גמרו בהצטיינות: 101 לילות של סקס
צעצועים, סרטים ומין בשיעור יוגה - אלה רק חלק מהאמצעים ששימשו את הזוג דאג ואנני בראון בדרך אל המטרה: סקס במשך 100 ימים ברציפות. וכשהבעל הפך את הניסוי לספר מצליח, מה הפלא שגם היום ה-101 הסתיים במיטה

כל חברה ועולם המושגים שלה. תגיד לזוג ישראלי את המספר 101, ושני הדברים הראשונים שיעלו במוחם יהיו יחידה 101 משנות ה-50, והקילומטר ה-101 ממלחמת יום כיפור. בשביל דאג ואנני, לעומת זאת, זוג אמריקני מדנבר שחי על רקע הרי הרוקי המרהיבים והשלווים, המספר הלא ממש עגול מציין מסע בן שלושה חודשים וחצי של שיכרון חושים - סקס, תשוקה, רומנטיקה, עוד סקס, מסז' לעור נרות, סרטי פורנו, צעצועי מין וכן, גם הרבה סקס.
101 יום בדיוק הוא ה"מרתון", כפי שמגדירים זאת בני הזוג בראון - הוא עיתונאי בדנבר פוסט המקומי והיא מעבדת מידע בחברה מסחרית - שאליו יצאו לפני כשלוש שנים, ובמהלכו התחייבו לקיים יחסי מין בכל יום במהלך אותה תקופה. בני הזוג, שבאותה עת היו יחד 14 שנה, ומהן 11 שנה כזוג נשוי, מעידים על עצמם כמי שהיו נשואים באושר, הורים לשני ילדים בני שלוש ושבע, שחיי המין שלהם נשאבו לשגרה אופיינית לאנשים בגילם. זו כללה, על פי תיאורם, יחסי מין פעם אחת בשבוע, על פי רוב בליל שבת.
כמו כל מרתון, גם במקרה הזה נקבעו כללים ברורים עוד בטרם היציאה לדרך: יחסי המין חייבים להתקיים בכל יום לפני חצות הלילה, ולכלול חדירה וסיפוק מיני של אחד הצדדים לפחות. תירוצים לא יתקבלו בשום פנים ואופן - לא מחלה, לא חולשה, לא הילדים הקטנים, כשגם עייפות או סתם יום קשה בעבודה לא ישמשו תירוץ לגיטימי. אלא שגם אם מרחקה של הדרך היה ידוע (100 ימים , למען האמת, היום הנוסף היה בונוס לא מתוכנן), איש מהשניים לא ידע לאילו מקומות היא תישא אותם ואם יצלחו אותה, כל אחד בנפרד ושניהם יחד.
וכך, מה שהתחיל כמעין מרד נעורים מאוחר, או אולי משבר אמצע החיים מוקדם, התפתח למסע בעקבות נפלאות המין - תנוחות חדשות, משחקים מוקדמים, סרטי פורנו, צעצועי מין וביקור בתערוכות מין. תוך כדי כך גם זיהה דאג את הפוטנציאל העיתונאי בניסוי, ובני הזוג החליטו להפוך אותו לספר מצליח שיצא בארצות הברית לפני כחודשיים, בשם "רק תעשו את זה - איך זוג אחד כיבה את הטלוויזיה והדליק את חיי המין שלו למשך 101 ימים - בלי תירוצים".
"הרעיון ל'מרתון' התחיל בעקבות כתבה שהכנתי על מועדון מיוחד של אנשים שהתנזרו ממין במשך 100 ימים", נזכר דאג בראיון מביתו שבדנבר. "כשסיפרתי על זה לאנני, היא הציעה שנאמץ את הרעיון, רק ההפך. בהתחלה לא התייחסתי לזה ברצינות. אבל מההיכרות שלי עם אנני ידעתי שהיא אוהבת אתגרים חדשים, וברגע שהיא דיבר על כך שוב למחרת בבוקר, הבנתי שהיא רצינית".
איך היית מתאר את יחסי המין שלכם לפני ה"מרתון" ?
"בתחילת הקשר היינו מקיימים יחסי מין שלוש-ארבע פעמים בשבוע באופן ספונטני, סתם כי לשנינו מתחשק. בהמשך כשהיו לנו ילדים וקריירה, זה ירד לפעם בשבוע, בדרך כלל בשבת, וגם זה במקרה הטוב. תמיד אותו דבר, תמיד באותה שעה בערב. לא שזה הפריע לנו - לא היינו רבים על זה, פשוט שנינו היינו תשושים מיום העבודה, הילדים היו בבית, וזה פשוט לא היה קורה".
אפשר לומר שמשגרה של פעם בשבוע עברתם לשגרה של כל יום לפני השינה, בשני המקרים הסקס מתוזמן ומתוכנן מראש.
"זה נכון שהספונטניות בקשר שלנו נעלמה, אבל מי שמחפש אחרי 14 שנה יחד יחסי מין ספונטניים, מחפש קסם שספק אם הוא קיים. נכון שלא היתה ספונטניות כי ידענו מראש שנעשה את זה בכל לילה, אבל היתה ספונטניות במובן שעשינו את זה במקומות שלא חשבנו שנגיע אליהם - במלונות מרוחקים, בפסגות הרים, במרתף של הבית, אחרי שיעור יוגה ובעוד כמה מקומות לא מתוכננים".
" כשהייתי ליד
איך הצלחת להתמודד עם חוסר היכולת שלה לחשוק בסקס לאורך כל כך הרבה ימים?
"מהרגע הראשון התייחסנו אנני ואני לסקס בכבוד רב, ולא כמשהו שלא מדברים עליו, וזה עזר מאוד לשנינו, ובעיקר לה. בכל לילה דיברנו, התקלחנו יחד, הדלקנו נרות, עשיתי לה מסז' והיא אמרה לי שזה המשחק המקדים הכי טוב שיכול להיות מבחינתה. גם אני חושב שהעובדה שידענו מראש שאנחנו צפויים לקיים יחסי מין עזרה מאוד להיכנס לאווירה הנכונה. הציפייה לסקס, המחשבה מראש על כך, עזרו לנו להיכנס לאווירה הנכונה בקלות רבה יותר".
וזה באמת עבד בכל אותם ימים מבחינת שניכם?
"אין ספק שלי היה הרבה יותר קל להגיע לסיפוק מיני מאשר לה, אפילו שאני עשיתי כל מה שאני יכול כדי שגם היא תיהנה. בסופו של דבר, אני חושב שהיא אמרה שב-60 אחוז מהמקרים גם היא הגיעה לסיפוק. עם זאת, לא פעם היו ימים שבהם היא היתה פשוט עייפה מדי, לכן לא היה סיכוי שהיא תוכל ליהנות מזה כמו שאני נהניתי".
כשדאג מדבר על ה"כבוד הראוי" שבו הם התייחסו ליחסי מין, הוא לא מתכוון רק לעצם הנכונות לקיים את יחסי המין ולפתיחות מחס שבתית. הוא גם מתכוון לתנוחות חדשות שניסו לראשונה בחייהם, לסרטי פורנו שצפו בהם יחד בהקרנת בכורה במסגרת חיי הנישואים שלהם, לצעצועי מין שאנני רכשה וגם לביקור מרתק בתערוכת הסקס בלאס וגאס. "מרתון הסקס העניק לי הזדמנות מושלמת לשכנע את אנני לצפות יחד בסרטי פורנו", הוא כותב בספר. "בהקשר של הניסוי, זה היה אמצעי לבדוק איך זה ישפיע עלינו".
ובסופו של דבר, זה עזר לכם?
"במהלך החיים שלי צפיתי בפורנו לא פעם, וגם אנני ראתה את זה בעבר, אבל במשך 14 שנה מעולם לא צפינו בזה יחד. כשהיינו בכנס בלאס וגאס חילקו את הסרטים האלה בחינם, כך שזה היה כמעט בלתי נמנע לעזוב את המקום בלי חבילה של סרטים. האם זה עבד? מבחינתי כן. מבחינת אנני, כל מה שהיא יכלה לחשוב עליו זה הניצול שאותן נשים עוברות, מה שלא ממש איפשר לה ליהנות. בסופו של דבר, יחסי מין הם לא רק חדירה. היופי בסקס הוא שיש בו מרכיבים רבים, ולכן גם לנו היה חשוב באותה תקופה לנסות דברים חדשים.
ואיך זה השפיע על מצב הרוח שלך?
"אחת המטרות של הניסוי היתה לבדוק מה זה יעשה ליחסים בינינו, וזה באמת הצית ניצוץ שמהרבה בחינות כבר לא היה קיים. הרומנטיקה חזרה פתאום, היתה תשוקה הרבה יותר גדולה, נגענו זה בזה הרבה יותר. אחת הבעיות הכי גדולות קודם היתה שהיינו חוזרים מהעבודה, אוכלים, רואים טלוויזיה, גולס שים באינטרנט, ולמעשה לא מבלים זמן יחד. עכשיו מצאנו את עצמנו יושבים במיטה בכל לילה ומדברים, לפני הסקס, תוך כדי הסקס ואחריו, מה שפעם כמעט לא היה קיים".
"סקס זה לא פתרון פלא לשיפור מצב הרוח, אבל זה בהחלט גורם לך להרגיש טוב יותר עם עצמך. יש ביחסי מין תחושה של תשוקה שלא קיימת בשום מצב אחר, סיפוק שלא אוכל, עבודה או משפחה יכולים לגרום לך. הידיעה שבת זוגך חושקת בך, היא ידיעה חיובית מאוד שחיונית בכל מערכת יחסים".
בסופו של דבר זה היה הסכם בתנאים ברורים יותר מפרץ תשוקה בלתי נשלטת.
"נכון, אבל העובדה שהצלחנו לעמוד במשימה, שמראש יכולנו להתחייב לסוג כזה של'מרתון', היא הוכחה לכך שאנחנו קודם כל נמשכים זה לזה, אחרת זה לא היה עובד".
היו מקרים שהתחרטתם על כל הסיפור?
"בשום שלב לא התחרטנו, אבל היו כמה מריבות בדרך. את המריבה הראשונה יישבנו לפני ששכבנו, אבל אחר כך כבר היה מקרה שלמרות שרבנו, היינו חייבים לקיים יחסי מין לפני 12 בלילה. אני חייב לומר שעל אף שהסקס באותו מקרה לא היה ממש מוצלח, אחרי שגמרנו היה הרבה יותר קל להשלים".
ומה קרה אחרי שה"מרתון" נגמר?
"אני חושב שעכשיו הגענו למצב שבו הרבה יותר נוח לנו זה עם זה, וגם המין הוא הכי טוב שהיה לנו. התכנון המקורי היה למשוך את הניסוי 100 ימים בלבד, אבל אחרי שסיימנו החלטנו לשכב עוד יום. האמת היא שאחר כך, הרבה בגלל סדר היום העמוס של שנינו, לא שכבנו חודש שלם. היום אנחנו שוכבים בין פעמיים לשלוש בשבוע, משהו כמו שמונה פעמים בחודש, לעומת פעמיים שלוש בחודש לפני ה'מרתון'".