פיפי ולא לישון: כשהילד ישן אצל חבר
במוקדם או במאוחר, גם הילד שלכם ירצה לישון אצל חבר: איך מתכוננים לפרידה הדרמטית? מתי מותר להגיד לא? ומה עושים אם באמצע הלילה הוא פתאום מתחרט? מורה הורים נבוכים
"לכל אחד מאיתנו יש רצון טבעי ליצור איזושהי קרבה גם מחוץ למשפחה," מסבירה ד"ר יוכי בן נון, מנהלת היחידה להתפתחות הילד במרכז הרפואי מאיר מקבוצת הכללית. "מעגלי החיים החשובים והמשמעותיים ביותר מבחינתנו הם המעגל המשפחתי ומעגל החברים. הניידות הזאת בין מעגל אחד לאחר מאפיינת אותנו לכל אורך הדרך, אך מגיע הגיל, ברוב המקרים גיל חמש, שבו ילדים כבר מרגישים בטוחים להיות מחוץ למעגל המשפחתי, או במקרה הזה - לישון בביתם של חברים. זה סימן להתקרבות הנובעת מסקרנות למתרחש בביתם של אחרים בשעות הלילה, וגם מגיבוש ביטחונו העצמי של הילד, שמרגיש בשל להתרחק מהבית."
לכך יש להוסיף כמובן את המניע הטריוויאלי ביותר: הרצון להמשיך וליהנות עם החבר ללא גבול, ולא לקטוע מפגש אחר הצהריים שכולו משחקים והנאה. "לישון יחד זה הסימן הכי חזק לקשר אינטימי," אומר ד"ר גיל גולדצויג, פסיכולוג קליני בכיר ב"הדסה אופטימל." "אצלנו המבוגרים זה עניין רגיש ומורכב, אבל בשביל הילדים זה מצב טבעי ותמים לחלוטין, הכולל בעיקר הנאה והתרת גבולות. שעת השינה היא שעה שבה נכנסים לתוקפם הכללים. כשילד רוצה לישון בביתו של חברו, ברוב המקרים יש פנטזיה על פריצת המסגרת. הם מתכננים להישאר ערים כל הלילה, לזלול ממתקים ולצפות בטלוויזיה, כך שכל העניין מצטייר כחוויה מבטיחה ביותר."
אלא שבמציאות הדברים מתגלגלים קצת אחרת. הורי החבר מבקשים שקט כי הם רוצים לישון, החטיפים שמוגשים לא טעימים כמו אלה שיש בבית והחבר, אותו אחד שלפני שעות אחדות הזמין אליו את ילדכם והבטיח לילה שכולו לונה פארק, נרדם מוקדם מהמתוכנן. לילה, שקט, חושך. ופתאום הילד שלכם שאוהב לשתות לפני השינה שוקו שרק אתם יודעים להכין, מרגיש לבד ורוצה לחזור הביתה.
"לפעמים הכיף הזה לא מתגשם כפי שהילד חלם או ציפה," אומר גולדצויג, "ובאופן טבעי הילד רוצה לחזור הביתה, למקום שבו הדברים מתרחשים בדרך האהובה והמוכרת לו. זה בהחלט המקום והזמן לאפשר לילד לחזור הביתה.
ד"ר גולדצויג ממליץ להביא בחשבון את האפשרות הזאת מראש, ולהתמודד עם המצב בצורה נוחה ורגועה. ללא כעסים. "מומלץ להתייחס לכל בגישה חיובית ולעודד את הילד," הוא מסביר. '"ניסית, לא היה לך כיף, לא נורא.' חשוב לתת אישור לבחירת הילד, ולעודד אותו שינסה בפעם הבאה שוב. זה בדיוק כמו לתת לילד לשחק כדורגל, ואז לכעוס עליו כשמישהו מבקיע לו גול. הרי אין בזה כל טעם."
ומה עושים במצבים שבהם הילד רוצה מאוד ללון אצל חברו אבל חושש מפני החוויה?
"בעבר היה מומלץ להתמודד עם פחדים בטיפולי הצפה, מי שמפחד מנחשים צריך להיכנס לחדר שכולו שרצים מתפתלים. היום ההתמודדות נעשית בהדרגה. צריך לוודא שהילד מכיר היטב את המשפחה שאצלה הוא עומד להתארח, שהוא יודע היכן בדיוק יישן וכדומה. במקרה שהילד חושש מפרץ געגועים באמצע הלילה, הוא יכול לקחת איתו תזכורת מהבית כמו תמונה של הכלב, בובה או אפילו את הכרית, העיקר שתהיה לו תחושה של בית גם במקום אחר."
ד"ר גולדצויג גם ממליץ להכין את הילד מראש לחוויה. "כדאי לעבור עם הילד על כללי הנימוס. על אף שלעתים ילד שמתנהג בביתו כמו פרא אדם נעשה ביישן ומאופק בביתם של אחרים. חשוב מאוד שתהיה פתיחות עם הורי הילד המארח בכל הנוגע לבעיות, אם קיימות כאלה (הרטבה בלילה, בעיה רפואית וכדומה) כדי שהאירוח יעבור בשלום והילד ירגיש בטוח."
ד"ר בן נון דווקא חושבת שלא צריך לדרבן את הילד ללון אצל החבר אם הוא חושש מפני העניין. ילד שמבטא חששות או זקוק לקרבה הפיזית של הוריו צריך, לדבריה, להישאר בבית, גם אם מדובר בילד בגיל 13־.12 "לינה אצל חבר היא לא שלב מהותי לתפקוד הילד בחברה," היא מסבירה. "לחצים ושכנועים עלולים להכניס את הילד לחרדות ולמתחים מיותרים."
וכיצד נתמודד עם חבר של הילד שהגיע ללון אצלנו ורוצה לחזור הביתה?
ד"ר בן נון: "ראשית יש לנסות לבדוק מדוע הילד רוצה לחזור הביתה, ולנסות לשכנע אותו בעדינות להישאר. זה הזמן להתגייס לטובת החבר המפוחד ולהעניק לו הרגשה שאנחנו שומרים עליו, וכמובן להחזיר אותו הביתה או ליצור קשר עם הוריו, אם הוא מתעקש על כך. התהליך שבו אנחנו, ההורים, מתגייסים להרגיע את הילד ולנסוך בו ביטחון, הוא למעשה גם המבחן שלנו בעיני ילדנו. זו ההזדמנות שלנו ללמד אותו מהו אירוח נעים ומתחשב. מובן שללא קשר חשוב לדאוג שהחבר ירגיש בנוח, שיהיה לו נעים, לשאול אותו מה חשוב לו לעשות לפני השינה וכדומה. זו הזדמנות לתרגל עם הילד שלנו אירוח כהלכה."
כיצד נסביר לילדנו המאוכזב שהחבר רוצה ללכת הביתה?
ד"ר גולדצויג: "הרבה פעמים הילד המארח מרגיש דחוי ופגוע מאוד מהעניין. הדבר הכי חשוב במצב כזה הוא לחשוף בפני הילד את תמונת המצב באופן מציאותי, ולהסביר לו שלחבר היה קצת קשה והוא היה זקוק לקרבתה של אמו, ממש כמו שהוא בעצמו היה עלול להרגיש במצב כזה. ילדים בהחלט יכולים להבין קשיים של אחרים, גם בגיל צעיר מאוד."
אם אתם לא מלאי התלהבות מעצמאותו המופגנת של ילדכם ומהתעקשותו לישון מחוץ לבית, אתם לא לבד. לדברי ד"ר בן נון, בהחלט לא נורא אם הורה אינו מאפשר לילדו ללון אצל חבר, בדיוק כמו כל דבר אחר שההורה עשוי לא לאפשר לילדו. מנגד, היא מתריעה, יש להביא בחשבון מצבים שבהם ההחלטה עלולה לפגוע במעמדו החברתי של הילד, ואף לעורר אצלו תסכול ומרדנות.
"הנורמה הסביבתית היא גורם משמעותי כאן," היא מסבירה. "אם בסביבת מגוריכם נהוג שילדים ישנים זה אצל זה, אתם בבעיה. חשוב לתאם עמדות עם ההורים האחרים, ולזכור כי לא תוכלו להיות יוצאי דופן מבלי שילדכם ישלם את המחיר על כך. אם הסירוב נובע מסיבה נקודתית (למשל, אתם חושבים שלחבר יש השפעה רעה על ילדכם,( יש לתת לו נימוק רציונלי, שיטמיע אצלו שיפוט נכון.
"לעומת זאת, אם הסירוב נובע מחששות שלכם כהורים, עליכם למצוא את הדרך לאפשר לילדכם להתנסות בכל זאת בחוויות שונות, שהרי הן חלק מהחיים. יש להעניק לו חבל שבו יוכל להתרחק מכם ולטפח את הביטחון העצמי שלו. רק כך הוא יוכל לבחון את עצמו ולהתמודד עם החששות שלו".
נא להמתין לטעינת התגובות
