השבוע בגן הבוטני: האלה
עצי אלה רבים פזורים ברחבי הארץ, והם חלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. הזמנה להיכרות קצת יותר טובה עם העץ הים תיכוני הזה, וגם, מאיפה הגיעו הפיסטוקים?
ולא נשכח את משפחתה הבוטאנית של האלה, הלוא היא משפחת האלתיים (Anacardiaceae). אל משפחה זו משתייך עוד צמח המוכר לנו מהמטבח - הלוא הוא המנגו ההודי (Mangifera indica). מטעים שלו אפשר לראות באזורים נמוכים וחמים סביב הכינרת.
בגן הבוטני בירושלים אפשר לראות את עצי האלה בחלקות מרכז אסיה והים התיכון. אלה מהווים חלק מאוסף עצום של עצים מכל העולם, אותם ניתן לראות באתר אחד.
כיצד
נזהה את עץ האלה? לפי העלים והפירות: העלה מנוצה - לאורך הציר הראשי שלו מתפתחים עלעלים בזוגות; הפירות קטנים כדוריים, מופיעים על ענפונים מסועפים. סימן חשוב נוסף להגדרת עצי האלה הוא העפצים המתפתחים עליהם. העפץ הוא מעין גידול המושרה על ידי חרקים, כמו כנימות וצרעות, אלה מטילים את ביציהם בתוך רקמת הצמח, והזחלים שלהם ניזונים לאחר מכן מרקמת הגידול. עפצי האלה הארץ-ישראלית נראים כמו בננות גדולות, לעומתם עפצי אלה אטלנטית הנראים כמו אלמוגים מאדימים.
מעבר לאלות הבר בארץ, מגדלים מעט במטעים את האלה האמיתית, עץ שמוצאו במדבריות הקרים של מרכז אסיה. האלה האמיתית (או אלת הבוטנה - Pistacia vera) ניכרת בעלים מנוצים בעלי עלעלים ענקיים ובאשכולות פירות מאדימים, גדולים אף הם. פירות אלו מכילים את הזרעים המבוקשים בשל טעמם המעודן - הפיסטוקים.
עפץ של אלה אטלנטית צילום: אורי פרגמן-ספיר
האלה במקורות היהודיים
במנחת יעקב למושל המצרי, יוסף, בטרם נחשפה זהותו, כלולים בָּטְנִים המזוהים עם פירות האלה האמיתית או קרובתה האלה האטלנטית, או על פי המדרש (בראשית רבה צא, יא) שמן המופק מפירות אֵלָה: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ, קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים (בראשית מג, יא).
במשנה, בתלמוד ובמקורות המאוחרים יותר, לא תמיד ברורה האבחנה בין מיני האלה השונים ואלו צוינו בשמות בטנה, בוטמא או בוטמין ואילו השם "פִּסְתָּק" (או פִּסְתְּקָא בארמית), שמקורו פרסי, יוחד לפרי האלה האמיתית.
ציונו של הפרי בתלמוד, כאמת מידה ומשקל, מעיד על היותו מצוי ומוכר במטבח הקדום: "ליתי כי פיסתקא דנישדור, וכי אמגוזא דחלבניתא..." (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף סט, עמוד א) – תרגום: "יביא כשיעור פִּסְתָּק של נשדור ושיעור אגוז של החלבֶנה (מיני שרפים)...".
האלה האטלנטית קרובה מבחינה אבולוציונית לאלה האמיתית ומשמשת ככנה לגידול האלה האמיתית. בזמנים עתיקים אף אכלו בארץ את זרעיה הקלויים, אולם אלה טעימים פחות מהפיסטוקים של האלה האמיתית.
הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, א' - ה' משעה 7:00 ועד רדת החשיכה, יום ו' מ-7:00 עד שעתיים לפני כניסת השבת.
נא להמתין לטעינת התגובות
