפירות העסיסיים ה"מיועדים" לציפורים. הוא מופיע כצבע סופי של הפרי הבשל, כמו במורן השסוע, כצבע ביניים בדרך לסגול או שחור בפרי הבשל, כמו בסמבוק או כצבע פרסומת בפירות עקרים המתפתחים לצד פירות פוריים, כמו באלת המסטיק. גוונים אלה, בצירוף מאפיינים נוספים, פועלים למניעת אכילת הפירות על ידי יונקים.
ראיית היונקים, מלבד פרימטים ומכרסמים מסויימים, נופלת הרבה מזו של הציפורים, גם בטווח הצבעים וביכולת ההפרדה ביניהם, וגם בפירוט התמונה הנגלית לעיניהם. ניתן בהכללה לומר שגווני "פירות הציפורים" הם צבעי הסוואה לעיני היונקים.
בנוסף
פירות נוספים מרתקים אפשר לראות עתה בגן: בחלקת דרום אפריקה פוגשים שיח יפה עלים, דוביאליס קוצני (Dovyalis caffra). פירות גדולים, דמויי שזיף צהבהב, חבויים בנוף הקוצני של השיח ודרוש מבט בוחן כדי לגלותם.
הפירות הבשלים ניתקים ומתגוללים למרגלות השיח. טעמם מתוק חמצמץ וריחם נעים. במולדתו גדל הדוביאליס לממדי עץ קטן בגובה 9-6 מ'. פירותיו מתפתחים בגובה קשה להגעה, כשהם מוגנים על ידי קוצים ארוכים וחדים.
נפילת הפירות עם השלמת התפתחות הזרעים והציפה, "מזמינה" באפריקה יונקים גדולים כאנטילופות ובבונים לאכול מהם, ולספק אגב כך שרותי הפצה לצמח. זוהי דוגמא לצמח המייעד את פירותיו ליונקים, למרות שגם ציפורים גדולות כגון קלאו, החיות באזור תפוצתו משתתפות בסעודה.
הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, א' - ה' משעה 7:00 ועד רדת החשיכה, יום ו' מ-7:00 עד שעתיים לפני כניסת השבת. טלפון: 02-6794012