ראשי » סגנון » תיירות » מדריכי יעדים » מונגוליה

מונגוליה באופניים: שלג בקיץ

יאיא ואמוץ מתחילים להתרגל לשגעונות המונגוליים, אבל אי אפשר להתרגל לרכיבה על אופניים כשהכל מסביב מושלג

מחר אנחנו מציינים שבועיים בתוך המסע. הקצב זורם, הגלגלים מסתובבים, הנופים מדהימים. סדר היום שלנו פשוט מאוד. אנחנו קמים מוקדם בבוקר, בשעה שהיא עוד לא ממש בוקר וחוזרים לישון עד קצת לפני הזריחה. זו שעה מאוד קרה.  הכי חשוך לפני עלות השחר כתב שלום חנוך, ואנחנו יודעים היום יותר טוב למה הוא מתכוון.

קיפאון. הכל לבן וקר כמו בתא של הפריזר בבית. ככה האופניים שלנו בבוקר, האוהל, וגם כל הנוף שמסביב. הבוקר כולל תה וציחצוח שיניים. כדי לחסוך במים המינרליים, העלות העיקרית שלנו כאן, אנו מצחצחים שיניים, מכינים תה ומבשלים במים מהנהרות ומהאגמים. מרתיחים אותם ואז משתמשים בהם.

אחרי קיפול האוהל והציוד מתחילים ברכיבה. בלי מילים כל אחד יודע מה תפקידו בכוח. אמוץ מכין תה ואני מקפל אוהל. לכל אחד יש הציוד והעניינים שהוא לקח עליהם פיקוד. ממעבר על המפות, עד לחלוקת סוכריות או חטיפי אנרגיה. אם היינו בחבורה, הכי שווה היה להיות זה שמחלק סוכריות, כי אז אז אתה הנחמד, אבל אנחנו רק שניים.

סדר היום כולל הפסקות קצרות בנסיעות ארוכות לחטיפי אנרגיה, פירות יבשים, מים. לחם וממרח חמאת בוטנים או ריבה לארוחת צהריים. באותן הזדמנויות גם מצלמים.

כשאחד מאיתנו רעב, או שנינו ביחד, אנחנו מחפשים מסעדה. מסעדה במונגוליה היא גר, הבית המונגולי המסורתי. עוצרים, דופקים על הדלת, ושואלים אם אפשר להצטרף. בדרך כלל התשובה חיובית, והארוחה טעימה עם הרבה בשר. נהדר.

אם את ארוחת הצהריים אכלנו ככה - ארוחת הערב עלינו. אוכלים אורז ועוד משהו מהשימורים, טונה, או סלמון או ממרח כבד. ככה זה כשבוחרים קופסאות שימורים מציורים בלבד. הימורים. בסופו של יום, אם אתה רעב במיוחד, אוכלים גם ממרח כבד.  

לאחר ארוחת הערב שותים תה או סתם יושבים. זה זמן הקריאה, ניגון במפוחית, ודיבורים. מתארגנים למחר: על הציוד, מעבר על מסלול, מה צריך לקנות, ולילה טוב בשעה שמונה וחצי בערב. מדי פעם אנחנו מצליחים לעשות קצת כפיפות בטן ושכיבות סמיכה, אבל בדרך כלל אנחנו נרדמים בקטע הזה של הסרט.

אם יש יום עם מזג אויר משתולל, נשארים בתוך הגר, הבית המסורתי. מגישים לנו שם חלב חם, ביומיים שהיינו שם במהלך הסופה שתיתי יותר חלב מבכל תקופת הינקות שלי.

בחורף הכל לבן. לפני שעתיים הייתה שמש, ועכשיו יורד כאן שלג.  אנחנו רוכבים בתוך השלג, מתאמצים מאוד ובכל זאת, ממש קר. הגענו לאגם לבן וקפוא. אנחנו לבד עם הציפורים, הדגים, הברווזים. שקט אמיתי. התקלחנו באגם אחרי שלא עשינו את זה כמה ימים. אוכל, תה, שירה עברית וניגון על המפוחית. לילה טוב מוקדם. לא צריך יותר מזה בחיים.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...