ראשי » סגנון ופנאי » אוכל

מלכה לב אדום: מתכוני עגבניות

אחרי 20 שנה שבהן סבלה מטעם דלוח וחסר נוכחות, השנה חוזרת העגבנייה הישראלית להיות עסיסית ומשובחת כפי שלא היתה מימיה. חיליק גורפינקל, שהיה לוקח איתו כמה כאלו לאי בודד, ממליץ על הזנים העסיסיים ביותר ואף מציע כמה מתכונים שיהפכו אותן לתבשילי קיץ מרעננים

  אין לך שאלה טיפשית יותר מ"מה היית לוקח איתך לאי בודד?". הרי אף אחד, כמעט, לא נוסע לאי בודד, אלא אם כן קוראים לו במקרה דן מנו או משה מלצר חולון. לאי בודד נקלעים, נסחפים או קונים אחד, אם אתה במקרה מרלון ברנדו או ריצ'רד ברנסון.

אם אתה טבח שמתראיין למקומונים, נורא אוהבים לשאול אותך את השאלה הזו בכל הנוגע למנות או לחומרי גלם. זה קצת מתסכל, כי איך בכלל אני יכול לבחור מאכל אחד לקחת איתי לאי בודד? אנטרקוט? חומוס? אולי פשוט את אבו חסן בעצמו?

אבל האמת היא שכשדוחקים אותי לקיר, אני מגלה שבכל פעם מחדש אני בוחר בעגבניות. אין כמעט מצב שבו אין עגבניות במקרר שלי. אני אוכל אותן בכל צורה: מבושלות, חיות, בסלט, סתם ככה עם מלח או אפילו בלי.

הטרגדיה הגדולה של חיי היא כנראה חוסר יכולתי המוחלט ללמד את שני בניי לאכול עגבנייה. הספר "אף פעם בחיים אני לא יאכל עגבנייה", (הוצאת "אנונימה") מאת לורן צ'יילד הנפלאה, נכתב כנראה עליהם ובשבילם, והוא אכן אחד הספרים החביבים עליהם.

הקיץ הזה הוא נפלא לכל אוהבי העגבנייה זו שבן יהודה רצה בכלל לקרוא לה אהבנייה שהרי לא נאה לכנות פרי - כן העגבנייה היא בכלל פרי - על שם מעשה העגבנות.

מדינת ישראל וחברות הזרעים שלה הם מהמקומות הכי מוכשרים וגאוניים בעולם. עובדה. איפה עוד יחשוב מישהו להוציא לעגבנייה את הטעם רק בכדי להאריך לה את חיי המדף? למרבה המזל, אותם יצרני זרעים מוכשרים הצליחו סופסוף להחזיר לעגבנייה את הטעם. 20 שנה זה לקח להם. מוציאים את הטעם ואחר כך מחזירים, ובדרך אנחנו 20 שנה סובלים.


אלא

שאליה וקוץ בה. רוב העגבניות הנפלאות המפותחות כעת בארץ - ליתר דיוק, זרעיהן - מיוצאות בכלל לחו"ל ואנחנו שוב נותרים כשחצי תאוותנו בידינו. ולכן, למרות שכבר כתבתי עליו, אני ממליץ שוב לבקר בשוק האיכרים בנמל תל אביב ולנסות את עגבניות השרי המופלאות של ציון כהן, שהוא בכלל יצרן זרעים.

מי שלא טעם את עגבניות השרי המדליקות שלו כמו הפומפקנדי הקטנטנה, השוקוליטוס השחומה, הטייגר איי המנומרת וגם התמרי לב אדום הנפוצה יותר - לא אכל עגבניות טעימות מימיו.

יעקבי, בנו של ציון, מקווה שהעניין הרב שעוררו העגבניות שלהם בשוק האיכרים יביא לשיווקן גם ברשתות הגדולות ובשווקים המקומיים. את התמרי לב אדום כבר אפשר למצוא בחלק מהרשתות ואם יהיה לכם מזל תפגשו גם את הביף טומטו הענקית, בעלת הקפלים והטעם המשכר.

אז נכון, בינתיים לא קל להשיג את העגבניות הללו וכדי ליהנות מטעמן הנהדר נדרש קצת מאמץ, אבל
תאמינו לי שזה משתלם. מה גם שאם אתם תעשו את זה, ואחרים יצטרפו אליכם, אולי הרשתות הגדולות יבינו שיש ביקוש לעגבניות עם טעם ולא לקלקר האדום שמחכה לנו שם בדרך כלל, ויתחילו להתייחס אלינו ברצינות. ואז, הו אז, השמים הם הגבול.


מרק עגבניות קר עם בזיליקום

עגבניות צלויות

סלט עגבניות ולחם טוסקני (פנצנלה)-מתוך ספרה המצוין של בת' איילון, "טוסקנה למתקדמים" (הוצאהת "דניאלה די-נור").

רטטוי מהיר

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...