עשה כרצונך: זהו החוק היחידי

"עשה כרצונך" אין פירושו "עשה מה שבא לך". זהו שיא החירות, אך גם המגבלה החמורה ביותר האפשרית. טקסט היסוד במשנתו של המכשף הבריטי אליסטר קראולי

אליסטר קראולי. תרגום: יונתן לוי | 22/8/2008 7:21 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 
אליסטר קראולי
אליסטר קראולי 

"עשה כרצונך – יהא החוק בשלמותו".
"אין חוק מלבד עשה כרצונך".
"דבר החוק - וולהמה".
"וולהמה – ת'למה – פירושו רצון".

מילת המפתח של המסר היא רצון. המשמעות הברורה של החוק הזה מאוששת בעזרת טענת-הנגד, "מילת החטא היא הגבלה".

שוב: "אין לך כל זכות מלבד לעשות כרצונך. עשה זאת ואיש לא יאמר לך לא. כי הרצון הטהור, ללא שיכוך של מטרה, משוחרר מהתשוקה לתוצאה, הוא מושלם מכל בחינה".

הקשב היטב; נדמה שהדבר מצביע על תיאוריה לפיה אם כל גבר וכל אישה יעשו כרצונם – רצונם האמיתי – לא תהיה כל התנגשות. "כל גבר וכל אישה הנם כוכבים", ולכל כוכב דרך משלו שאינה מפריעה לאחרים. יש שפע מקום לכולם; רק חוסר הסדר יוצר בלבול.

משיקולים אלה צריך להיות ברור ש"עשה כרצונך" אין פירושו "עשה מה שבא לך". זהו שיא החירות; אך גם המגבלה החמורה ביותר האפשרית.

עשה כרצונך - ואז אל תעשה שום דבר אחר. אל תיתן לדבר להסיח אותך ממשימה הזו, הקדושה והנשגבת. חופש לעשות כרצונך הוא מוחלט; אך אם תנסה לעשות כל דבר אחר, מיד יצוצו אבני נגף. כל פעולה שאינה קבועה במסלול של אדם היא הפרעה, מכשול. הרצון צריך להיות אחד ולא שניים.

שים לב שעל הרצון הזה להיות לא רק טהור, כלומר יחיד, כפי שהוסבר לעיל, אלא גם "ללא שיכוך של מטרה". עלינו לעמוד רגע על ביטוי מוזר זה. ייתכן שפירושו הוא שכל מטרה ברצון תעמעם אותו; לכן "התשוקה לתוצאה" היא דבר שיש להשתחרר ממנו.

אפשר לפרש את הביטוי "ללא שיכוך של מטרה" כאילו המשמעות היא – בכוח בלתי נדלה. הרעיון אפוא הוא של תנועה נצחית, אינסופית ובלתי ניתנת לשינוי. זוהי נירוואנה, אך דינמית ולא סטאטית – והיא מביאה לבסוף לידי אותו הדבר.
אהבה היא החוק

משימתו המעשית הברורה של הקוסם היא אפוא לגלות מה רצונו האמיתי, כך שיכול לעשותו כפי שתיארנו, והדרך הטובה להצליח בזאת היא בתרגולים של ליבר ת'יסארב [מכתבי קראולי – י"ל] או אחרים שיצוינו מדי פעם. 

עליך (1) לגלות מה רצונך. (2) לעשות את רצונך עם (א) התמקדות, (ב) אי-הזדהות, (ג) שלווה.

אז, ורק אז, תהיה בהרמוניה עם תנועת הדברים, תהיה חלק, ולכן שווה לרצון האלוהים. מכיוון שהרצון אינו אלא האספקט הדינמי של העצמי, ומכיוון שלשני "עצמי" נפרדים לא יכולים להיות רצונות זהים, הרי שאם רצונך הוא רצון אלוהים, אתה הוא זה.

אבל יש עוד מילה להסביר. במקום אחר נכתב – כמובן למרבה שביעות רצוננו – ש"אהבה היא החוק, אהבה תחת רצון".

יש להבין זאת שגם אם הרצון הוא החוק,

טבע אותו רצון הוא אהבה. אבל אהבה זו היא כביכול תוצר-לוואי של אותו רצון; היא לא סותרת או מחליפה אותו; ואם נראה שיש סתירה, הרצון הוא שינחה אותנו נכונה. ראה שגם אם ב"ספר החוק" ['ליבר לגיס' של קראולי- י"ל] כתוב הרבה על אהבה, אין בה מילה אחת סנטימנטלית. השנאה עצמה היא כמעט כמו אהבה! "הילחמו כאחים" – כל הגזעים הגבריים בעולם יבינו זאת. האהבה ב"ליבר לגיס" היא תמיד נועזת, חיונית, אפילו אורגיאסטית. יש בה עידון, אבל זהו העידון של כוח. איומה ונוראה ומפוארת ככל שתהיה, היא עדיין רק הדגלון על חנית הרצון, הכתובת הרקומה על חרבות האבירים-נזירים של ת'למה.

אהבה היא החוק. אהבה תחת רצון.

מתוך: "המסר של מאסטר ת'ריון", ספר II, מתוך "ליבר לגיס" ("ספר החוק")

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''הגות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים