ארתור ס קלארק: סופר מד"ב או נביא?
לרגל מותו של סופר המדע הבדיוני ארתור ס קלארק במרץ השנה בדק המגזין Astrobiology עד כמה הסופר המנוח היה חזאי דייקן של העתיד
2001 אודיסיאה בחלל. כרזת הסרט
את ארתור ס. קלארק, סופר המדע הבדיוני הבריטי, אנחנו מכירים בעיקר בזכות סדרת האודיסיאה שלו. הספר הראשון בסדרה, "2001: אודיסיאה בחלל", נכתב ב-1968. הבמאי סטנלי קובריק, יחד עם קלארק עצמו, הפך את הספר לתסריט ויצר את אחד מסרטי המדע הבדיוני החשובים ביותר שעלו על האקרנים.
ארתור ס. קלארק נפטר במרץ השנה וכעת המגזין Astrobiology בודק עד כמה הסופר המנוח היה חזאי דייקן של העתיד.
"2001: אודיסיאה בחלל" הוא סרט שהביא לראשונה בפני הציבור הרחב את האפשרות של מסעות בחלל. קלארק יצר אותו לפני שאפולו נחתה על הירח בתקופה שבה טיסות החלל של ארצות הברית וברית המועצות היו בחיתוליהן. הבימוי של קובריק והתסריט עצמו הציגו את המסעות הללו והראו כיצד מסעות ארוכים מחוץ לכדור הארץ עשויים להתרחש. קלארק דייק בתיאוריו את התמרונים במסלולים בחלל ואף בתיאורי האסלה שפועלת בגרוויטציה אפסית.
ב-1982 התפרסם "2010: אודיסיאה 2". הספר תיאר מסע משותף אמריקאי-סובייטי לכוכב צדק. בעת כתיבת הספר המלחמה הקרה עדיין נמשכה והתמוטטותה של ברית המועצות התחוללה רק תשע שנים מאוחר יותר. כיום יש תחנת חלל משותפת לרוסיה ולארצות הברית בנוסף ל-11 תחנות אירופאיות. מאז שנת 2000 בני אדם מגיעים על תחנות החלל, כפי שחזה קלארק.
"2061: אודיסיאה 3" התפרסם ב-1987, גם שם העלילה מתרחשת על כוכב צדק. בעתיד הקלארקי כורים גרעיניים מספקים כוח לטיסות חלל ומסעות בין כוכבים הם דבר שבשגרה. חיים חוצניים מתקיימים באוקיינוס הקבור של ירח אירופה, הירח השישי של כוכב צדק. היום אוקיינוס ירח אירופה החם הוא מטרת מחקר עתידית מוכרת של אסטרוביולוגים.
ארתור ס. קלארק
קלארק התעניין באסטרוביולוגיה, חיים מחוץ לכדור הארץ. הוא חזה שתחילה בני האדם יגיעו לירח, שם מדענים יחקרו את השימוש ברכבי חלל. הוא ייחס חשיבות מרובה לייסודה של קולוניה קבועה על הירח שיהיה בה מצפה כוכבים. אולם הוא שלל את האפשרות שיימצאו חיים על הירח. היעד הכוכבי הבא על פי קלארק הוא מאדים. קלארק האמין שעל הכוכב האדום גדלה צמחיה עונתית. הוא תמך במסעות חקר ארסטרוביולוגיים למאדים, אך פקפק באפשרות שיימצאו עליו חיים תבוניים. הוא שלל את האפשרות למציאת חיים על כוכב נגה, מפני שהכוכב העטוף עננים לא הראה כל אפשרות לקיומם של מים וחמצן עליו.
יש תחזיות שממתינות לעתיד
בין השנים 1949 ל-1952 קלארק היה יושב הראש של האגודה האינטרפלנטרית הבריטית. ב-1952 ספרו The Exploration of Space הציג בפני הקהל הרחב את האפשרות של עידן החלל. הוא תיאר בצורה מלאת חיים ספינות חלל שיתדלקו מחוץ לאטמוספרה, תחנת חלל גדולה קבועה על אחד האורביטים שתשמש מרחב לחקר החלל, ניסויים בגרוויטציה אפסית, גאדג'טים אלקטרוניים שיפעלו בתנאי הוואקום של החלל. הוא חזה את התפתחות טלסקופ החלל. הוא צפה שעד שנת 2050 יהיו על החלל בסיסים גדולים שלא יהיו שונים בהרבה ממה שתיארו סופרי מדע בדיוני, כולל הוא עצמו.
עטיפת הספר The exploration of space
ארתור ס. קלארק גם העז לטעון שניתן יהיה לנחות על הירחים של הפלנטות הגדולות, אפילו במהלך המאה ה-21. עד כה רק טיטאן, אחד מירחיו של שבתאי, הפך ליעד שכזה. ב-2005 נחתה עליו גשושית החללהויגנס ששלחה ממנו צילומים לכדור הארץ. הצילומים הראו קרקע בוצית, אגמים ונוף שמזכיר קו חוף על פני כדור הארץ. זה היה המסע הארוך ביותר שיצא עד כה מכדור הארץ אל החלל.
קלארק ניבא נכונה שטיטאן יהיה היעד המרכזי מבין ירחיו של שבתאי בשל האטמוספרה הפחמימנים העבה שלו.
הוא צפה את יעד הנדל"ן הבא: קולוניות עצמאיות על טיטאן.
כפי שמסכם המגזין Astrobiology, רבות מתחזיותיו של קלארק התגשמו. חלקן עדיין ממתינות לעתיד, אחת מהן היא מושבות קבועות של בני האדם בחלל. לנוכח מצבו העגום של כדור הארץ, זה לא נשמע מאוד בדיוני.
נא להמתין לטעינת התגובות
