לכבוד הרמדאן: עשר עצות רוחניות ושיר
לכבוד החודש הקדוש שמתחיל היום, להלן 10 עצות לציבור קוראינו המוסלמים, שגם היהודים יכולים להפיק מהן תועלת לקראת זמן אלול והחגים. רמדאן כרים!
היום, ה-1 בספטמבר, החל חודש הרמדאן, שבו צמים המוסלמים משחר עד הערב. זהו החודש התשיעי בלוח השנה הירחי של המוסלמים, והוא נזכר בקוראן כחודש שבו התגלה אללה בפני הנביא מוחמד לראשונה. ליל הגורל או ליל ההתגלות, "לילת אל קדר" הוא אחד מלילות "השיא" של החודש הרמדאן. המקור למנהג הצום הוא האמונה שבחודש הזה, שבמקור חל בקיץ, הקוראן ניתן, קטע אחר קטע, למוחמד על ידי המלאך גבריאל. הנביא, שהיה עסוק בקבלת הספר הקדוש לא אכל ולא שתה במשך כל שעות האור, מהזריחה עד השקיעה. בתקופת הרמדאן מקובל לאכול מיני מתיקה ובעיקר תמרים לזכר התמרים שמוחמד אכל באותם ימים. הצום הוא אחד מחמשת עמודי האסלאם, כשארבעת האחרים הם הצהרת האמונה, התפילה, העלייה לרגל ומתן הצדקה. קל לדמיין עד כמה מאתגר את הדבקות הדתית חודש של צום, בשעות היום הדביקות של שלהי הקיץ בארצנו ושאר ארצות האזור - בעיקר בחברות החקלאיות.
לפני כשנתיים הגשנו לקוראנו המוסלמים עשר עצות רוחניות לקראת הרמדאן, מתוך אתר "ביליפנט". הנה הן בשנית. הן יכולות לשמשנה גם את הציבור היהודי (צריך להחליף את המילה "קוראן" במילה "תורה", וכל השאר מסתדר) מכיוון שחודש אלול, החגים, הצומות והימים הנוראים כבר בפתח. רמדאן כרים!
1. אִכלו, שתו והיו מתונים.
כאשר מגיעה שעת הסעודה המפסקת או ה"איפתָאר" אנו נוטים לעוט על האוכל והשתייה. ההאבסה העצמית מנוגדת לרוח הרמדאן שבמהלכו אנו אמורים ללמוד משמעת עצמית ולא סיפוק עצמי. כדאי לדבוק בחוק שקבע הנביא מוחמד בנוגע לאכילה: מלאו שליש מנפח הבטן במזון, עוד שליש במים והשליש האחרון יהיה נפח לנשימה, גם בימות הרמדאן.
2. תנו בכל יום שקל אחד לצדקה, או חמישה, או עשרה.
הנביא מוחמד היה נדיב תמיד, אבל בעיקר ברמדאן. בואו נפתח את הלבבות ונחטט מעט עמוק יותר בארנקינו השנה. גם פחות משקל אחד ליום משמעותי. תנו מה שאתם יכולים, הכוונה היא שנחשבת.
3. שננו ארבע סורות (פרשות בקוראן) חדשות.
שינון הקוראן נראה לעתים קרובות כמו משימה מבהילה. הפתרון הוא לעשות את זה במנות קטנות. מכיוון שיש ארבעה שבועות של רמדאן, נסו לשנן סורה אחת בכל שבוע. התחילו באחת קצרה וקלה. לאחר שהתחלתם תצרו תנופה להמשך ואולי אפילו תרצו לשנן סורה ארוכה יותר בשבוע הבא.
4. השתתפו בתפילות התראוויח (שמתקיימות בלילות הרמדאן ובכל אחת מהן קוראים פרק קוראן).
אחרי הארוחה המפסקת הדחף הראשוני הוא ללכת לישון בסופו של יום מתיש. נסו להשתתף בתפילות התראוויח במסגד. להתפלל לבד זה נפלא, אבל להתפלל בציבור זה נהדר. רוח הקהילה היא חלק מברכת הרמדאן. אל תחמיצו זאת השנה. אם לא ניתן ללכת למסגד בכל יום, נסו לפחות פעם בשבוע.
5. השתתפו בתפילת התראוויח שבה מסתיימת קריאת הקוראן.
בררו במסגד מתי מסתיימת קריאת הקוראן. אל תסתפקו בהאזנה בלבד, השתתפו גם בתחינות קורעות הלב שממשיכות אותה.
6. חדלו לקלל ולרכל.
קשה לשמור על הפה כאשר מרגיזים אותנו. בכל פעם שאנחנו מבטאים קללה, מרכלים או מקטרים על מישהו בפני חברים או בני משפחה אנחנו יודעים שזאת לא הדרך שמתיר האל לשחרר בה קיטור. ברמדאן, כאשר אנחנו רוצים ליצור את הרוחניות שלנו, עלינו לנהל
נסו בכל פעם שאתם תופסים את עצמכם מקללים או מרכלים להכניס כסף לקופסה. בחרו בסכום כסף שיגרום לכם להרגיש שמדובר בעונש. בסוף החודש תרמו את הכסף לצדקה או קנו בו מתנה לאדם שריכלתם עליו הכי הרבה.
7. התקשרו או שלחו דוא"ל לקרובי משפחה.
לכאורה נראה שהנגישות הנוחה לדוא"ל והתחרות מוזילת המחירים של השיחות לחו"ל יעזרו לשמור על קשר. למעשה ההפך הוא הנכון מפני שאנו לכודים ב"להיות עסוקים".
חיזוק הקשרים במשפחה ושמירה על קשר עם חברים זה חלק מדרך החיים ופעולה שמשמחת את האלוהים. ברמדאן הזה התקשרו לחברים ולמשפחה או לפחות שלחו להם דוא"ל ברכת רמדאן והתעניינו איך עובר הצום.
8. עשו דיאטה טכנולוגית.
אפילו אם אתם עובדים בתחום טכנולוגיית המידע תוכלו לעשות זאת. הימנעו מבדיקת דוא"ל אישי ומגלישה באינטרנט במהלך הצום. אחרי הסעודה המפסקת, במקום למקם את עצמכם מול המסך, לכו לתראוויח. אותו הדבר גם בנוגע לטלוויזיה. הרעיון הוא להקדיש את מלוא תשומת הלב להתעלות רוחנית במשך החודש הזה.
9. קראו בקוראן במשך חמש דקות.
גם אם אתם חשים שממש אין לכם זמן, כוונו טיימר או צלצול בסלולרי ומצאו מקום שקט יחסית. אתם יכולים לקרוא את הדף הראשון של הקוראן או לפתוח אותו בכל עמוד אחר. הרעיון הוא להתחבר לאל בהתגלותו שבקוראן.
10. סלחו לכל מי שפגע בכם.
יש לכם עדיין פצע מדמם מריב עם חברים מהשנה שעברה? עדיין פגועים ממשהו שבן או בת הזוג אמרו בלהט הרגע? או עדיין ממורמרים בגלל הדרך שבה ההורים התנהגו אליכם מדי פעם בילדות? השתחררו מהכעס ומהכאב ברמדאן הזה וסלחו למי שפגעו בכם. סליחה למישהו טובה לא רק לגוף, אלא גם לנפש. ברמדאן יש עשרה ימים שמוקדשים למחילה של האל, האם אין זה מן הראוי שאנו בני האדם נסלח גם כן?
והנה שיר של גדול המשוררים הסופים, ג'לאל א-דין רומי, על החשיבות הרוחנית של הצום:
ישנה מתיקות סמויה בבטן הריקה.
אנו כלי מיתר ולא יותר. אם תיבת התהודה
מלאה במשהו, אין מוסיקה.
אם המוח והבטן בוערים בטהרת הצום
בכל רגע נולד שיר חדש מתוך האש.
הערפל מתפוגג, וכוח חדש גורם לך
לרוץ במעלה המדגרות שלפניך.
היה ריק ובכה כחליל-קנה.
היה ריק, וכתוב סודות בעט-קנה.
אם אתה מלא באוכל ומשקה, פסל מתכת מכוער
יושב היכן שאמורה לשכון רוחך. כשאתה צם,
הרגלים טובים מתאספים סביב כמו חברים שרוצים לעזור.
הצום הוא טבעת שלֹמה. אל תוותר עליה
תמורת אשליה כלשהי
ותאבד את כוחך,
וגם אם עשית זאת, ואיבדת רצון ושליטה,
הם יחזרו אליך כשתצום, כמו חיילים
מתוך העפר, דגליהם מתעופפים מעליהם.
שולחן יורד ממעל אל אוהלך,
שולחנו של ישוע.
צפה לראותו, בצומך, שולחן זה
הערוך במזון אחר, טוב מתבשילי כרוב.
[ר'זאל מס' ,1739 מ"דיוואן שמס א-טבריזי". תרגום: יונתן לוי]
נא להמתין לטעינת התגובות
