ראשי » סגנון ופנאי » תיירות » תיירות בארץ

מדישון עד מירון

חלקו השני של שביל ישראל, המתחיל בנחל דישון ומסתיים בהר מירון הוא מיוער, אפלולי ועתיר תצפיות אל עמק החולה ורמת הגולן • אל תשכחו מפה

הקטע השביל היפה הזה, הסמוך למיפגש הנחלים דישון וגוש חלב, אינו סובב סביב מים (אף שבחלקו הראשון הוא משופע במעיינות), אלא דווקא יער: שביל אפלולי ולח, סמוך לערוצו של נחל צִבְעוֹן, ו"שביל הפיסגה" הפופולרי ועתיר התצפיות בהר מירון.

מי שזמנו קצר – יסתפק בהם. מי שרוצה את החוויה בשלמותה, יעשה את המסלול כולו. אף שרובו בעלייה, הוא אינו קשה להליכה, ואפשר, כמובן, לעשותו בכיוון ההפוך, במגמת ירידה.
 
מתחילים בכביש 899, כקילומטר מצפון לכניסה לקיבוץ ברעם. מעט אחרי שהכביש משתפל בירידה (משום שערוצו של נחל דישון חוצה אותו) יש סימון אדום וסימון שביל ישראל המפנים ימינה. פונים עימם אל שבל עפר שעובר סמוך מאוד לאפיק של חלקו התחתון של נחל דישון.

השביל עובר בין שורה של מעיינות קטנים שמימיהם אינם טובים לשתיה, ולאחר כמה מאות מטרים מתחבר עם ערוצו של נחל גוש חלב, המגיע מצפון. לאחר כמה מאות מטרים נוספים, סמוך לקרחת יער מכוסה בעלי אלון רכים, מתחבר אל השביל מימין שביל מסומן כחול המגיע מיער ברעם. מכאן נכנסים לערוץ נחל צבעון, העובר בחורשת אלונים יפה.

החורשה צפופה ועשירה מאוד, וההליכה היא באפלולית קלה, בין עצים רחבי נוף ושורשים ענקיים. ריח נעים של טחב, לחות, נוף שנדיר למצוא בסביבותינו.

לאחר כקילומטר, עדיין עם הסימון האדום, יוצאים מהיער העבות ורואים ממול את הר מירון. הנוף נפתח, והדרך רחבה ועבירה גם לרכב. חוצים בזהירות את כביש 89 בעיקול חד שלו, כקילומטר ממזרח לצומת חירם, וממשיכים עם סימון שביל ישראל בלבד. לאחר כ-2.5 קילומטרים של עלייה מתונה על מדרון חשוף למדי מגיעים אל חורבת חַמָמָה, הסמוכה לבית ספר שדה הר מירון.

באזור החורבה – מיבנה מקושת שנועד כנראה לחניית לילה של עוברי אורח – נמצאו חרסים המעידים על כך שהאתר היה מיושב כבר בתקופת התנחלות שבטי ישראל בארץ. כ-30 מטרים מדרום לחורבה יש גת יפה לדריכת ענבים.

מכאן מתחיל מסלול "שביל הפיסגה", המגיע בהמשך עד סמוך לפיסגת הר מירון. עד כיבוש החרמון היה זה ההר הגבוה בישראל: 1,208 מטרים מעל פני הים. השביל המסומן שחור הוא יפהפה ומטויל למדי.

למרבה הצער, סביר שתראו לאורכו שיירים שהשאירו המטיילים שהיו פה לפניכם. גם כאן שוררת אפלולית נעימה. מצע של עלי אלון מתפצח בשקט לרגליכם, והצמחייה עשירה: אלונים, אֵלוֹת, וקְטָלָבים אדומי גזע. באביב אפשר לראות

לצד השביל סחלבים לבנים (שלא לדבר על רקפות וכלניות בשפע), ובהמשך יש ריכוז יוצא דופן של אלוני תולע גבוהים ומרשימים.

משביל הפיסגה יש תצפית יפה לכיוון בית ג'ן, ולאחר כקילומטר של הליכה על השביל מגיעים למצפה נֵרִיָה: מעין אמפיתיאטרון קטן שבמרכזו מרפסת אבן. לוחות התצפית שבמרפסת מבהירים מה רואים מכאן – למעשה, כמעט את כל הגליל והגולן: נחל דישון, סאסא, כביש הצפון ורמת הגולן.
בהמשך המסלול מגיע השביל השחור אל שביל מסומן אדום. מכאן אפשר "לחתוך" ימינה לחניון הפיסגה ולסיים את הטיול, או להמשיך עם הסימון האדום לעוד חצי שעה של הליכה, לקטע שבזכותו השביל מכונה "שביל הפיסגה": מקיף את פיסגת הר מירון ומציע עוד שתי תצפיות יפות - האחת לכיוון צפון (החרמון, החולה, מצוק רמים) והשנייה לכיוון מזרח (צפת, הר כנען, נחל עמוּד). מנקודת התצפית השנייה, הסמוכה לשער הבסיס הצבאי שבפיסגת ההר, יורדים בקלילות אל החניון.

נקודת מוצא: כביש 899, כקילומטר מצפון לכניסה לקיבוץ ברעם, ליד סימון אדום המפנה מהכביש ימינה לדרך עפר.
נקודת סיום: חניון הפיסגה, הר מירון (מגיעים מכביש הגישה לבית ספר שדה מירון, היוצא מכביש 89).
אורך המסלול: כ-12 ק"מ.
משך ההליכה: כ-6 שעות.
דרגת קושי: בינוני. כרוך בטיפוס מתון.
מפת סימון שבילים: מספר 2 (הגליל העליון).
מים בדרך: סמוך לחורבת חממה.
המשך השביל: בשמורת מירון, עובר סמוך לחורבת בַּ"ק, דרך הוּטוֹת (קמיני המסה) ושטחים חקלאיים של אנשי בית ג'ן, ממשיך לעין זֶבֶד ולחורבת שֵמַע, עובר סמוך לקבר רשב"י ומגיע לנחל עמוד.

המסלול מתוך "שביל ישראל מפה ומסלולים נבחרים" מאת צבי גילת, בהוצאת מפה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...