נתניה אקספרס: טיול בנתניה
מסתבר שדווקא שווה ללכת לאיבוד בדרך חזרה מ"איקאה" במיוחד אם נכנסים בטעות לעיר ההיא, התקועה בין תל אביב לחיפה, ומתברברים קלות באזור הטיילת המטופחת והארוכה שלה, המרכז המסחרי, הגינה עם עץ השקמה העתיק, והמעלית שנראית כמו טיל לירח. סיור בנתניה שלא הכרתם
גרגירי הזהב נשקו למצוק הכורכר הגולש אל הים התכול. בעבר היה ממוקם בלב החולות כפר אום?חאלד, תחנה בדרך החוף המובילה מיפו צפונה לעכו וללבנון.
במאה ה-19 מאוזכר המקום בספרה של מרי אליזה רוג'רס: "חיי היום יום בארץ ישראל" (הוצאת משרד הביטחון).
בלשונה הציורית תיארה את מראות הארץ בין השנים 1855 ל-1859: "ירדנו מסוסינו במרכז ההתרחשויות הללו, ליד הכפר המשגשג, אום-חאלד. השעה היתה שבע ומחצה ואנו נפשנו בצל עץ בודד, רחב נוף".
אותו עץ שקמה, שגם משה מוטיפיורי נהג לנוח פעם בצלו, ניצב במקומו עד היום, אבל החולות שהיו פעם סביבו נעלמו מזמן. במקומם צמחו בתים ורחובות, וכבר אי אפשר לצפות ממנו אל הים הכחול. בשנים האחרונות, בכל אופן, נטו חסד לעץ הוותיק, שהפך עם השנים לאחד מסמלי נתניה, וטיפחו סביבו גן פורח עם תאורת לילה נאה.
כדי להגיע אליו, יש לרדת מכביש 2 במחלף נתניה, לנסוע ברחוב הרצל מערבה, ברחוב השני לפנות ימינה לרחוב מינץ, להמשיך עד קצהו, ושם, מול בית מס' 10, שוכן הגן שבמרכזו עץ השקמה.
אחרי מנוחה קלה בצלו של העץ הנפלא, נרחיק כמה מאות מטרים מערבה, לעבר מתלול הכורכר הצונח כ-30 מטר אל חולות זהובים. בין החופים הממתינים למטיילים נמצא חוף התכלת בצפון, ושני חופים במרכז. בדרום, משמש מצוק הכורכר כאכסניה למצנחי רחיפה. לאורך המצוק נמתחת טיילת יפה, אורכה כ-13 קילומטר, ושביליה מוליכים לפינות נסתרות עם תצפיות וספסלי ישיבה.
כדי להקל על היורדים לחוף, הותקנה מעלית בתוך מבנה שמזכיר צורה של טיל מתכת ענק - אם תרצו,'מעליטיל' - ובעתיד צפויות להתווסף עוד שתיים כאלה לאורך המצוק.
במרכז נתניה הוקם מבנה גדול לשוק המקומי. למען האמת, הסוחרים הוותיקים קצת
אחד מבעלי החנויות הוא דוד כוכמן, לשעבר איש קבע בצה"ל, ימאי ובעל סירת קטמרן. לאחרונה החליט כוכמן לבצע תפנית בחייו, ולנסות להתפרנס ממכירה של תבלינים ושיח עם הבריות. הוא פתח בסטה מהוגנת ומסודרת במבנה הגדול, שמציעה תבלינים מיוחדים וצמחי מרפא.
אשתו, אגב, עוסקת בטיפול ברפואה מונעת בצמחי מרפא, ובחנות יש פינת עצות מיוחדת כמעט לכל מחלה. מול הבסטה גם פתח כוכמן "זולה" קטנה לקפה ולשתייה קרה, ובה מתיישבים קשישי העיר, דנים במצב, ומגלגלים שיחה מושכלת ועצות על צמחי מרפא.
מההאזנה מקרית לשיחה הזאת אפשר לגלות, למשל, שהכמון מקל על גזים וצמח השומר מגביר את חלב האם המיניקה. בסמוך לחנות התבלינים ול"זולה", פתח כוכמן גם דוכן שבו מוצגים ספרי יד שנייה, ובין השאר ראינו שם את "גיא אוני" מאת שולמית לפיד, "הגשרים של מחוז מדיסון" ועוד ספרים שאנשים טובים השאירו במקום. מדובר בספריית החלפה ללא תשלום. פשוט תביא ספר וקח אחר במקומו.
לפרטים נוספים: דוד כוכמן, 4561115-052.
ותיקי היישוב זוכרים שנתניה גם היתה פעם בירה של ליטוש יהלומים. אלא שהשנים עברו, תעשיית הליטוש עברה למקום אחר, ובמרכז העיר נותרו מבנים גדולים ללא שימוש. החברה לפיתוח נתניה (חברת בת של עיריית נתניה) הקימה שם פרויקט מיוחד לטובת אמנים, שישבו ביישוב סנור שבשומרון.
הפרויקט כולל גלריות של ציירים ופסלים מוכשרים, ומומלץ מאוד להסתובב בין הגלריות, לפגוש את האמנים, ובדרך ליהנות מעבודות הילדים בחוגי הציור והפיסול, המקשטות את המסדרונות. לתיאום ביקור יש לפנות לאדוארד, בטלפון 8378288 050.
לרעבים , מומלץ לבקר בצ'צ'ו, אחת המסעדות הוותיקות בעיר הממוקמת בלב השוק. היא מציעה אוכל טריפוליטאי על פתיליות, וחביבה מאוד על המקומיים. המסעדה פתוחה משעה 7:00-21:00.
להזמנות: 8614511 09.
העיר עצמה, בכל אופן, ממשיכה לגדול ולהתפתח במהירות. מיקומה המרכזי, על הציר שבין תל אביב לחיפה, הביא רבים לגור בה, ואלה מילאו במהירות את המרחק בין הים לכביש 2 המהיר. כשצר המקום מלהכיל תושבים נוספים, התפתחה העיר מזרחה מהכביש המהיר.
שלושה גשרים חולפים מעל הכביש המהיר ועוזרים להגיע במהירות יחסית לשכונות ולאזור המסחרי במזרח העיר. המחלף הדרומי מוביל כמובן לאיקאה, שסביבה נבנתה עיר קניונים ומשרדים ענקית. החלוץ באזור הזה הוא בית החרושת טמפו לייצור משקאות קלים ובירה, שהיה בעבר מבודד בחולות. כיום מתקיימים סיורים במפעל. אחר כך הוקמו במקום מפעלים ובתי עסק נוספים, ובהם מחלבנה (מפעל משפחתי ליוגורט, לגבינות לבנה, ולמוצרים של מחלבה קטנה וטובה), סניף גדול של עדן מרקט ומאפיית ברדו שמציעה לחם משובח. גם חברת סלקום, אגב, מצאה באזור אכסניה נאה למבנה המרכזי שלה.
וכך, בסיום, אחרי שביקרתם במחוזות האמנות המקומית, טבלתם בים וביקרתם בשוק, אתם מוזמנים לחרוש את פארק העסקים והטכנולוגיה הגדול, ולסיים בקניות, שיהיה, למזכרת.
כמו במקומות רבים בארץ, גם נתניה זכתה לבית באר משלה. בשנת 1927 נחפרה באר שסיפקה מים למתיישבים בחולות הלוהטים, ולפרדסים שהחלו לנטוע סביב היישוב. בית הבאר שוכן בחלקה הצפוני של נתניה, וגובל בשכונה הדתית קריית צאנז. במקום נפרסת ההיסטוריה, לרבות סיפור ספינות המעפילים, תחילת הפרדסנות בנתניה, האנשים שבנו את העיר וכמובן חפירת הבאר.
את משאבת המים הקשישה שיפץ רן חדותי, מהמועצה לשימור אתרים. חדותי הכניע גם את המנוע הקשיש הזה, והחזירו לחיים אחרי שנים של מנוחה. בעזרת פעלול מסוים המים עולים מתחתית הבאר, ואחר כך גולשים בזרם מדהים בחזרה לבאר.
בית הבאר שוכן ברחוב סוקולוב 17. לתיאום ביקור: 09-5706417.
נא להמתין לטעינת התגובות
